כתב רש"י
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתב רש"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי. הוא קרוי כך משום שלראשונה נעשה בו שימוש בהדפסת פירוש רש"י לתורה.
פירוש רש"י לתורה היה הספר העברי המתוארך הראשון שהודפס. הוא יצא לאור ברג'ו די קלבריה באיטליה בשנת 1475. במהדורה זו השתמש המדפיס בעיצוב מיוחד של אותיות, המבוססות על כתב יהודי-ספרדי בסגנון פורמאלי למחצה, כדי להבדיל בין הטקסט המקראי לפירוש רש"י. מאז מכונות האותיות 'כתב רש"י', אף על פי שרש"י עצמו כתב באותיות אחרות. הוא השתמש בגרסה מוקדמת של הכתב הרהוט היהודי-אשכנזי (הדומה לכתב הרהוט של ימינו).
קיימת אגדה הגורסת כי כתב רש"י הומצא על ידי בנותיו של רש"י. היא מצטרפת לאגדות רבות שנקשרו בהן ובהיותן נשים למדניות, כתוצאה מכך שלרש"י לא היו בנים זכרים.
בספרי יהדות רבים, המשלבים טקסט-מקור ופרשנות, מקובל, בדרך כלל, שטקסט המקור מופיע במרכז באותיות דפוס רגילות ("כתב מרובע"), והפרשנים (או "נושאי הכלים") בכתב רש"י. כך הוא ברוב דפוסי החומשים, בתלמוד, בטור, בשולחן ערוך ועוד.
כתב רש"י מקובל כיום בדפוס יותר כגופן בספרי יהדות שונים, בהיותו נחשב ככתב "חולין", לעומת הקדושה המיוחסת לכתב המרובע. רבנים מעדות המזרח כמו הרב יצחק כדורי או הרב יוסף קאפח כתבו ביד בכתב זה. כמו כן הפתקה המפורסמת "נ נח נחמ נחמן מאומן" של רבי ישראל דב אודסר כתובה חלקית בכתב זה.
| אותיות דפוס עבריות / אותיות כתב רש"י | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
א /  |
ב /  |
ג /  |
ד /  |
ה /  |
ו /  |
ז /  |
ח /  |
ט /  |
י /  |
כ /  |
ך /  |
ל /  |
מ /  |
ם /  |
נ /  |
ן /  |
ס /  |
ע /  |
פ /  |
ף /  |
צ /  |
ץ /  |
ק /  |
ר /  |
ש /  |
ת /  |
