מלחמת הבלקן הראשונה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||||||
| הצדדים הלוחמים | |||||||||
האימפריה העות'מאנית  |
בולגריה 
מונטנגרו  |
||||||||
| כוחות | |||||||||
| 350,000 חיילים | בולגריה-300,000 חיילים
סרביה-220,000 חיילים יוון-115,000 חיילים מונטנגרו-35,000 חיילים |
||||||||
| אבדות | |||||||||
| . | . | ||||||||
מלחמת הבלקן הראשונה התנהלה בתקופה שבין 8 באוקטובר 1912 ובין 18 במאי 1913, בין הליגה הבלקנית, שכללה את בולגריה, סרביה, מונטנגרו ויוון ובין האימפריה העות'מאנית. כתוצאה ממלחמת הבלקן הראשונה איבדה האימפריה העות'מאנית כמעט את כל הטריטוריות שלה באירופה, אך הטריטוריות שנכבשו על ידי הליגה הבלקנית שמשו סלע מחלוקת עליו התנפצה הברית וסיבה עיקרית לפתיחת מלחמת הבלקן השנייה.
[עריכה] הרקע הגאופוליטי
תבוסת העות'מאנים במלחמת איטליה-טורקיה שבמהלכה חדרו האיטלקים לטריפוליטניה וכבשו את האיים הדודקנסים והתחושה שזאת העת בה ניתן לכבוש טריטוריות עות'מאניות הובילו כמה מארצות חבל הבלקן ליצירת הליגה הבלקנית. הדיפלומטיה של האימפריה הרוסית השקיעה מאמצים רבים לכינון הברית, שתאמה את האינטרסים שלה ויצרה מצב לא רגיל בו צרפת והאימפריה האוסטרו-הונגרית מצאו עצמן בחזית דיפלומטית משותפת כנגד הליגה והאימפריה הרוסית - צרפת, בגלל היותה בת ברית מסורתית של האימפריה העות'מאנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית משום שלא רצתה לראות התחזקות של סרביה.
[עריכה] המלחמה
מלחמת הבלקן הראשונה התחילה ב-8 באוקטובר כשמונטנגרו הכריזה מלחמה נגד האימפריה העות'מאנית ובנות הברית הנוספות שלחו ב-13 באוקטובר אולטימטום לאימפריה העות'מאנית והכריזו עליה מלחמה ב-17 באוקטובר.
המלחמה נפתחה בו זמנית בכמה זירות: הבולגרים תקפו את הכוחות הטורקים בתראקיה, סרביה ומונטנגרו פעלו בקוסובו, בצפון מקדוניה ובאלבניה והיוונים תקפו בדרום מקדוניה כדי לכבוש את סלוניקי ובאפירוס כדי לכבוש את יואנינה.
היוונים הצליחו לכבוש את סלוניקי ובהמשך נפלו לידי הליגה הבלקנית גם אלבניה, אפירוס, מקדוניה ותראקיה. בולגריה, שייצגה גם את סרביה ואת מונטנגרו, חתמה עם האימפריה העות'מאנית על הסכם הפסקת אש ביום 3 בדצמבר. יוון המשיכה בלחימה במטרה לכבוש את יואנינה, אך בו זמנית השתתפה במגעי השלום שהובילו להסכם לונדון שסיים את מלחמת הבלקן הראשונה.
