מלחמת אנגליה זנזיבר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת אנגליה זנזיבר | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||
|
|||||||||
הצדדים הלוחמים | |||||||||
|
|
||||||||
כוחות | |||||||||
חמש ספינות מלחמה, נחתים | 2,800 | ||||||||
אבדות | |||||||||
פצוע אחד | בערך 500 הרוגים |
מלחמת אנגליה זנזיבר התנהלה בין האימפריה הבריטית לזנזיבר ב-27 באוגוסט 1896. המלחמה ארכה 45 דקות ולכן מקובל להכתירה כמלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה הכתובה.
המלחמה פרצה לאחר שסולטן זנזיבר חמד בין תווויאני, ששיתף פעולה מרצון עם המנהל הקולוניאלי הבריטי, מת ב-25 באוגוסט ואחיינו חאלד בין בארגש תפס את השלטון בפועל בהפיכה צבאית. כיוון שהבריטים העדיפו מועמד אחר (חמוד בין מוחמד) שהאמינו כי ישתף אתם פעולה, הם הורו לבארגש להתפטר מתפקידו. בארגש סירב ותחת זאת הקים צבא שכלל 2,800 איש ואת היאכטה לשעבר של הסולטן, "גלזגו", שחומשה. בזמן שכוחותיו של בארגש ביצרו את הארמון, התרכזו חמש ספינות מלחמה של הצי המלכותי הבריטי בנמל מול הארמון והנחיתו כוחות של חיל הנחתים המלכותי.
למרות שברגע האחרון ניסה הסולטן לנהל משא ומתן על שלום באמצעות נציג ארצות הברית באי, פתחו תותחי ספינות הצי המלכותי באש על הארמון בבוקר ה-27 באוגוסט, לאחר שפקע האולטימטום הבריטי בשעה 9 בבוקר. כשהחל הארמון להתמוטט סביבו נמלט בארגש לקונסוליה של גרמניה שם קיבל מקלט מדיני והוא חי כגולה בדאר א-סלאם עד שנלכד על ידי הבריטים ב-1916. הוא קיבל רשות מהבריטים להתגורר במומבסה שם מת ב-1925. ההפגזה הופסקה אחרי 45 דקות שבמהלכן הוטבעה הגלזגו והעימות קיבל את התואר "המלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה".
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאמר של Global Frontiers על המלחמה (אנגלית)