משפחת אהרנסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
| ניל"י |
|
משפחת אהרנסון (בגרמנית: Aaronsohn) היא משפחה ידועה בתולדות היישוב, אשר בניה עלו לארץ ישראל מרומניה בשנת 1882, עם תחילת העלייה הראשונה, ונמנו עם מייסדי המושבה זכרון יעקב. כיוון שמקימי ניל"י ומנהיגיה נמנו על אנשי המשפחה, שמה של המשפחה נקשר תדיר לארגון זה.
בני המשפחה שעלו ארצה היו הסבתא רחל, האב אפרים-פישל אהרנסון, האם מלכה והילדים אהרון וצבי (הירש); בארץ נולדו שמואל (סם), אלכסנדר (אלכס), שרה ורבקה. כמו כן נולדו כאן עוד שתי בנות, ויטיה וליבה, שמתו בילדותן בשנת 1888, ככל הנראה מקדחת.
אפרים-פישל היה איכר, מחלוצי הכורמים, שהקים משק בזכרון יעקב. לפי כמה מקורות היה אפרים-פישל הראשון ממתיישבי זכרון יעקב שהפסיק לקבל את תמיכת הברון רוטשילד, פילנטרופ היישוב. הבן הבכור אהרון, איש אשכולות היה אגרונום ומדען, סייר, יזם ופוליטיקאי, נמנה על הבולטים בקרב בני הדור הראשון שגדל בארץ (אשר נקראו אז "האתרוגים" - כינוי שהפך לאחר שנים ל"צברים"). הוא זכה לפרסום עולמי בעקבות גילויו את 'אם החיטה' בשנת 1906; בעת מלחמת העולם הראשונה הקים את המחתרת "ניל"י" (המחתרת העברית הראשונה) בה השתתפו גם אחותו שרה, אבשלום פיינברג, יוסף לישנסקי ואחרים.
תוך פעולות המחתרת ואחרי חשיפתה, בין השנים 1919-1915, שרה התאבדה,אהרון נפטר ורבים מחברי ניל"י. האם מלכה נפטרה בשנת 1910 והאב אפרים-פישל - בראשית שנות השלושים של המאה ה-20. האח צבי נפטר בשנת 1929, בשנת 1942 - אלכס, ובשנת 1950 נפטר האח שמואל. האחרונה מדור "האתרוגים", רבקה, נפטרה בשנת 1981.רבקה הייתה הצעירה מבני משפחת אהרונסון, ובזמן פעילות המחתרת לא שהתה בא"י, אלה בארצות הברית. היא נפטרה מזקנה, ואינה הייתה מעורבת בפעילות המחתרת.
בביתם של אפרים-פישל ומלכה בזכרון-יעקב, הוא "בית אהרנסון", הוקם מוזיאון לתולדות המשפחה ומחתרת ניל"י. על בני המשפחה ועל ניל"י נכתבו ספרים ומאמרים רבים, לצד רחובות רבים שנקראו על-שם אהרן אהרנסון או על־שם שרה "גיבורת ניל"י", שני בני המשפחה הידועים ביותר. רבים מצאצאיהם של צבי ושל שמואל, היחידים מבני אהרנסון שהקימו משפחות משלהם, חיים ופועלים עד היום בארץ.
