מעשה בראשית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעשה בראשית כינוי לספרות איזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית או האוניברסאלית; כשהיא מתייחסת לדברים שהאל ברא בתחילת העולם, או למהות השמימית או לגורמי הטבע. ספרות זו מופיעה לרוב בסמיכות למעשה מרכבה. אזכורה הראשון הנו בתקופת התנאים, ולפי הדעה המקובלת, היא מהווה כיום חלק מספרות הפרדס ותורת הסוד. ניתנו לה לרוב שני פרושים מרכזיים: אלו הקושרים אותה עם ספרות מיסטית יהודית ייחודית, כדוגמת ספר היצירה; או לספרות הקשורה בענייני הטבע והפיזיקה.
תוכן עניינים |
[עריכה] המקרא
לעומת מעשה מרכבה, מעשה בראשית לא זכה תמיד לאיפיונים מקראיים; אולם האפיון הברור מתייחס לפרקי הבריאה בתחילת ספר בראשית. לרוב מסווגים הפרקים א-ד ככלולים בענייני "מעשה בראשית", אולם יש המכלילים אף את פרק ה. הפרקים עוסקים בבריאת העולם והאדם, ובשלביו הראשונים. ההתייחסות הראשונית למעשה בראשית, מופיע במסכת חגיגה פרק שני הלכה א.
[עריכה] צורת לימוד מעשה בראשית
המשנה (חגיגה ב,א) קובעת שמותר ללמד מעשה בראשית רק בתלמיד יחיד "ולא במעשה בראשית בשניים". כשמעשה בראשית מסווג מעל רמת הסודיות הנדרשת בעיסוק בעריות, אך פחות מרמת הסודיות במעשה מרכבה. ההקשר התלמודי (חגיגה יד ע"ב), מקשר את מעשה בראשית לחכמת הסוד, הפרדס.
[עריכה] הגדרת מעשה בראשית
המקור הראשוני המתייחס למושג "מעשה בראשית" הוא במשנה (חגיגה ב,א). ההקשר האוסוציטיבי הראשוני, מקשר עניין זה למעשים שנעשו בראשית העולם, בבריאתו. אולם קיים דיון ודעות שונות בפרשנות של פרקים אלו ובמשמעותם הפנימית.
[עריכה] הגישה המיסטית
הגישה המיסטית זיהתה את מעשה בראשית בספרות מיסטית, כגון ספר היצירה. כך היא ראתה בספרות זו עיסוק במעשה הבריאה בדרכי הנסתר, המובנות לחוג מצומצם; כאשר המטרה היא חשיפת הרבדים הנסתרים של התיאור המקראי. מטרת ספרות זו היא הבנת השתלשות הבריאה, כשדוגמה מובהקת לכך היא שיטת "הספירות", המזהה השתלשלות של עשר ספירות (כתר, חוכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות [למעשה מדובר בעשר ועוד אחד שמעל כולם]).
[עריכה] התנגדות
ההתנגדות למעשה בראשית, הייתה בעצם ההתנגדות לקבלה, ולספרות מיסטית בכלל. כך היו שראו בתאורים השונים כפירה, והשלכה של גופים שונים המהווים חלק מיצירת העולם; לדעת המתנגדים כגון שהנצרות כוללת "שילוש קדוש", שיש בו כפירה מערכת הספירות והפרשנות למעשה בראשית, כוללת "עשריות" (כלומר עשר ספירות).
[עריכה] הגישה הראציונאלית
אנשי הגישה הראציונאלית טענו שמעשה בראשית משמעותו הדברים שהתרחשו בראשית העולם; כלומר תאור חוקי הטבע, שנקבעו בראשית העולם ומתפקדים עד היום. כך הרמב"ם טען שיש ללמוד את הפיזיקה, ואת מכלול החכמות ההכשריות. תפיסה זו, גם זיהתה בעיון בחוקי הטבע, התפעלות עצומה מגודלו ועוצמתו של האל; ובכך יש אפשרות להעצים את מצוות אהבת האל ויראתו.
[עריכה] התנגדות
אנשי המיסטיקה התנגדו לגישה ראציונאלית זו, שהפכה את "מעשה בראשית" לספרות אוניברסאלית. לדעתם מעשה בראשית, כמו מעשה מרכבה, מהווה ספרות ייחודית, שהוענקה לעם ישראל; לכן ספרות זו היא ייחודית וסודית.
[עריכה] ההבדל בין מעשה בראשית למעשה מרכבה
בדיקה של הפרשנות למעשה בראשית לעומת מעשה מרכבה, ביחס לדעות השונות, מראה שיש כאן מצב הפוך; בו אלו שפרשו במעשה מרכבה פרשנות יותר "פשטנית", בתאור מעשה בראשית בחרו יותר את הפרשנות ה"אליגורית". כך הרמב"ם, ואנשי הגישה הראציונאלית בעניין מעשה בראשית, מתייחסים יותר לפשט הדברים, ורואים בתאור תהליכי הבריאה, באמת כוונה לתאר את תהליכי הבריאה, אלא שהדברים מופיעים כרמזים; כאשר הדבר מתייחס לפיזיקה. לעומת זאת המקובלים שפרשו את מעשה מרכבה בצורה יחסית פשטנית יותר, שהמרכבה היא תאור "המרכבה של האל"; פרשו את "מעשה בראשית" בצורה אלגורית, שאין כוונתו לראשית הבריאה, אלא להשתלשלות הבריאה מהאל, ולעשר הספירות.
