קרי גרנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרי גרנט (Cary Grant)‏ (18 בינואר 1904 - 29 בנובמבר 1986), שחקן קולנוע בריטי, אשר דורג על ידי ה"מכון האמריקני לקולנוע" במקום השני ברשימת "הכוכבים הגברים הגדולים של כל הזמנים". בין סרטיו המפורסמים ביותר: "סיפור פילדלפיה", מזימות בינלאומיות", "לתפוס גנב", "נודעת", ו"צער גידול חיות".

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 ראשית דרכו 1.2 כוכב הוליוודי 2 מסרטיו 3 חייו האישיים 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] ראשית דרכו

נולד בעיר הורפילד, שבבריסטול, דרום-מערב אנגליה, בשם 'ארצ'יבאלד אלכסנדר ליץ'. לליץ', שהיה בן יחיד, הייתה ילדות מבולבלת ולא שמחה: אמו, אלסי, אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי כשהיה בן 9. אביו אמר לו כי אמו "הלכה לחופשה ארוכה". ליץ' נותר כתוצאה חסר ביטחון ביחסיו העתידיים עם נשים וחשאי לגבי חייו הפנימיים. חוסר הביטחון הזה גם לו לרצות להשתנות ומצא את מבוקשו בעולם המשחק, שם יכל להשתנות כל הזמן.

לאחר שהורחק מבית הספר בו למד בבריסטול (1918), הוא הצטרף ללהקת התיאטרון של בוב פנדר. בעקבות כך, נסע גרנט עם הלהקה למסע הופעות בן שנתיים בארצות הברית (1920). כשהלהקה שבה לבריטניה, גרנט החליט להישאר בארצות הברית והמשיך בקריירת הבמה שלו. עדיין תחת השם ארצ'י ליץ' הופיע גרנט, בתיאטרון גדול בסנט לואיס, מיזורי בשלל הצגות, כמו "שלושת המוסקטרים" ואחרים. עם הזמן הוא פיתח מבטא ייחודי ותדמית המשלבת גם מעמד גבוה וגם את מעמד הפועלים.

[עריכה] כוכב הוליוודי

לאחר כמה הצלחות בקומדיות קלילות בברודוויי, הוא הגיע להוליווד בשנת 1931 והוחתם על חוזה של אולפני פרמאונט. הוא הציג את עצמו בתור קרי לוקווד, אבל האולפנים דחו את השם (שהיה דומה מדי לשמו של שחקן אחר) והוא עבר על רשימת שמות משפחה שהאולפנים העדיפו - ליץ' אימץ לעצמו את השם 'קרי גרנט', שראשי התיבות שלו - CG, היו כמו אלו של שני שחקנים מצליחים - קלארק גייבל וגרי קופר.

הופעותיו הראשונות בהוליווד היו בכמה קומדיות Screwball קלאסיות, ובניהן "האמת האיומה" של לאו מקארי, שהיה הסרט שביסס את אישיותו הקולנועית הייחודית של גרנט, "צער בעלי חיים", בו כיכב לראשונה לצד קתרין הפבורן, העתידה להופיע לצידו עוד כמה וכמה פעמים, "נערתו ששת" ו"רעל ותחרה" של פרנק קפרה. ב"סיפור פילדלפיה", עם ג'יימס סטיוארט וקתרין הפבורן, הציג גרנט את תפקידו הקולנועי הידוע ביותר: הבחור המקסים, אם כי לעתים לא אמין, הנשוי לא מעט זמן לאישה אינטליגנטית ובעלת כוח רצון, שקודם מתגרשת ממנו, ורק אחר כך מבינה שלמרות פגמיו הרבים - אי אפשר לעמוד בפניו.

גרנט היה לשחקן של שוברי קופות במשך שלושה עשורים, ולאחד השחקנים המצליחים ביותר בהוליווד. הוא היה שחקן מגוון שדרש קומדיות פיזיות, כמו ב"גונגה דין" על פי שירתו של רודיארד קיפלינג, על פי הכישורים שפיתח על הבמה. גרנט היה שחקן מועדף על אלפרד היצ'קוק, הידוע לשמצה כבמאי שמתעב שחקנים, כשאמר על גרנט שהוא "השחקן היחיד שאהבתי בכל חיי". גרנט הופיע בארבעה קלאסיקות מתח של היצ'קוק: "חשד", "ידוע לשמצה", "תפסו את הגנב" ו"מזימות בינלאומיות".

באמצע שנות החמישים ייסד חברת סרטים משלו, "Grantley Productions", והפיק כמה סרטים הנתמחו על ידי אולפני "יוניברסל", ובניהם "מגע של מינק" שביים דלברט מאן, "חופשה בלונדון" ו"אבא אווז". בזמן שגרנט קיבל שתי מועמדויות לפרס האוסקר בשנות הארבעים, הוא התכחש לפרס. הוא היה לשחקן הראשון שפנה לדרך עצמאית, וקרא תיגר על האולפנים הגדולים, ששלטו ביד רמה על השחקנים שלהם. בדרכו העצמאית יכל גרנט לשלוט בכל ההיבטים בקריירה שלו, כשהמחיר לכך היה שלא זכה בפרס האוסקר. את הפסלון המוזהב אחז רק ב-1970, כשקיבל פרס על מפעל חיים.

[עריכה] מסרטיו

• "סילביה סקרלט" (1935)
• "סוזי" (1936)
• "האמת האיומה" (1937)
• "אהובת העיר ניו יורק" (1937)
• "צער בעלי חיים" (1938)
• "חופשה" (1938)
• "נישואין על הנייר" (1939)
• "גונגה דין" (1939)
• "נערתו ששת" (1940)
• "אשתי המועדפת" (1940)
• "סיפור פילדלפיה" (1940)
• "שיר אהבה בפרוטה" (1941) - מועמדות לאוסקר
• "מעשה בירח דבש" (1942)
• "המטרה: טוקיו" (1943)
• "מר מזל" (1943)
• "רעל ותחרה" (1944)
• "הרווק ובת הטיפש-עשרה" (1947)
• "כל נערה צריכה להינשא" (1948)
• "מר בלנדינגס בונה את בית חלומותיו" (1948)
• "המשבר" (1950)
• "אשת חלומות" (1953)
• "תפסו את הגנב" (1955)
• "הגאווה והתשוקה" (1957)
• "רומן בלתי נשכח" (1957)
• "חופשה בלונדון" (1958) - מועמדות לגלובוס הזהב
• "מזימות בינלאומיות" (1959)
• "הדשא הוא ירוק יותר" (1961)
• "מגע של מינק" (1962) - מועמדות לגלובוס הזהב
• "חידון בחרוזים" (1963) - מועמדות לגלובוס הזהב
• "אבא אווז" (1964)

[עריכה] חייו האישיים

גרנט מיעט לספק מידע על חייו הפרטיים. הוא היה נשוי חמש פעמים ואף קיימות שמועות כי קיים יחסים עם גברים. אשתו הראשונה הייתה השחקנית וירג'יניה צ'יילד, הדוכסית מג'רסי. אשתו השנייה, לה נישא לאחר שעבר לארצות הברית לכאורה על מנת להתחמק מגיוס לצבא הבריטי, הייתה היורשת העשירה ואשת חברה אמריקאית, ברברה האטון [1]. בביוגרפיה של קרי גרנט, שנכתבה על ידי מארק אליוט, סופר אמריקאי שהתמחה בין היתר בכתיבת ביוגרפיות של כוכבי קולנוע ומוזיקה [2] נאמר כי ראש ה FBI ג'ון אדגר הובר גייס את קרי גרנט בעת מלחמת העולם השנייה לרגל אחר ברברה האטון, כדי לחקור אם היא מעבירה חלק מהונה העצום לרשות הנאצים. גרנט לקח על עצמו את המשימה ברצינות והסכים לצורך החקירה להתחתן עם ברברה האטון. בשנים האחרונות שנתפרסם כי השחקן הבריטי נואל קווארד גויס לשרות החשאי הבריטי בימי המלחמה ופעל אף בארצות הברית, טרם הצטרפותה למלחמה, כדי להתחקות על היחס למלחמתה של בריטניה מצד חוגי הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני, ולשם כך פעל ביחד עם קארי גרנט.

אשתו השלישית הייתה שחקנית בשם בטסי דרייק ואשתו הרביעית (ואם בתו הביולוגית היחידה) הייתה השחקנית דיאן קאנון. אשתו החמישית - שנשארה לצידו עד מותו - הייתה מלונאית בשם ברברה האריס, שהייתה צעירה ממנו ב-47 שנים. קיימות גם שמועות, לפיהן השחקן רנדולף סקוט היה המאהב של גרנט. במהלך חייו, הכחיש גרנט כי הינו הומוסקסואל. לאחר שהקומיקאי צ'בי צ'ייס התבדח בנושא בראיון, תבע אותו גרנט בתביעת דיבה (אשר הסתיימה בפשרה מחוץ לדלתות בית המשפט). עם זאת, מעולם לא הכחיש כי הינו ביסקסואל. בראיון שקיימה בשנת 2004 אמרה אישתו השלישית כי מעולם לא חשבה לבדוק את נכונות השמועות על היותו הומוסקסואל כי הזוג היה "עסוק מדי ב(קיום יחסי מין)" ("I didn't have time to think about his homosexuality. We were too busy fucking.").

[עריכה] קישורים חיצוניים

• קרי גרנט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרי גרנט