נחל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בגוף בו זורמים מים. אם התכוונתם לנוער חלוצי לוחם, ראו נח"ל.
נחל הוא מוביל מים טבעי, שגבולותיו הם קרקעית הנחל ושתי גדותיו. נחל גדול מפלג וקטן מנהר. לעתים משתמשים בקהילה המדעית בביטוי נחל לציון כל מוביל מים טבעי, בלא התחשבות בגודלו. מחקר הנחלים ונתיבי המים קרוי הידרולוגיה והוא נושא חשוב בגאומורפולוגיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי נחלים
את הנחלים מקובל לחלק לשלושה סוגים עיקריים:
- נחל איתן - הוא נחל הזורם כל השנה, מוזן בדרך כלל על ידי מי מעיינות. דוגמה לנחלים כאלה הם הירדן ומקורותיו.
- נחל אכזב הוא נחל הזורם בחורף בלבד, מוזן בעיקר ממי גשמים או ממעינות עונתיים.
- נחל אפיזודי-שטפוני - הוא נחל הזורם רק זמן קצר אחרי הגשם, ומפסיק כעבור מספר ימים או אף שעות. מרבית הנחלים בישראל הם נחלים אפיזודיים, אם כי מרבים לכנותם נחלי אכזב.
[עריכה] חלקי הנחל
- אפיק - שקע הנושא את מי הנחל ושנוצר על ידי בליה מתמדת.
- פשט – שטחים משני צדי הנחל הנתונים להצפה עונתית.
- קרקעית – תחתית הנחל.
- מעיין – הנקודה בה הנחל פורץ מנתיב תת-קרקעי בין שכבות או מתוך מערה. הנחל יכול לזרום, בייחוד במערות, חלק מהדרך מעל לפני האדמה וחלק מתחתיה.
- מפל מים – נקודה בה יש ירידה פתאומית באפיק הנחל, הנוצרת כאשר המים זורמים על שכבות עמידות לבליה שמיד אחריהם יש שכבה עמידה פחות.
- בריכה - חלק הנחל בו המים עמוקים וזורמים לאטם.
- יובל - נחל שאינו מגיע לים אלא מצטרף לנהר אחר (נהר האם).
- שפך – הנקודה בה הנחל מרוקן את מימיו ישירות או בצורת דלתה לתוך גוף מים עומד כדוגמת אגם או ים.
[עריכה] אגן ניקוז
-
ערך מורחב – אגן ניקוז
כל האזור המנוקז על ידי הנחל מכונה אגן ניקוז או אגן היקוות. כל אגן ניקוז בנוי מאגני ניקוז קטנים יותר, בעוד שרוב אגני הניקוז בונים אגני ניקוז גדולים יותר. למשל קו פרשת המים הארצי בישראל מחלק בין אגני ההתהוות של הנחלים הזורמים לים התיכון לאגני הניקוז של נחלים הזורמים לים המלח, אך אגן הניקוז של הנחלים הזורמים לים התיכון מחולק לנחלים שונים, חלוקה המכונה פרשות מים מקומיות. אגני הניקוז של הנחלים מתחלקים לאגני הניקוז של יובליהם.
[עריכה] תכונות של נחלים
- דרוג: הנחלים מדורגים לפי מספר היובלים הנשפכים אליהם. נחל מדרגה ראשונה, הוא נחל אליו לא נשפך שום יובל. נחל מדרגה שנייה הוא נחל הנוצר משני נחלי דרגה ראשונה, וכן הלאה.
- שיפוע: שיפועו של הנחל הוא גורם משמעותי בקביעת אופיו, והוא נקבע על פי הפרש הגבהים בין ראש הנחל לבסיס הסחיפה שלו. בסיס הסחיפה של הנחל הוא הנקודה בה נשפך הנחל למקווה - ים או אגם.
- נפתול – נפתולים הם שינויים בכיוון הזרימה של הנחל שנוצרו בשל סחיפה והשקעת חומרים על הגדות. צורתם הכללית דומה לגל סינוס. במשך הזמן הפיתולים נודדים במורד הנחל. עקמימות או פיתול הנחל נמדדת על ידי היחס בין אורכו הממשי של הנחל לבין המרחק בין ראש הנחל ושפכו.
- אם חומר קשה כלשהו מאט או עוצר את תנועת הפיתול במורד הזרם הנחל יכול לשחוק דרך הצוואר שבין שתי הרגלים של הפיתול וזמנית הוא יהפוך ישר יותר כשהוא מותיר מאחריו גוף מים בצורת קשת המכונה ימת נפתול.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: נַחַל |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נחלים |
מונחים בגאוגרפיה פיזית |
גאוגרפיה פיזית • גאוגרפיה סביבתית • גאומורפולוגיה • הידרולוגיה והידרוגרפיה • מדעי האטמוספירה • מטאורולוגיה • קלימטולוגיה • פליאוקלימטולוגיה • מדעי הים • גאולוגיה ימית • אוקיינוגרפיה פיזיקלית • אוקיינוגרפיה כימית • אוקיינוגרפיה ביולוגית • אוקיינוגרפיה מטאורולוגית • קרקע • טקטוניקת הלוחות • יבשת • אוקיינוס • ים • זרם מים • אגם • מעיין • נהר • נחל • דלתא • מפרץ • מצר ים • מצר יבשה • ארכיפלג • אי • חצי אי • אטול • מדבר • נווה מדבר • חולות נודדים • חולית • ערבה • סוואנה |