מכשיר פיננסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

[עריכה] מכשיר פיננסי (Financial Instrument)

מכשיר פיננסי הוא חוזה היוצר הן נכס פיננסי של ישות אחת והן התחייבות פיננסית ו/או מכשיר הוני של ישות אחרת.

המנפיק מכשיר פיננסי יוצר התחייבות או מכשיר הוני בספריו והמחזיק במכשיר פיננסי רושם נכס בספריו.

מכשירים פיננסיים הינם אמצעים להשגת מימון אצל הצד המנפיק.

מכשירים פיננסיים נפוצים הם:

• אגרת חוב
• אגרת חוב להמרה
• מניה
• שטר חוב
• תעודת השתתפות
• אופציה

[עריכה] אופציות מסוג Warrant

בספרי החברה המנפיקה ירשמו האופציות בהון העצמי ואילו בספרי החברה הרוכשת ירשמו האופציות כנכס. האופציות מסווגות כהון עצמי בספרי חברה א מפני שהן אינן יוצרות מחויבות כלשהי ליציאה עתידית של מזומנים לידי החברה החברה הרוכשת. החברה המנפיקה על פי תנאי החוזה תחליף את האופציות במניות לכאשר החברה הרוכשת תבקש זאת.

[עריכה] אגרת חוב להמרה

ערך מורחב – אג"ח להמרה

אגרת חוב להמרה הינה מכשיר פיננסי מורכב הכולל בתוכו שני אלמנטים: מרכיב הוני ומרכיב התחייבותי. מרכיב ההתחייבות מחושב על בסיס אגרת חוב דומה ללא מרכיב אופציית המרה למניות. המרכיב האופציונלי הוא ערך שייר. על החברה המנפיקה לפצל את תמורת ההנפקה לשני מרכיבי המשנה ולסווגם בהתאם בספריה. מנגד החברה הרוכשת מסווגת את האגרת חוב להמרה כנכס בספריה.

ראה תקן חשבונאות 22 "מכשירים פיננסיים" של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות