פורסט גאמפ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פורסט גאמפ | |
|---|---|
| שם הסרט במקור: | Forrest Gump |
| בימוי: | רוברט זמקיס |
| הפקה: | ונדי פיינרמן סטיב סטארקי סטיב טיש |
| תסריט: | תסריט: אריק רות' ספר: וינסטון גרום |
| עריכה: | ארתור שמידט |
| שחקנים ראשיים: | טום הנקס רובין רייט גארי סיניז מיקלטי ויליאמסון סאלי פילד |
| מוזיקה: | אלן סילבסטרי |
| צילום: | דון ברג'ס |
| חברת הפצה: | פרמאונט |
| תאריך יציאה לאקרנים: | 23 ביוני 1994 |
| משך הקרנה: | 142 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית |
| תקציב: | $55,000,000 |
| פרסים: | 6 פרסי אוסקר פרס סאטורן |
| דף הסרט ב-IMDb | |
פורסט גאמפ (Forrest Gump) הוא ספר מאת וינסטון גרום, אשר הופק לסרט קולנוע דרמטי קומי בכיכובו של השחקן טום הנקס. הסרט היה מועמד ל-13 פרסי אוסקר, וזכה בשישה, כולל הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר (הנקס), והבמאי הטוב ביותר (רוברט זמקיס).
הספר והסרט מתארים את חייו של אדם מוגבל שכלית, אשר למרות מוגבלותו שוזר את חייו בתוך מרקם ההיסטוריה האמריקאית, וזוכה לחיות את החיים במלואם. הוא פוגש בנשיאים אמריקאים ומשתתף במאורעות היסטורים כגון מלחמת וייטנאם, אך לרוב אינו מודע לחשיבות הדברים, בשל ה- IQ הנמוך שלו - 75. הסרט התייחס בעיקר לדור ה"בייבי-בומרס" של ארצות הברית - דור האנשים אשר נולדו בגל הלידות שלאחר מלחמת העולם השנייה ושנות החמישים, שהתבגרו במהלך שנות השישים, היו חלק מ"ילדי הפרחים" או לחילופין לחמו במלחמת וייטנאם, השתתפו בתופעת הדיסקו של שנות השבעים והתמסדו והקימו משפחות בשנות השמונים. פסקול הסרט, שזכה אף בעצמו לפופולריות רבה, ייצג את כל השירים הנוסטלגיים של תקופות אלו, מאלביס פרסלי, דרך הרוק הקלאסי של שנות ה-60 ועד ללהיטי הדיסקו השונים.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילת הסרט
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
רוב הסרט מסופר עם קריינות של פורסט, אשר מספר את סיפור חייו לאנשים כאשר הוא מחכה לאוטובוס על ספסל. עם חלוף הזמן, הסיפור נמשך, אף על פי שאנשים עוזבים את הספסל, בעוד אחרים עוצרים כדי להקשיב.
פורסט גאמפ נולד במחוז גרינבואו הבדיוני שבמדינת אלבמה, עם עמוד שדרה עקום, מה שאילץ אותו ללכת עם "גשר" לרגליים מגיל צעיר. חרף רמת ה- IQ הנמוכה שלו, אשר דרשה ממנו ללכת לבית ספר מיוחד, אימו מצליחה לרשום אותו לבית ספר רגיל, הודות לרומן עם מנהל בית הספר. ביומו הראשון בבית הספר, הוא פוגש על האוטובוס את ג'ני, ילדה אשר, כפי שמגלים מאוחר יותר, עוברת התעללות מינית על ידי אביה. ג'ני נעשית לחברתו הטובה ביותר של פורסט, ונשארת כזו לעוד שנים רבות. פורסט עובר לעתים קרובות התעללויות בשל מוגבלויותיו הפיזיות, עד שיום אחד, בעת בריחה מבריוני בית הספר, הוא שובר את המשענת לרגליים, ולא נאלץ ללבוש אותה יותר (באותה סצינה צועקת ג'ני את אחד המשפטים הידועים ביותר בסרט, "רוץ פורסט! רוץ!" או באנגלית "!run Forrest, run").
לקראת סוף התיכון, כאשר הוא בורח מבריונים אשר רודפים אחריו עם מכונית, עובר פורסט דרך מגרש פוטבול, שם מבחין מאמן בכישרון הריצה הנדיר שלו. פורסט מתקבל למכללה עם מלגה, ומסיים אותה תוך חמש שנים. הוא גם מגיע לנבחרת הפוטבול האמריקאית, ונפגש עם הנשיא ג'ון קנדי. בטקס הסיום של המכללה, מגיע אליו נציג של הצבא, אשר מציע לו להתגייס לצבא. בצבא פוגש פורסט את בנג'מין ביופורד בלו ("באבה", אשר מגלם השחקן מיקלטי וויליאמסון), ונעשה לחברו הטוב. משפחתו של באבה מומחית לדיג חסילונים, ובאבה מציע לפורסט להיכנס לשותפות ביחד בעסק הדיג. לפני שנשלחת הפלוגה לוייטנאם, מגלה פורסט כי ג'ני (אשר מגולמת מסוף התיכון על ידי השחקנית רובין רייט) הפכה לחשפנית לאחר שנזרקה מהמכללה שלה. פורסט מספר לה כי שולחים אותו למלחמת וייטנאם, והיא מייעצת לו לברוח אם הוא אי פעם נקלע לצרה.
במלחמה, נקלעת היחידה של פורסט לקרב, ופורסט בורח, אך חוזר לשדה הקרב על מנת לוודא שבאבה בסדר. הוא מצליח להציל את היחידה כולה, אך מגיע לבאבה באיחור, ומגלה אותו גוסס. לאחר מספר דקות באבה מת בזרועותיו של פורסט. מפקד היחידה, סגן דן טיילור (השחקן גארי סיניס) מאבד את שתי רגליו בקרב. בעודו מחלים מפצע שספג בקרב, נהיה פורסט מומחה בטניס שולחן, והולך לשחק עם נבחרת ארצות הברית בסין. הוא נהיה גיבור לאומי, ומקבל 25,000 דולר בשביל לפרסם מחבט פינג פונג. הוא מופיע בתוכנית אירוח יחד עם ג'ון לנון, ודברים שהוא אומר נותנים ללנון את ההשראה לכתיבת השיר "Imagine". הוא גם זוכה לפגוש את הנשיא ריצ'רד ניקסון, אשר מציע לו להשתכן במלון ווטרגייט. כאשר פורסט מבחין בשני אנשים הפורצים לחדר במלון, הוא קורא למשטרה, מה שגורם לפרשת ווטרגייט.
עם שובו הביתה מהצבא, פורסט לוקח את הכסף שקיבל מהפרסומת, והולך לקנות סירת חסילונים (אשר הוא מכנה "ג'ני"), בעקבות ההבטחה שנתן לבאבה טרם מותו. סגן דן, אשר אמר לפורסט בצחוק כי ביום שהוא (פורסט יהיה) רב חובל על סירת חסילונים, הוא (דן) יהיה החובל הראשון שלו, מקיים אף הוא את הבטחתו, ובא לעזור לפורסט. לאחר שבהתחלה העסק שלהם לא הצליח לחלוטין, הגיעה סופת הוריקן, אשר חיסלה את כל הספינות האחרות באזור. הסירה היחידה ששרדה היא ה"ג'ני", וכך משיגים פורסט ודן מונופול מוחלט בשוק החסילונים, ומתעשרים במהרה. בנוסף, משקיע סגן דן במניות חברת אפל (מה שפורסט מכנה "איזושהי חברת פירות"), מה שעוזר לשניים להתעשר עוד יותר. פורסט נותן חלק מהרווחים לאימו של באבה, אף על פי שסגן דן חושב שמדובר ברעיון משוגע.
לאחר מותה של אימו, חוזר פורסט לבית ילדותו ומתגורר שם. יום אחד ג'ני מגיעה וגרה איתו זמן מה, אך עוזבת לאחר שפורסט מציע לה נישואים. לאחר עזיבתה, בנסיון להתגבר על הכאב, פורסט מתחיל לרוץ מסביב למדינה. במשך יותר משלוש שנים של ריצה, עשרות אנשים מצטרפים אליו, בטענה שהוא "נותן להם השראה". באותו זמן פורסט המציא כביכול את סמל הסמיילי הידוע כאשר תוך כדי ריצה התלכלך בפניו מבוץ ואדם שרץ לצידו מציע לו לנגב את הלכלוך עם חולצה צהובה, לאחר שפורסט מנגב את פניו ומחזיר לו את החולצה רואה האיש שיש על החולצה הצהובה סימן של פנים, ומכאן כביכול הגיע הרעיון של הסיימלי. בנוסף לחולצה, פורסט דורך על חרא במהלך הריצה ואיש שרץ לידו אמר לו שדרך על חרא ופורסט מגיב: "קורה..." וכך הומצא הביטוי: "Shit Happens". לבסוף, באמצע המדבר, הוא מתעייף והולך הביתה.
יום אחד מגיע אליו מכתב מג'ני, אשר מזמינה אותו לבוא לבקר אותה. כאשר הוא מגיע לביתה, הוא מגלה כי יש להם ילד, אשר ג'ני קראה לו פורסט, על שם אביו. ג'ני גם מספרת כי יש לה מחלה אשר הרופאים לא הצליחו לזהות, (כנראה מחלת האיידס) ופורסט מציע לה שיעברו לגור איתו. ג'ני מציעה לפורסט נישואים, והשניים מתחתנים בחצר ביתו.
זמן קצר לאחר החתונה, מתה ג'ני, ופורסט נשאר לגדל לבד את בנם. הוא גם דואג שיהרסו את בית ילדותה של ג'ני, אשר הזכיר לה את ההתעללות של אביה. בסיום מתחבט פורסט בסוגיה מי צדק - האם אמו, אשר אמרה לו שכל אדם יועד למטרה מסוימת ושכל אחד צריך למצוא את גורלו, או שמא סגן דן, אשר טען שהחיים הם מקריים לחלוטין.
[עריכה] טריוויה
כאשר פורסט (טום הנקס) אומר לסגן דן כי הוא מתכוון לקנות סירה לדיג חסילונים, בה ישמש כקפטן, מבטיח לו סגן דן (גרי סינס) שתי הבטחות- האחת היא שברגע שיראה את זה קורה, הוא יבוא להיות קצין ראשון שלו, השנייה, היא שברגע שיראה את זה קורה, יהפוך להיות אסטרונאוט. הסרט הבא שבו שיחקו השניים, היה "אפולו 13" בו שיחקו טום הנקס וגרי סינס אסטרונאוטים.
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך. |
[עריכה] פרסים
הסרט היה מועמד, ל-13 פרסי אוסקר, וזכה מתוכם בשישה.
זכיות:
- הסרט הטוב ביותר
- הבמאי הטוב ביותר
- השחקן הטוב ביותר
- העריכה הטובה ביותר
- האפקטים הטובים ביותר
- התסריט המעובד הטוב ביותר
מועמדויות:
- שחקן המשנה הטוב ביותר (גארי סיניס)
- עיצוב התפאורה הטוב ביותר
- הצילום הטוב ביותר
- האיפור הטוב ביותר
- הפסקול הטוב ביותר
- עריכת הקול הטובה ביותר
- הקול הטוב ביותר
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: פורסט גאמפ |
- "פורסט גאמפ", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
