פרנץ ברנטנו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פרנץ ברנטנו | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 16 בינואר 1838 |
| תאריך פטירה | 17 במרץ 1917 |
| זרם | אסכולת ברנטנו |
| תחומי עניין | תורת ההכרה, פסיכולוגיה |
| הושפע על ידי | אריסטו, הסכולסטים |
| השפיע על | הוסרל, היידגר, מיינונג, פרויד |
פרנץ ברנטנו (גרמנית: Franz Brentano) (16 בינואר 1838 – 17 במרץ 1917), פסיכולוג ופילוסוף אוסטרי.
ברנטנו פעל בווינה ועסק, בין היתר, בחקר ההכרה. נולד בגרמניה למשפחת אינטלקטואלים גרמנים–איטלקים, למד מתמטיקה, שירה, פילוסופיה ולימודי דת באוניברסיטאות: ברלין, מינכן ווירצבורג. הוא הפך לכומר, אך המשיך בעיסוקיו האקדמיים, בתחום הפילוסופיה בעיקר, עד שפרש מחיי הדת מעט אחרי 1873. באותה תקופה פרסם מספר כתבים מדעיים בנושאי פסיכולוגיה, ועבר לשמש כמרצה בווינה בשנת 1894.
לשם נישואיו הראשונים, נאלץ לוותר על משרתו ואזרחותו באימפריה האוסטרו-הונגרית וכששב לוינה נדחה בקבלת משרת המרצה בחזרה. לאחר מות אשתו הראשונה בשנת 1896 עבר לפירנצה, איטליה ונישא שם שוב.
במלחמת העולם הראשונה עבר לשווייץ (ציריך) הנייטרלית ושם נפטר במרץ, 1917.
ברנטנו נחשב מרצה מחונן וכריזמטי ורבים מתלמידיו הפכו לחוקרים ומרצים מפורסמים ברחבי אירופה, ביניהם גם זיגמונד פרויד, ממציא הפסיכואנליזה.
בניגוד לוילהלם וונדט, בן תקופתו, ממציא הסטרוקטורליזם (גישה בסיסית בפסיכולוגיה הטוענת כי חקירת ההכרה צריכה להתבצע תוך פירוק החוויה ההכרתית למרכיביה), טען כי הפסיכולוגיה צריכה לתאר תהליך דינמי ולא לפרק את החוויה ההכרתית למרכיבים ותגובות, על כך הוא נחשב מחלוצי הפנומנולוגיה בפסיכולוגיה.
החוויה הפסיכולוגית היא תמיד אחידה, גם כאשר אנו רואים נוף מסוים ובה בעת מאזינים לשריקת הרוח ומריחים את ניחוח העלים היבשים אנו חווים את החוויה, על פי ברנטנו, כחוויה אחידה אחת. בכך נבדלת החוויה ההכרתית מהחוויה הפיזיולוגית. ברנטנו עסק עוד במודעות/תפישת הזמן של האדם וכן במושג ה"התכוונות".
