פרדיננד לסל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרדיננד לסל (Ferdinand Lassalle) (11 באפריל 1825 - 31 באוגוסט 1864), הוגה דעות, ומנהיג סוציאליסט יהודי גרמני.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו
לסל נולד בוורוצלב (אז נקראה ברסלאו), בן למשפחה יהודית משגשגת (אך התרחק מהיהדות במשך חייו); אביו היה סוחר משי וייעד את בנו לעסקים. הוא שלחו ללימודים בבית ספר למסחר בלייפציג. לסל, עם זאת, ראה אחרת את הלך הדברים וגרם להעברתו ללימודים באוניברסיטה, תחילה בברסלאו, ולאחר מכן בברלין. מקצועות הלימוד המועדפים עליו היו פילוסופיה ופילולוגיה. הוא נעשה חסיד קרוב של גיאורג פרידריך הגל, שלימים היה לפילוסוף ידוע. את לימודיו באוניברסיטה סיים בשנת 1845, ואותה שנה החל לעבוד על דברי הפילוסוף היווני הרקליטוס מנקודת המבט ההגליינית; עבודה אשר נקטעה ופורסמה רק בשנת 1858.
לקראת סוף שנת 1845 פגש בברלין את הרוזנת סופי וון הצפלט. הרוזנת הייתה פרודה מבעלה מזה מספר שנים, והייתה שרויה בבעיות של החזקה וחסות על ילדיהם. לסל נקשר לבעיית הרוזנת, למד משפטים לשם כך, ולאחר שהביא את העניין לבית דין גרם לסל לרוזן להתפשר לטובת מרשתו.
ההליך, אשר נמשך עשר שנים, עורר שערורייה לא קטנה, שכונתה ה-Cassettengeschichte (פרשת התיבה), אשר רדפה את לסל לכל חייו. העניין התעורר כאשר נודע ללסל על אגרת חוב עם קצבה שנתית לטווח רחוק אשר קבע הרוזן עבור פלגשו, הברונית וון מיינדורף, ולא לבנו. שניים מחבריו של לסל, האחד שופט, עקבו אחרי הברונית אל מלון בעיר קולון בניסיון להשיג את המסמך. במהלך הבדיקה מצאו תיבה של הברונית אשר הכילה תכשיטים. הם נתפסו בהעבירם את הארון והועמדו לדין על גניבה; אחד נאסר לחצי שנה. לסל, שהואשם בשותפות מוסרית לפשע, זוכה לאחר ערעור ונאום בן שש שעות (נאום התיבה).
ב-1848 היה לסל לחבר בליגה הקומוניסטית (הארגון המרקסיסטי הבינלאומי הראשון), ולקח חלק במהפכות 1848-1849 בגרמניה, אשר היו חלק מאביב העמים. כתוצאה מכך נשלח לסל למאסר של שנה על התנגדות לרשויות דיסלדורף ונאסר עליו לחיות בברלין. עד 1859 התגורר לסל בעיקר בחבל הריין, כשהוא עובד על משפט הרוזנת ומסיים את עבודתו על הרקליטוס. בזמנים אלה לא היה מעורב בתסיסה הפוליטית, אך נותר מתעניין בתנועת החופש.
[עריכה] שובו לברלין
ב-1859 חזר לסל לברלין, כשהוא נכנס לעיר מחופש לעגלון, ובזכות השפעתו של אלכסנדר פון הומבולדט על המלך, הוא קיבל אישור להשאר שם. באותה שנה פרסם חוברת על המלחמה באיטליה וכיצד על פרוסיה לנהוג: הוא הזהיר את פרוסיה מפני הצלת אוסטריה במלחמתה עם צרפת. הוא הצביע על כך שאם צרפת תגרש את אוסטריה מאיטליה, יהיה באפשרותה לספח את אזור סאבוי (אזור הררי בדרום מזרח צרפת), אך לא תהיה לה עוצמה מספקת למנוע את איחוד איטליה תחת המלך ויטוריו אמנואלה השני. פרוסיה, כך גרס, צריכה ליצור ברית עם צרפת כדי לגרש את אוסטריה וכדי לצבור כוח בגרמניה. ב-1861 פרסם לסל את System der erworbenen Rechte (מערכת זכויות נרכשות) על נושא זה.
[עריכה] יסוד ה-ADAV
בתחילת 1862 החל המאבק בין אוטו פון ביסמרק לבין הליברלים בפרוסיה. לסל האמין כי תוכניותיו של הפוליטיקאי הליברלי הרמן שולץ דליצש לשיתוף פעולה תחת עקרונות העזרה העצמית היו באופן יסודי לא מספיקים כדי לשפר את מצב מעמד הפועלים. ללסל עצמו היה סגנון מחייה אופנתי ופזרני, אך הוא השליך עצמו לקריירה חדשה של תועמלן פוליטי, המסייר בגרמניה, נואם וכותב חוברות רעיוניות, בניסיון לארגון והלהבת מעמד הפועלים.
למרות שלסל היה חבר בליגת הקומוניסטית, לדעותיו התנגדו נחרצות קרל מרקס ופרידריך אנגלס. מרקס ואנגלס חשבו כי לסל לא היה קומוניסט אמיתי בכך שניסה לנהל משא ומתן עם ממשלתו של ביסמרק על נושאים כמו הרחבת זכות הבחירה. יצויין גם שלא כמרקס, בהגותו הסוציאליסטית הודגש הנושא הלאומי. כתוצאה מכך, כשהקים לסל את ה-Allgemeiner Deutscher Arbeiterverein (איגוד הפועלים הגרמניים הכללי, ADAV) ב-23 במאי 1863, לא הצטרפו אליו תומכיו של מרקס בגרמניה. לסל היה לנשיא הראשון של ADAV, אשר הייתה מפלגת העבודה הגרמנית הראשונה, מיום הקמתה ועד ה-31 באוגוסט 1864. המפלגה הייתה לימים למפלגה הסוציאל דמוקרטית של גרמניה (SPD).
ה-SPD נוצרה ב-1875 כאשר התאחדה ה-ADAV עם ה-SDAP (מפלגת הפועלים הסוציאל דמוקרטית של גרמניה), במידה רבה הודות למאמציו של לסל. לסל חפץ להשתתף בפוליטיקה הגרמנית. אוגוסט בבל ווילהלם ליבקנכט, אשר היו מרקסיסטים והתנגדו לפוליטיקה רפורמיסטית, הצטרפו אף הם למפלגה. מאז הווסדה, הייתה המפלגה הסוציאל דמוקרטית מחולקת בין אלה שדגלו ברפורמה לבין מי שתמכו במהפכה.
[עריכה] מותו
בברלין הכיר לסל אישה צעירה (Hélène von Dönniges), ובקיץ 1864 החליטו השניים להנשא. היא היתה, עם זאת, בתו של דיפלומט בווארי, שהתגורר אז בז'נבה, אשר לא היה לו שום קשר עם לסל. העלמה נכלאה בחדרה, ועד מהרה, כנראה תחת לחץ, התנכרה ללסל לטובת מעריץ אחר, הרוזן וון רוקוויצה. לסל שלח הזמנה לדו-קרב הן לאבי העלמה והן לרוזן, וזו נענתה בחיוב בידי האחרון. הקרב התרחש בפרוור קרוג בז'נבה בבוקר ה-28 באוגוסט 1864. לסל נפצע אנושות ומת ב-31 באוגוסט. קורותיו האחרונים תוארו ברומן של ג'ורג' מרדית', The Tragic Comedians (1880).
[עריכה] עבודותיו
- Die Philosophie Herakleitos des Dunklen von Ephesos (ברלין, 1858) (הפילוסופיה של הרקלייטוס האפל מאפסוס)
- Franz von Sickingen (1859)
- Über Verfassungswesen (על מערכות חוקתיות)
- Arbeiterprogramm (תוכנית הפועלים)
- Offenes Antwortschreiben an das Zentralkomitee zur Berufung eines Allgemeinen Deutschen Arbeiter-Kongresses zu Leipzig מכתב פתוח המשיב לוועדה המרכזית של כינוס קונגרס הפועלים הגרמניים הכללי בלייפציג)
- Zur Arbeiterfrage (על עניין העבודה)
- Arbeiterlesebuch (ספר קריאה לפועלים)
- Herr Bastiat-Schulze von Delitzsch, der ökonomische Julian, oder Kapital und Arbeit.
[עריכה] לקריאה נוספת
- בן עמרם (ליפובצקי), בליבת האש, פרשת חייו של פרדיננד לסל
- פרדיננד לסל, יומן נעורים עם מונוגרפיה על לסל מאת גיאורג ברנדיס, הוצאת "לגבולם" ומוסד ביאליק, ירושלים 1946
