פלסטיניאן איירליינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פלסטיניאן איירליינס

פוקר 50 של פלסטיניאן איירליינס בנמל התעופה של אל עריש
קוד יאט"א	PF
קוד ICAO	PNW
או"ק	PALESTINIAN
שנת ייסוד	1995
בסיס פעולה מרכזי	נמל התעופה הבינלאומי אל עריש
הנהלה	עזה, הרשות הפלסטינית
צי מטוסים	3
http://www.palairlines.com/

פלסטיניאן איירליינס (ערבית الخطوط الفلسطينية) היא חברת תעופה וחברת הדגל של הרשות הפלסטינית. החברה הוקמה ב-1 בינואר 1995 בעזה, והחלה לפעול בשנת 1997 משדה התעופה של פורט סעיד כשברשותה שני מטוסי פוקר 50 שנתרמו על ידי ממשלת הולנד, ומטוס בואינג 727 שנתרם על ידי הנסיך הסעודי אל-וליד בן טלאל. בחודש ינואר 1997 הפעילה החברה שבע טיסות שכר לג'דה לרגל החג' והובילה 325 נוסעים סך הכל. ב-23 ביולי 1997 בצעה החברה את הטיסה הסדירה הראשונה שלה בין נמל התעופה הבינלאומי אל עריש לנמל התעופה הבינלאומי עמאן-המלכה עליה, ובמשך השנה שלאחר מכן המשיכה והפעילה טיסות סדירות וטיסות מזדמנות למספר יעדים במזרח התיכון ובצפון אפריקה.

עם פתיחתו של נמל התעופה הבינלאומי יאסר ערפאת בדרום רצועת עזה ב-נובמבר 1998, היה זה למרכז פעילותה של החברה, והיא החלה לטוס ממנו לעמאן ולקהיר. במהלך שנת 1999 הפעילה החברה 1,482 טיסות סך הכל והטיסה 60,446 נוסעים, שהיוו 70% מכלל הנוסעים בשדה‏‏^[1]. בשנה זו הצטרפה פלסטיניאן איירליינס ליאט"א ולהתאחדות חברות התעופה הערביות. באמצע שנת 2000 הגיע היקף פעולתה של החברה לשיאו. היא הפעילה טיסות לעמאן, נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק, לרנקה, קהיר, ג'דה, אבו דאבי, דובאי ולדוחה. החברה חכרה מטוס איליושין איל 62 ורכשה שני מטוסי דאש 8. עוד הזמינה החברה שני מטוסים קטנים נוספים ושקלה את הזמנתם של שלושה מטוסי בואינג 737 במטרה להתחיל בשירותי טיסה לאירופה.

אולם כאשר פרצה אינתיפדת אל-אקצה נאלצה החברה להפסיק את טיסותיה בחודש אוקטובר 2000. המגבלות שהטילה ישראל על פעולתו של שדה התעופה בעזה והריסתו בסוף שנת 2001, אילצו את החברה להעביר את מרכז פעילותה לנמל התעופה הבינלאומי אל עריש. שני מטוסי הדאש 8 נמכרו ושניים משלושת המטוסים האחרים קורקעו. מטוס פוקר 50 בודד המשיך ופעל בקו אל עריש עמאן שלוש פעמים בשבוע ולאחר מכן פעמיים בשבוע. בחודש אפריל 2008 הפסיקה את פעילותה לחלוטין, ומטוסיה מאוחסנים בעמאן ובקואלה לומפור‏‏^[2].