פאול ארדש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאול ארדש Erdős Pál 1913 - 1996 |
||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פאול ארדש, 1992 |
||||||||||
תרומות עיקריות | ||||||||||
מחקרים בתחום תורת המספרים ומתמטיקה בדידה. | ||||||||||
|
פאול ארדש (הונגרית: Pál Erdős; אלפבית פונטי בינלאומי: /paːl ɛrdøːʃ/) (26 במרץ 1913 - 20 בספטמבר 1996), מתמטיקאי יהודי יליד הונגריה. חי בארצות הברית, וגם בישראל במשך תקופה ארוכה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
נולד בבודפשט ללאיוש ואנה, שעסקו במתמטיקה. בעודו בן שנה, נפל אביו לאיוש בשבי הרוסים, ושהה שש שנים בסיביר.
שתי אחיותיו של ארדש מתו משנית ימים מעטים קודם שנולד, ולכן גידלה אותו אמו כבחממה, ונמנעה מלשלוח אותו לבית הספר. כבר בילדות הובחן כשרונו המיוחד. בשנת 1920 חזר האב מהשבי, ולימד את בנו מתמטיקה ואנגלית.
חרף ההגבלות על קבלת יהודים לאוניברסיטאות בהונגריה ("נומרוס קלאוזוס"), התקבל ארדש לאוניברסיטה בשנת 1930, לאחר שזכה בתחרות ארצית. בגיל 21 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת בודפשט. עקב התגברות האנטישמיות בהונגריה בשנות השלושים, עבר לפוסט-דוקטורט במנצ'סטר שבבריטניה. בשנת 1938 קיבל לראשונה משרה בארצות הברית, באוניברסיטת פרינסטון, אך לא קיבל קביעות משום שהנהלת האוניברסיטה ראתה בו יוצא דופן. בשלב זה של חייו החל ארדש במנהג לנדוד בין אוניברסיטאות, מנהג שהפך לאחד המאפיינים שלו.
אחדים ממנהגיו של ארדש היו אכן משונים בהתאם לאמות המידה המקובלות: הוא היה ילדותי, תמהוני, נודד, מכור לאמפטמינים שהמריצו את מוחו, ובנוסף לקה באובססיית היגיינה.
מוצאו ההונגרי, קשריו עם מתמטיקאים מעבר למסך הברזל ואולי גם מנהגיו המשונים החשידו אותו בקומוניזם בתקופת המקארתיזם. הוא נאלץ לעבור לחיות בישראל, וניתנה לו משרה באוניברסיטה העברית. ב-1963 חזר לארצות הברית, אך בשלושים השנים הבאות המשיך לנדוד בעולם ולהרצות על מתמטיקה באוניברסיטאות רבות.
ארדש זכה בפרסים רבים, ובשנת 1983 הוענק לו פרס וולף. הוא חי בצניעות, ונתן את עיקר כספו לתמיכה בסטודנטים, או כפרס לפותרי בעיות שהציג.
ארדש נפטר בוורשה ב-20 בספטמבר 1996, לאחר שהשתתף בכנס מתמטי. מספידיו מנו אותו בין עשרת המתמטיקאים הגדולים של המאה ה-20.
שאולה פרנקל, אשתו של פרופ' אביעזרי פרנקל, מספרת[1] כי זמן קצר לאחר הולדת ילדם השישי ביקר אצלם ארדש ואמר כי 6 הוא מספר מושלם, והוא אינו צופה שיצליחו להגיע למספר המושלם הבא, 28.
[עריכה] עבודתו המתמטית
עיקר תרומתו של ארדש היא לתורת המספרים ולמתמטיקה בדידה. הוא פרסם מאות מאמרים בנושאי קומבינטוריקה ותורת הגרפים. חיבה רבה הייתה לו לבעיות פשוטות לכאורה, שהפתרון להן קשה ביותר.
שיתוף פעולה נרחב של ארדש עם אלפרד רניי הניב 32 מאמרים משותפים, בהם 8 מאמרים שבהם ייסדו את תורת הגרפים המקריים.
[עריכה] מספרי ארדש
מעבר ליוקרתו הרבה, ארדש הוא המתמטיקאי הפורה ביותר שחי אי-פעם, מלבד לאונרד אוילר, על פי מספר המאמרים המדעיים שפרסם. הוא פרסם מעל ל-1,500 מאמרים, רובם הגדול עם מחברים-עמיתים: 458 במספר[2]. כיוון שכך, הוא הפך בפולקלור המתמטי לנקודת מוקד במה שמכונה 'גרף המאמרים': מחברים שפרסמו מאמר עם ארדש נחשבים בעלי "מספר ארדש 1". אלו שלא פרסמו מאמר עם ארדש עצמו אבל פרסמו מאמר עם מתמטיקאי שכן עשה זאת (כלומר פרסמו מאמר עם מישהו שהוא בעל "מספר ארדש 1") הם בעלי "מספר ארדש 2" (כאלו יש כ-7,000), וכן הלאה. ארדש עצמו נחשב לבעל "מספר ארדש 0". עם בעלי "מספר ארדש 1" בישראל נמנים שהרן שלח, ערי ז'בוטינסקי, נוגה אלון, מנחם מגידור, נתי ליניאל, רון אהרוני ועוד.
אף על פי שארדש נפטר כבר, עדיין פתוחה ההזדמנות להיות "מספר ארדש 1". נותרה עבודה בלתי גמורה של ארדש, ומי שיסיימה יזכה להוציא מאמר על עבודה משותפת עם ארדש.[3]
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- פול הופמן, האיש שאהב רק מספרים, הוצאת מטר, תרגום: דרורה בלישה 2001.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של פאול ארדש, באתר MacTutor
- גנאלוגיה מתמטית של פאול ארדש, באתר The Mathematics Genealogy Project
- פרויקט 'מספר ארדש'
- הסופר פול הופמן בהרצאת וידאו על חייו ופועלו של ארדש
[עריכה] הערות שוליים