קרנף הודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרנף הודי
קרנף הודי
מצב שימור
מצב שימור: סכנת הכחדה (EN)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מפריטי פרסה
משפחה:	קרנפיים
סוג:	קרנף אסייתי
מין:	קרנף הודי
שם מדעי
Rhinoceros unicornis
תחום תפוצה

קרנף הודי (שם מדעי: Rhinoceros unicornis) הוא יונק גדול שנמצא באסאם, בנאגאלנד ובארונצ'אל פראדש שבהודו וגם בנפאל. הוא חי באדמות המרעה וביערות למרגלות הרי ההימלאיה. בעבר היה מין זה נפוץ גם באזורי פקיסטן ובנגלדש של היום.

הקרנף ההודי יכול לרוץ במהירות של 55 קמ"ש למשך זמן קצר, והוא ניחן ביכולת שחייה מעולה. חושי השמיעה והריח שלו מפותחים, אך ראייתו חלשה יחסית.

תוכן עניינים 1 אנטומיה 2 תפוצה 3 התנהגות 4 רבייה 5 אוכלוסייה ואיומים 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] אנטומיה

הקרנף ההודי הוא בעל עור חום-כסוף עבה למדי היוצר קפלי ענק על גופו. רגליו הקדמיות וכתפיו מכוסות בבליטות דמויות-יבלת. שער גופו דליל מאוד. גודל גופו זהה לזה של הקרנף רחב השפה החי באפריקה. הקרנף ההודי הוא החיה הרביעית בגודלה שחיה ביבשת אסיה, אחרי שלושה מיני פילים אסיתיים. זכרים בוגרים גדולים יותר מהנקבות והם שוקלים בין 2,200 ל-3,000 ק"ג. גובהם הממוצע הוא 1.70 מ' ואורכם הממוצע הוא 3.5 מ'. לקרנף ההודי יש קרן אחת, הקיימת הן אצל בוגרי שני הזוויגים, המתחילה לצמוח בהגיע הקרנף לגיל שנה. הקרן, בדומה לציפורניו של אדם, מורכבת מקרטין והיא מגיעה לאורך של 20 עד 60 ס"מ.

[עריכה] תפוצה

בעבר, הקרנף ההודי היה נפוץ באזורים מפקיסטן ועד בורמה (כיום מיאנמר), וייתכן אף כי גילה נוכחות בסין. השפעת האדם הביאה לכך שתחום תפוצתו הצטמצם, וכיום הוא חי באוכלוסיות קטנות בלבד בהודו ובנפאל.

[עריכה] התנהגות

הקרנפים ההודים חיים בערבות גבוהות וביערות הסמוכים לגדות נהר. בשל אובדן בתי גידול, הם נאלצו לחיות יותר ויותר באדמות מעובדות. הם יצורים החיים בגפם, עם שני יוצאים מן הכלל- אמהות לולדים וזוגות שמתעתדים להזדווג. אף על פי כן, לפעמים ניתן למצוא מספר קרנפים הודים מתקהלים באזורי רחצה. במשך חייהם הזכרים חיים באזור של 2 - 8 קילומטרים רבועים, ולעתים קרובות תחומי חייהם של קרנפים שונים חופפים זה את זה. זכרים דומיננטים מאפשרים לזכרים אחרים לעבור בנחלתם, למעט בתקופת הייחום, בה עלולים לפרוץ קרבות מרים. הם פעילי-יום, ואת השעות החמות של היום הם מבלים בהשתשכשכות באגמים, נהרות ושלוליות גדולות על מנת להתקרר. הם שחיינים טובים להפליא. עד עתה, התגלו 10 סוגי קולות שהם מסוגלים להפיק.

תזונתו של הקרנף ההודי כוללת עשבים, עלים, צמחים מימיים ופירות. לרוב, הם אוכלים בשעות הבוקר והערב, עת הם משתמשים בשפתם על מנת לאחוז במזונם וללחך אותו. אויביהם הטבעיים מועטים במספר. האויב העיקרי שלהם הוא הטיגריס. טיגריסים הורגים לעתים קרנפים צעירים שנותרו בלי השגחה, אולם קרנפים בוגרים פגיעים פחות בשל גודלם העצום ו"כלי הנשק" שלהם. עם זאת, מתועד מקרה אחד של טיגריס שהרג נקבה בוגרת של קרנף הודי. מקרים כאלו נדירים ביותר, ובדרך-כלל הטיגריס לא יעז לתקוף קרנף הודי בוגר.

[עריכה] רבייה

זכרים יכולים להזדווג מגיל תשע, והנקבות מגיעות לבגרות מינית כבר בגיל חמש. וולדיהם הראשונים מגיחים לאוויר העולם בסביבות גיל שש עד שמונה שנים. כאשר הנקבה נכנסת לעונת הייחום, היא שורקת לזכרים על-מנת שיידעו שהיא מוכנה להזדווג. בזמן עונת הייחום קרבות קשים פורצים בין הזכרים על הזכות להזדווג עם הנקבות. בניגוד לקרנפים אחרים, הקרנף ההודי משתמש בשיניו התחתונות החדות בזמן הקרב, שעלול לעתים להסתיים במוות. תקופת העיבור היא בת 16 חודשים. הילודים נגמלים מהנקה בתום תקופה של 18 חודשים לאחר הלידה. נקבה מסוגלת להמליט וולד בודד כל שלוש שנים לערך. האמהות דואגות לצאצאיהן ומגינות עליהם, וכך הקרנף הצעיר נשאר בקרבת אימו במשך מספר שנים. עם לידתו של קרנף צעיר חדש, האם תבריח את צאצאה הקודם.

[עריכה] אוכלוסייה ואיומים

הקרנף ההודי הוא הצלחה גדולה של מאמצי שימור. בתחילת המאה ה-20 נותרו רק כ-100 פרטים, וכיום אוכלוסייתם גדלה, אולם היא עדיין נתונה בסכנה. הקרנף ההודי ניצוד באופן בלתי-חוקי לצורך קרנו, שכן מספר תרבויות במזרח אסיה מאמינות שיש לקרן עוצמה ויכולות ריפוי. מחירה של קרנו של קרנף הודי האמיר לעשרות רבות של דולרים בתחילת שנות ה-90, והגיע אף לשיא של 60,000 דולר ב-1991. איום נוסף על הקרנף ההודי הוא אובדן בתי גידול. כיום קיימים מעט פחות מ-2500 פרטים בטבע, והמין נתון בסכנה.

ממשלות הודו ונפאל קידמו רבות את מאמצי השימור של הקרנף ההודי, בעידודה של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF). ניתן למצוא אותו גם בפארק הלאומי קאזיראנגה, בפארק הלאומי מאנאס ובפארק הלאומי רויאל צ'יטוואן.

מגמות דמוגרפיות של אוכלוסיית הקרנף ההודי:

שנה סך-הכול הודו נפאל 1910 100 - - 1952 350 300 50 1958 700 400 300 1963 600 - - 1964 625 440 185 1966 740 575 165 1968 680 - - 1971 630 - - 1983 1,000 - - 1984 1,500 - - 1986 1,711 1,334 377 1987 1,700 - - 1990 1,700 - - 1994 1,900 - - 1995 2,135 1,600 535 1997 2,095 - - 1998 2,100 - - 2000 2,500 - - 2002 2,500 - - 2005 2,400 - -

[עריכה] קישורים חיצוניים