סלים השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סלים השני

סלים השני (טורקית עות'מאנית سليم ثانى; טורקית II. Selim; ‏28 במאי 1524 עד 12 בדצמבר 1574) היה הסולטן האחד-עשר של האימפריה העות'מאנית ושלט בה מ-1566 ועד מותו ב-1574. הוא היה בנו של סולימאן הראשון ואשתו המועדפת הירם סולטן (Hürrem Sultan) שהייתה סלבית ונקראה במקור רוקסלאנה או רוקסלאן (Roxelana או Roxelane).

סלים השני לא גילה עניין בשלטון והתמסר לחיי הוללות, אורגיות ומסיבות שיכר, שהעניקו לו את הכינוי "השיכור". הוא הותיר את מלאכת השליטה לשריו, ובמיוחד לסוקולו מהמט פשה (Sokollu Mehmet Paşa) הסרבי, אשר הצליח לכרות ב-1568 הסכם עם מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לפיו מסר האחרון את השלטון במולדובה ובוולאכיה לעות'מאנים ושילם להם מס שנתי. מאידך ספגו העות'מאנים תבוסה מידי ההאימפריה הרוסית ב-מלחמת רוסיה-טורקיה, 1568-1570. המצור ששמו על אסטרחן נהדף והצי העות'מאני הושמד ב-1570 בסערה. גם בחזיתות האחרות של האימפריה התפלגו הישגי העות'מאנים במידת הצלחתם. קפריסין נכבשה ב-1571, אך הצי העות'מאני ספג מפלה קשה בקרב לפנטו ביוון ב-7 באוקטובר 1571. הוא שוקם בתוך חצי שנה בלבד והשליטה הטורקית בים התיכון נשמרה. ב-1574 שוב כבשו העות'מאנים את תוניסיה מידי הספרדים ששלטו בה משך שנתיים בלבד.

סלים השני, ששלט באימפריה משך 8 שנים בלבד, נבדל בכל מובן מאביו, סולימאן המפואר, ויש הרואים בימיו את קצה תקופתת עלייתה של האימפריה העות'מאנית, גם אם נכונו לה יותר ממאה שנים נוספות של שגשוג יחסי.