מרשל ברית המועצות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרשל ברית המועצות (רוסית: Маршал Советского Союза) הייתה דרגת קצונה השניה הבכירה ביותר בכוחות המזוינים של ברית המועצות.
הדרגה נוסדה ב-22 בספטמבר 1935 על ידי מועצת הקומיסרים העממיים (מועצת השרים) של ברית המועצות. לפי אותה הייתה זו הדרגה הבכירה ביותר בכוחות הביטחון של ברית המועצות. אך ב-26 ביוני 1945 הונהגה דרגת אחת מעליה - דרגת גנרליסימו של ברית המועצות, אשר הוענקה ליוסף סטלין.
בשנת 1953, לאחר מות סטלין, חזרה דרגת מרשל ברית המועצות להיות הדרגה הבכירה ביותר בכוחות המזוינים של ברית המועצות (אם כי דה פקטו, היות שדרגת הנרליסימו של ברית המועצות לא בוטלה באופן רשמי). בשנת 1955 נוסדה בצי הסובייטי דרגת אדמירל צי ברית המועצות, שהייתה מקבילה לדרגת מרשל ברית המועצות.
דרגת מרשל ברית המועצות הוענקה לראשונה ב-1935. הדרגה הוענקה לחמישה אנשים: שר ההגנה קלימנט וורושילוב, הרמטכ"ל אלכסנדר יגורוב ושלושה מפקדי צבא בכירים - ואסילי בליוכר, סמיון בודיוני ומיכאיל טוכאצ'בסקי.
דרגת מרשל ברית המועצות בוטלה בשנת 1991 עם פירוק ברית המועצות. במהלך שנים 1935 - 1991 הוענקה דרגה זו ל-41 אנשים, כאשר 4 מהם היו פוליטיקאים, 1 מהנ.ק.ו.ד. והשאר - אנשי צבא.