מאייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מאייד (carburetor) הוא רכיב במנוע המכונית היוצר תערובת בין דלק לאוויר לצורך הפעולה של מנוע בעירה פנימית. בימינו מרבית יצרני הרכב עברו לשימוש במערכות הזרקת דלק מבוססות מחשב כתחליף יעיל וחסכוני למאייד המכני. ניתן עדיין למצוא מאיידים במנועים קטנים כמו מנועי טיסנים, אופנועים, מכסחות דשא וכדומה. לרוב קיים מאייד אחד לכל מנוע, אולם ניתן למצוא מנועים בהם מספר מאיידים כאשר לכל מספר בוכנות מוליך מאייד אחד ואף לכל בוכנה מאייד משלה (במנועי אופנועים לרוב).

עיקרון פעולת המאייד מבוסס על עקרון ונטורי - נוזל או גז זורמים בתא שתוכנן בקפידה יוצרים אזור של לחץ נמוך. לחץ נמוך זה משמש לשאיבת הדלק ולעירבובו באוויר, מה שיוצר את התערובת הדרושה לפעולת המנוע.

[עריכה] חלקי המאייד

• מצערת
• משאבת האצה
• ונטורי
• מצוף
• תא מצוף
• מזרק
• משנק
• שסתום פרפר

[עריכה] אופן פעולת המאייד

תא המצוף מלא בכמות קטנה של דלק המוכן לשימוש ומתמלא בעת הצורך על ידי משאבת הדלק. לחיצה על דוושת האצה (גז) פותחת את המצערת (מכסה עגול המגביל את זרימת האוויר לתוך המאייד) תנועת הבוכנות כלפי מטה (כאשר שסתומי היניקה פתוחים) גורמת ליניקת אוויר דרך המאייד. מסנן אוויר המחובר לפתח המאייד דואג לכך שחלקיקים הנמצאים באוויר ועלולים לגרום לתקלות בפעולת המנוע ואף לנזקים לא יחדרו. האוויר זורם דרך ונטורי, שם מעבר צר גורם להאצת מהירות האוויר ועל ידי כך לירידת לחץ, שבתורו שואב דלק דרך המזרק. זרימה דמוית טורנדו הנוצרת על ידי הונטורי מערבבת את האוויר והדלק. תערובת הדלק-אוויר זורמת דרך סעפת היניקה (manifold) ואז דרך שסתומי היניקה אל הבוכנות. בעת לחיצה על דוושת ההאצה נוספת כמות קטנה של דלק על ידי משאבת ההאצה מה שיוצר תערובת דלק-אוויר עשירה יותר הנחוצה לצורך האצה של המנוע (דלק זה נוסף במהלך הדריכה על הדוושה בלבד ולא כל זמן שהיא לחוצה).

קיימים מאיידים להם יותר מונטורי אחד, וזאת כדי להכיל את כמות האוויר הרבה הדרושה למנועים גדולים. למאיידים אלו ונטורי ראשי ומשני, כאשר המשני נפתח מאוחר יותר ובעומסים גבוהים יותר. קיימים גם מאיידים בעלי ארבע תאי ונטורי, שניים ראשיים ושניים משניים. הסיבה לכך היא שמאיידים גדולים המותאמים היטב לזרימה גבוהה של אוויר אינם יעילים בזרימה נמוכה. סידור כזה של ראשי/משני מנסה להביא את הטוב משני העולמות. מאיידים כאלו מכונים "קרבורטור כפול", או בעגה האמריקאית 2BBL (לכפול) ו 4BBL (למרובע).

כאשר המנוע קר דרושה כמות גדולה יותר של דלק לעבודתו – תערובת עשירה. תערובת זו מושגת באמצעות המשנק. המשנק סוגר את פתח האוויר במאייד ובכך מאפשר לכמות אוויר קטנה יותר להיכנס ובאופן יחסי להגדיל את כמות הדלק.

בתערובת דלק-אוויר כמות גדולה מדי של דלק נקראת "תערובת עשירה", כמות קטנה מדי של דלק נקראת "תערובת ענייה". התערובת נשלטת לרוב על ידי ברגים על גוף המאייד, או באמצעות ידית בתא הטייס של מטוסים בעלי מאייד, שכן יחס התערובת תלוי בלחץ האוויר המשתנה לפי גובה הטיסה.

המאייד הומצא בשנת 1893 על ידי המהנדס ההונגרי דונאט באנקי (Donát Bánki).