פאטפור סיקרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פאטפור סיקרי
אתר מורשת עולמית
המסגד הגדול בפאטפור סיקרי
מדינה	הודו
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1986, לפי קריטריונים 2, 3, 4

פאטפור סיקרי (אנגלית: Fatehpur Sikri, הינדי: फतेहपूर सिकरी, אורדו: فتحپور سیکری) הייתה בירת האימפריה המוגולית בתקופת שלטונו של אכבר, בין השנים 1571 ל-1585. שרידי העיר מצויים 37 ק"מ מערבית לעיר אגרה, במדינת אוטר פראדש שבהודו. בסמוך אליהם שוכנת עיר באותו שם, ובה התגוררו בשנת 2001 כ-29 אלף תושבים. בשנת 1986 הכריז אונסק"ו על פאטפור סיקרי כאתר מורשת עולמית.

בניית העיר החלה ב-1569 ונמשכה עד 1574, אך אכבר עבר להתגורר בה כבר ב-1571. העיר ננטשה כבר ב-1585 משתי סיבות עיקריות: ראשית, קשיים באספקת מים לעיר, ושנית, אכבר העדיף לעבור ללאהור, משם פיקד על צבאו שנע לכיוון צפון-מערב. לאחר הנטישה יושבה העיר רק לתקופה קצרה, ב-1619, בעת שמגפה פקדה את אגרה.

צורתה של העיר מלבנית - אורכה 3.5 ק"מ ורוחבה 1.5 ק"מ. רובה מוקפת חומה, שאורכה 6 ק"מ, ובה תשעה שערים. הסגנון המאפיין את מרבית המבנים הוא אסלאמי, והדבר בא לידי ביטוי הן במבנים עצמם והן בעיטורים שבהם. כן ניכרת במבנים השפעה הינדית וכן אלמנטים האופייניים לגוג'אראט ולראג'סטאן.

רוב העיר חרבה, שופצו ומתוחזקים רק המסגד הגדול והארמון. שאר העיר נמצאת במצב פחות טוב וסימני עזובה ניכרים ברוב המבנים.

[עריכה] מבנים מרכזיים

• דיוואן אי אם - אולם המוקף באכסדרה התומכת בתקרתו, שבו, כמקובל בערים אחרות של האימפריה המוגולית, ישב אכבר והקשיב לתלונותיהם ולדברי החנופה של נתיניו.
• דיוואן אי חאס - אולם זה שימש את אכבר לאירועים פרטיים ולעסקים. האלמנט הבולט ביותר בו הוא העמוד המרכזי המעוטר.
• פאנץ' מהאל - ארמון בן חמש קומות, הנחשב לאחד המפוארים בפאטפור סיקרי, ששימש כהרמון בו התגוררו נשותיו של אכבר. שתי קומותיו הראשונות זהות בגודלן, והקומות העליונות קטֵנות בהדרגה, עד כי הקומה החמישית אינה אלא חדר אחד. הארמון נתמך ב-176 עמודים, 84 מהם בקומה הראשונה.
• ביתן הסולטן הטורקי - מבנה ששימש ככל הנראה את האישה האהובה ביותר על אכבר, רוקאיה בגום. במבנה מרפסות עיטורים דמויי הציפורים ושלכת, גילופי עץ בסגנון קשמירי, וניכרות בו השפעות טורקיות, פרסיות וסיניות.
• דאולת ח'אנה (מילולית: מקום המזל) - ארמונו הפרטי של אכבר, המורכב מכמה בניינים עשירים בעיטורים. הארמון כלל גם ספרייה, אף שאכבר עצמו היה אנאלפבית.
• ג'אמי מאסג'יד (המסגד הגדול) נקרא גם מסגד דארגה. במסגד נקבר אחד מהקדושים הסופיים, סלים צ'ישטי. המקום קדוש לסופים, ומהווה גם אתר עלייה לרגל לנשים חשוכות ילדים, שבאות להתפלל בו. המאוזוליאום בו נקבר צ'ישטי נבנה תחילה מאבן חול אדומה, ולאחר מכן צופה בשיש.
• בולאנד דרזאווה (פרסית: "השער הגדול", ידוע גם כ"שער הפאר") נבנה על ידי אכבר ב-1602 (לאחר נטישת העיר), לציון כיבוש גוג'אראט. השער בנוי בצורת חצי מתומן, גובהו 53.63 מ' ורוחבו 35 מ', והוא נחשב לשער הגבוה ביותר בעולם. השער בנוי מאבן חול אדומה שבה משולב שיש לבן.

דיוואן אי אם

העמוד המרכזי בדיוואן אי חאס

פאנץ' מהאל

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פאטפור סיקרי