יזהר הררי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יזהר הררי | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 16 ביולי 1908 |
| תאריך פטירה | 1 בפברואר 1978 |
| כנסות |
1-7 |
| סיעות |
המפלגה הפרוגרסיבית, מפלגה ליברלית ישראלית, ליברלים עצמאיים, מפלגת העבודה הישראלית, המערך. |
| תפקידים בולטים |
|
יזהר הררי (נולד ב-16 ביולי 1908, נפטר ב-1 בפברואר 1978) חבר כנסת בכנסות הראשונה עד השביעית מטעם המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הליברלית הישראלית והמערך ויוזם החלטת הררי לכתיבת חוקה עתידית, פרקים-פרקים על ידי חקיקת חוקי יסוד.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] טרום הקמת המדינה
הררי נולד ביפו, אך את לימודיו האקדמאים עשה בפאריז, שם למד מדע המדינה ועיתונאות. בנוסף למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך לעורך דין.
לפני קום המדינה היה הררי פעיל בארגונים ציונים ובין השאר כיהן כחבר בוועד הפועל הציוני ובוועדים ציונים נוספים. כמו כן היה חבר בהנהגת ההגנה ותפקד כסגן אלוף לאחר קום המדינה.
[עריכה] פוליטיקה
הררי כיהן במשך שבע קדנציות בכנסת בהן עבר מספר מפלגות וכאשר רוב מפלגתו העיקרית נעה ימינה במפה הפוליטית, הררי ומספר חברי-כנסת נוספים פנו דווקא לצד השמאלי שלה.
את תחילת דרכו החל במפלגה הפרוגרסיבית, בה כיהן במשך ארבע קדנציות עד הכנסת הרביעית. בכנסת הרביעית, עם איחוד המפלגה אל תוך המפלגה הליברלית הישראלית כיהן בהמשך הקדנציה בסיעה זו ורץ איתה גם בבחירות לכנסת החמישית.
בכנסת החמישית החליטה הסיעה להתמזג לתוך גח"ל ולאחר מכן לליכוד, צעד אשר לא היה מקובל על הררי ועל שישה חברי כנסת נוספים, ביניהם גם משה קול, שהתפצלו עקב כך מהסיעה והקימו סיעת מרכז עצמאית בשם ליברלים עצמאיים.
במאי, 1968, במהלך הכנסת השישית פרש הררי מסיעתו, הליברלים העצמאיים והצטרף למפלגת העבודה הישראלית שבהמשך אוחדה למערך, איתם רץ גם לכנסת השביעית.
במהלך כהונתו בכנסת תיפקד הררי בוועדות כנסת רבות בין השאר בועדת החוץ והביטחון ובועדת חוקה, חוק ומשפט. כמו כן שימש בכנסת הראשונה כיו"ר ועדת הכנסת ובאותה תקופה העביר את החלטת הררי אשר קרויה על שמו.
בנו של יזהר הררי הוא פרופ' חיים הררי. אחיינו, יובל נאמן, הפך לימים לחבר כנסת ושר בממשלות ישראל.
[עריכה] החלטת הררי
-
ערך מורחב – החלטת הררי
החלטת הררי אשר עלתה לאחר הצעתו של יזהר הררי, הינה אחת ההחלטות החשובות ביותר בתולדות המשפט הישראלי. ההחלטה, התקבלה ביום 13 ביוני 1950, קבעה כי הכנסת הראשונה לא תחוקק חוקה למדינת ישראל, וכי החוקה תיכתב בפרקים, הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו, לבסוף, לכלל חוקת המדינה. כתוצאה מהחלטה זו, אין למדינת ישראל חוקה כתובה עד לכתיבת ערך זה, ושטחים רבים וחשובים אינם מוסדרים בחוקה.
ההחלטה היוותה פשרה אשר תפקידה היה הרצון של הכנסת לשמור על זכותה לחוקק חוקה, ומנגד לדחות את בניית החוקה באופן סופי לזמן בלתי מוגדר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יזהר הררי באתר הכנסת
