מאיר פניגשטיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר פניגשטיין ("פוגי") (נולד ב-13 בדצמבר 1950) הוא מוזיקאי ישראלי ומפיק, הידוע בעיקר בתור המתופף של להקת כוורת.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחילת דרכו
מאיר פניגשטיין נולד בתל אביב למשפחה מוזיקלית. במהלך שנות השישים, כשהיה נער, החל ללמוד תיפוף וג'אז וניגן בלהקת "ההדים" עם צביקה פיק ובהמשך הקים את להקת "הזמנים הטובים", איתה הופיע בעיקר בחתונות.
בשנת 1968 פניגשטיין התגייס לצה"ל והתקבל ללהקת השריון כמתופף. מעט לאחר מכן נבחן והתקבל ללהקת הנח"ל, במסגרתה פגש לראשונה את דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, גידי גוב ואפרים שמיר. במהלך אחת מנסיעות האוטובוס של להקת הנח"ל לבסיס, הגה פניגשטיין את דמותו של המנחה "פוגי", אותו גילם במערכונים ושירים של החבורה שהתגבשה בלהקת הנח"ל. המערכונים הפכו ל"פינות פוגי" ההומוריסטיות, אשר שולבו בתוכניתו של דורי בן-זאב בגלי צה"ל. אחד המערכונים כלל את השיר "פוגי מתחשמל", שאת מילותיו כתב פניגשטיין יחד עם סנדרסון (שגם הלחין). כמו כן בתקופה זו פניגשטיין לקח חלק בלהקת "השניצלים" בהנהגת סנדרסון וביצירות המורכבות "הסיפור המחריד על הילד מברזיל" ואופרת הרוק "סיפורי פוגי" (אשר כללו גרסאות מוקדמות לשירים ומערכונים של להקת כוורת), ובנוסף בשני שירים שהקליט סנדרסון בשפה האנגלית יחד עם אולארצ'יק.
בתחילת שנות השבעים פניגשטיין וחבריו השתחררו מצה"ל בזה אחר זה והמשיכו לנסות לפרוץ לתודעה.
[עריכה] תקופת כוורת
-
ערך מורחב – להקת כוורת
ההרכב הסופי של להקת כוורת הושלם עם צירופם של יצחק קלפטר ויוני רכטר. לאחר מספר נסיונות כושלים ושינויי כיוון, הלהקה פרצה לתודעת הקהל בשנת 1973 והחלה להופיע בתדירות גבוהה בפני אולמות מלאים. פניגשטיין תפקד כמתופף הלהקה, השתתף גם בשירה והמשיך לגלם את "פוגי" בקטעי המעבר ששולבו במהלך ההופעות ובחלקם היה שותף בכתיבה. הלהקה הופיעה גם בפני חיילים במהלך מלחמת יום הכיפורים ובסוף 1973 יצא התקליט הראשון והמצליח של כוורת, "סיפורי פוגי". התקליט כלל את השיר "ילד מזדקן", שהתבסס על הלחן של "פוגי מתחשמל" ונכתב מחדש על ידי אולארצ'יק. ב-1974 הלהקה נבחרה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון עם השיר "נתתי לה חיי" והגיעה למקום השביעי. באותה שנה יצא האלבום השני של כוורת, "פוגי בפיתה", אשר זכה גם הוא להצלחה גדולה.
במקביל להמשך הרצת המופע "סיפורי פוגי" עם להקת כוורת, פניגשטיין הופקד על התופים גם באלבום "14 אוקטבות", אשר הקליט חברו ללהקה יוני רכטר כצמד עם אבנר קנר.
בשנת 1975 כוורת הוציאה את אלבומה השלישי, "צפוף באוזן". פניגשטיין השתתף בכתיבת המילים של "שיר הטמבל" (ללחן של קלפטר), אשר נכלל באלבום. המופע החדש והמושקע שליווה את יציאת התקליט לא עלה יפה והורד לאחר תקופה קצרה בתחילת 1976. בשנה זו יצא פניגשטיין יחד עם הלהקה לסיבוב הופעות מחוף לחוף בארצות הברית. הסיבוב הצליח אך בעקבות מתחים בין חברי הלהקה ואי-הצלחתם להשיג חוזה הקלטות מעבר לים, חזרה הלהקה ארצה לאחר חודשים ספורים.
למרות הצלחה מסוימת של מופע משותף עם שלישיית הגשש החיוור, בסתיו 1976 להקת כוורת הפסיקה את פעילותה. פניגשטיין ידוע כמתנגד הגדול ביותר לפירוק הלהקה, עקב חשש מכך שהמהלך יוביל גם לעזיבתו את המוזיקה.
[עריכה] לאחר כוורת
לאחר פירוק הלהקה, פניגשטיין המשיך לתופף במספר הפקות והופעות, בין היתר של חברו ללהקה לשעבר גידי גוב, בנוסף למופעים והקלטות של אריאל זילבר, אריק לביא ואריק איינשטיין, ובג'ינגל המפורסם ל"יוסף מלך השטיחים" אשר אותו יצר דני סנדרסון ושיתף בו גם את אלון אולארצ'יק. כמו כן פניגשטיין שיתף פעולה עם המלחין והפסנתרן המוערך יוסי מר-חיים בכתיבת שירים ואף התנסה גם במשחק כאשר השתתף בסרטים "דודה קלרה", "הלהקה ו"דיזנגוף 99" (בו גם ניגן בפסקול), ובהצגה "צ'רלי קצ'רלי".
אך פניגשטיין חש שאינו ממצה את שאיפותיו ובשנת 1978 החליט להגר לארצות הברית כדי ללמוד מוזיקה באוניברסיטת ברקלי - זאת בעקבות חברו אלון אולארצ'יק, אשר איתו פניגשטיין גם התגורר בתקופה זו. פניגשטיין גם ניגן בארצות הברית עם להקת ייצוג ישראלית. כעבור כשנה לאחר ששב לישראל לתקופה קצרצרה ושוב לא מצא פרנסה בתחום המוזיקה, טס פניגשטיין חזרה לארצות הברית והקים בבוסטון את תזמורת "אביב", אשר הורכבה בחלקה מאמנים ישראלים אשר איתם למד בארצות הברית.
[עריכה] הפקה
בהמשך החליט פניגשטיין לעזוב את לימודי המוזיקה ופנה להפקת אירועים לישראלים בארצות הברית - בין היתר הפיק אירוע ליום העצמאות ב-1982 והופעות של אמנים שונים. בעקבות זאת ייסד פניגשטיין בשנת 1983 את פסטיבל הסרטים הישראלי בבוסטון, שכעבור שנים אחדות עבר ללוס אנג'לס וניו-יורק והפך עם השנים לאירוע שנתי אשר מושך קהל רב, כאשר פניגשטיין משמש כמנכ"ל ועומד בראש הארגון ובבחירת הסרטים. הפקת הפסטיבל מהווה את עיקר עיסוקו של פניגשטיין עד היום.
[עריכה] איחודי כוורת והמשך הדרך
בשנת 1984 שב פניגשטיין לישראל לרגל סיבוב הופעות האיחוד הראשון של להקת כוורת מאז הפירוק 8 שנים קודם לכן. פניגשטיין היה היוזם העיקרי של האיחוד, אשר לכבודו כתב אלון אולארצ'יק את השיר "מאיר ואלון" המספר על חייהם של השניים בארצות הברית.
פניגשטיין השתתף גם בסיבוב האיחוד השני של הלהקה בשנת 1990, ואף הפיק את סרטו הדוקומנטרי של צבי שיסל, "כוורת - תמונות מחיי הלהקה", אשר תיעד את הסיבוב.
בסוף שנת 1997 פניגשטיין חשף בראיון כי הוא אב לילדה בת 18 אשר מעולם לא ידע על קיומה לפני כן. בעקבות הגילוי נוצר קשר קרוב בין השניים.
בשנת 1998 להקת כוורת התאחדה פעם נוספת, הפעם לרגל שנת היובל למדינה וחצי היובל ליציאת האלבום הראשון של הלהקה. המופע החד-פעמי התקיים בפארק הירקון. פניגשטיין שב ארצה לרגל האיחוד גם הפעם.
גם בשנת 2000 שב פניגשטיין ארצה להופעה חד-פעמית אך נוספת עם להקת כוורת, כאשר המופע הפעם נועד לגיוס כסף עבור ניתוח דחוף להצלת חייו של חבר הלהקה יצחק קלפטר.
פניגשטיין ממשיך להפיק את פסטיבל הסרטים הישראלי אשר ממשיך לגדול ומתקיים בחלקים נוספים בארצות הברית, כגון מיאמי ושיקגו. הפסטיבל גם מחלק פרסים ומגיעים אליו שחקנים ויוצרים מישראל ומהעולם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאיר פניגשטיין, באתר MOOMA
כוורת |
דני סנדרסון | גידי גוב | יצחק קלפטר | אלון אולארצ'יק | מאיר פניגשטיין | אפרים שמיר | יוני רכטר |
אלבומים |
סיפורי פוגי | פוגי בפיתה | צפוף באוזן |
הופעות |
כוורת - הופעה חיה, קיץ 1984 | כוורת בפארק |