עבודת כפייה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עבודת כפייה היא עבודה, בדרך כלל קשה ומאומצת, אשר מבוצעת בתנאים קשים על ידי עובדים שאולצו לכך כצורה של מס (בעיקר בעת העתיקה) או באיומי אלימות, מאסר או אף מוות.
עבודת כפייה מתבצעת לרוב בין כתלי כלא, או במחנה המיועד לכך ונקרא "מחנה עבודה".
[עריכה] עבודות כפייה בהיסטוריה
- האימפריה הרוסית הצארית הפעילה מערכת של מחנות עבודה בסיביר המרוחקת, שנקראו "קאטוֹרגה", כחלק מהענישה הפלילית הרגילה במדינה. התנאים במחנות אלו לא היו קלים, אך הם נחשבים למתונים לעומת המחנות הסובייטיים, שהוקמו מאוחר יותר.
- השלטון הסובייטי הרחיב את מערכת הקאטורגה תחת ארגון הגולאג. מחנות אלו נודעו בתנאי החיים הקשים באופן קיצוני שבהם. שיעור המוות הגיע עד ל-80% ומספר האסירים עמד על מיליונים. סטלין השתמש בהם כמקור לעבודה זולה, ובעקיפין - כמחנות השמדה.
- המפלגה הקומוניסטית של סין הפעילה מחנות עבודת כפייה רבים למתנגדיה הפוליטיים. מנהיגים רבים נידונו לשהות בהם וביניהם דנג שיאופינג וליו שאוגי.
- הנאצים הפעילו מערכת נרחבת של מחנות ריכוז ועבודה שסיפקו להם עבודת חינם בתקופת מלחמת העולם השנייה לתעשייה ולמשימות אחרות. קומפלקס מחנות מיטלבאו-דורה, למשל, היה אחראי לייצור הטיל V-2.
- שלטון הקמר רוז' בקמבודיה הפעיל מחנות לעבודת כפייה לאחר עלייתם לשלטון, ל"חינוך מחדש" של מי שהוגדרו כ"בורגנים".
[עריכה] עבודות כפייה במלחמת העולם השנייה
בעקבות כיבוש פולין החלה נקיטת פעילות נאצית אנטי-יהודית אשר חלקה הוכתב מראש ב"איגרת הבזק" של ריינהרד היידריך.
עבודות הכפייה הוטלו על האוכלוסייה היהודית (בעיקר) וגם על האוכלוסייה הלא-יהודית בפולין והוטלו על הגברים. עיקר העבודה היה באזורי הכפרים ובערים המרכזיות. עובדי הכפייה עבדו בייבוש ביצות, סלילת כבישים, יצירת ציוד צבאי ומזון לחיילים, בניית מסילות ברזל וכל דבר אשר יכול לתרום ולסייע למערך הלוחם הנאצי בתקופת המלחמה. מאוחר יותר עבודות הכפייה באו לידי ביטוי ב"פתרון הסופי" כאשר היהודים חפרו את בורות הירי שבהם היו עתידים להיקבר. כמו כן היו יהודים אשר נכפו לעבוד ב"זונדרקומנדו" (אסירים שלקחו את גופות היהודים מתאי הגזים אל המשרפות - הקרמטוריום).
העבודות הללו היו עבודות שוחקות ומתישות אשר הובילו למותם של רבים מן העובדים. זהו אמצעי נאצי יעיל ליישום האידאולוגיה תוך ביצוע עבודות המלחמה. עובדי הכפייה מתו כתוצאה מן "הברירה הטבעית", לא נשק או יד אדם אשר הוביל למותם של היהודים אלא תנאי השטח עצמם.
