פקודת הנזיקין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פקודת הנזיקין [נוסח חדש] היא פקודה (דהיינו חיקוק של המחוקק המנדטורי, אשר נקלט במשפט הישראלי כבעל מעמד שווה לחוקי הכנסת) המסדירה את יסודות דיני הנזיקין בישראל, וקובעת את עוולת הרשלנות, ואת עוולת הפרת חובה חקוקה כעוולות מסגרת. הפקודה אף קובעת מספר מסוים של עוולות פרטיקולאריות, אם כי עוולות נזיקיות נוספות מצויות בחוקים אחרים (כדוגמת חוק איסור לשון הרע).
[עריכה] היסטוריה חקיקתית
פקודת הנזיקין היא נוסח חדש של פקודת הנזיקין המנדטורית משנת 1947, שגם היא עיבוד של פקודת הנזיקין המנדטורית בקפריסין משנת 1911 . דובר היה בניסיון לעשות קופידיקציה ותרגום של המשפט הבריטי. התרגום הכיל לא מעט טעויות אשר עליהן אנו נשענים עד ימינו.
[עריכה] מבנה הפקודה
פקודת הנזיקין כוללת מבחינה מבנית/ מהותית שלושה חלקים:
- חלק ראשון: החלק של העוולות, בדומה לחלק של העבירות בחוק העונשין. מתחיל מס' 23 עד 63. כל העוולות שונות אחת מהשנייה, אך באופן בסיסי, כדי להטיל אחריות בנזיקין לתשלום פיצויים יש למלא אחר שלוש דרישות:
- דרישה ראשונה – התנהגות עוולתית (אשם). אם עושים השאלה מהדין הפלילי, בחלק גדול מהמקרים, לא נדרשת אחריות מוחלטת. אני עדיין אצטרך לשלם אם התנהגותי נכנסת למסגרת של אחת העוולות.
- דרישה שניה – קשר סיבתי. נדרש שההתנהגות העוולתית היא זו שגרמה לנזק. קש"ס עובדתי ומשפטי.
- דרישה שלישית – נזק לתובע. אם לא סבל נזק אין לו מה לתבוע.
- חלק שני: חלק כללי. קובע עקרונות כלליים למתי מטילים אחריות בנזיקין, עקרונות אלו חלים על כל העוולות. בדיני נזיקין החלק הכללי של הפקודה אינו ממצה. יש הרבה מאוד עקרונות שלא מופיעים בפקודה אך זוכים להתייחסות בפסיקה. ס' 1 עד 22.
- החלק השלישי: עקרונות כלליים שנוגעים לסעדים. כיצד מחשבים פיצויים? מתי ניתן צו מניעה? איך נותנים תרופה, מתי ואיך? ס' 64 ואילך.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: פקודת הנזיקין |
