שיחה:טנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים לדיון ההמלצה

תוכן עניינים 1 לערוך את רשימת הדגמים 2 האומנם? 3 שאלות 4 פיצול הערך 4.1 תבנית טנקים 5 תבנית טנקים 6 "כשהוכיחו שקו ביצורים נייח דוגמת קו מז'ינו אינו יכול להם" 7 מרכבה סימן 4 8 בקרת אש 9 טנק מערכה 10 מיגון 11 טנק בפתח תקוה

[עריכה] לערוך את רשימת הדגמים

אני חושב שיש לערוך את רשימת הדגמים העיקריים כדי שתהיה באמת של טנקים חשובים(לא הייתי קורא למטילדה טנק משפיע, או להוצ'קיס). --נחמן 18:41, 21 דצמ' 2004 (UTC)

אין בעיה טכנית לעשות את זה. אפשר לעשות טבלה. לדעתי עדיף לעשות את זה כשתסיים את כתיבת הערכים וכך נראה מה חשוב ומה לא. מצד שני, אפשר לבטל את הרשימה לחלוטין כי הטנקים מופיעים בלאו הכי בקטגוריות. גילגמש 18:43, 21 דצמ' 2004 (UTC)

אוקיי, אסיים את הרשימה ואז כבר נראה מה להוסיף ומה להוריד. --נחמן 18:45, 21 דצמ' 2004 (UTC)

תגידו, אתם לא רוצים תבנית לטנקים? יעשה את העבודה שלכם הרבה יותר קלה... נדב 19:02, 21 דצמ' 2004 (UTC)

עכשיו אתה נזכר? כן, בטח שאנחנו רוצים תבנית כזאת. רק שאני לא בקיא בכל השטיקים והטריקים האלה גילגמש 19:04, 21 דצמ' 2004 (UTC)

לשירותך תמיד :) נדב 19:05, 21 דצמ' 2004 (UTC)

חחח... אם אתה יכול פשוט להעתיק את אחת הטבלאות של הטנקים ולעשות תבנית זה יהיה נחמד. גם תבנית לדגמים כמו סדרת ה-T או הפנצרים יכולות לעזור מאד. גילגמש 19:07, 21 דצמ' 2004 (UTC)

סליחה על הבורות ב ללמה אתם מתכוונין ב"תבנית"?--נחמן 11:28, 22 דצמ' 2004 (UTC)

תבנית זה מה שיש למשל בערך אריה. במקום לכתוב את הטבלה כל פעם מחדש, אפשר לצרף את התבנית לכל הערכים ורק לשנות את המלל. זה יחסוך זמן רב כי כתיבת הטבלה זהו עסק מייגע למדי. גילגמש

זה יהיה מצויין. אני מניח שזה גמיש(כלומר אפשר לעשות שינויים בהרכב הערך למרות התבנית)? אם כן הייתי שמח לדבר כזה, על מנת לעשות סטנרטיזציה לערכים הקיימים(לא את כולם בניתי בצורה זהה). --נחמן 11:44, 22 דצמ' 2004 (UTC)

שינויים זה טיפה בעייתי. תלוי איך מעצבים את התבנית. גילגמש 11:54, 22 דצמ' 2004 (UTC)

כי לא לכל הטנקים ניתן לכתוב על אותם דברים. לדוגמה- לטנק ממלחמת העולם הראשונה לא היו מערכות בקרת אש, חלק מהטנקים לא היו גרסאות. לחלק מהטנקים היסטוריה ידועה של ביצועים בשדה הקרב(T-34 לדוגמא), ולחלק אין(ליאופרד 2A6, לדוגמא)...אתה מבין למה אני מתכוון?--נחמן 11:57, 22 דצמ' 2004 (UTC)

אין בעיה לענות לדרישות השונות. גילגמש 11:59, 22 דצמ' 2004 (UTC)

אני חושב שהגיע הזמן לנסח חלק על בקרת אש שיהיה מובן(היו טענות על מה שכתבתי בזמנו), אבל יותר מקיף ממה שיש תחת אופטיקה. נחמן

טוב, אני הולך להרביץ פה איזשהי עריכה היום בצהריים. אם יהיו השגות נחזיר חזרה למה שיש עכשיו. נחמן.

[עריכה] האומנם?

"פגיעות נעשות כמעט תמיד בפגז הראשון". לכמה מכותבי המאמר יש נסיון בקרבות שב"ש או גישה לנתונים הסטטיסטיים של צה"ל?

יש הבדל לא קטן בין ירי טנקים במטווח תותחים (ואפילו בתרגיל) לבין ירי מבצעי. מנסיוני ומשיחות שערכתי עם טנקיסטים שהשתתפו בפועל ביוה"כ ובלבנון, הטענה הנ"ל רחוקה מהמציאות. אם "כמעט תמיד" פירושו מעל 90% - אז הנתון פשוט לא נכון. ממה שידוע לי, מדובר באחוזים נמוכים בהרבה.

למי שלא קרא, אני מציע לקרוא תיאור יפה של המצב בתיאום כוונות של חיים סבתו, ולא לחיות באשליות.--עמית אבידן 14:44, 11 אפר' 2005 (UTC)

זה נכון ולא נכון. במלחמת העולם השנייה, למשל, כמעט אף פעם לא פגעו בפגז הראשון. אני לא מכיר את המצב הנוכחי, אך אני מניח שזה השתנה בהרבה. גילגמש • שיחה 14:53, 11 אפר' 2005 (UTC)

כמובן שהמצב כיום אינו "כמעט אף פעם לא". במטווחים - אחוזי הפגיעה בפגז ראשון גבוהים מאוד ללא ספק. במלחמת לבנון - לפעמים פגעו, לפעמים לא. בסוף שנות השמונים בלבנון - נדיר (אל תשכחו שיש עוד סוגי תחמושת חוץ מח"ש-מינעל, הרבה פחות מדויקים). כראיה לכך שאחוזי הפגיעה בפגז ראשון אינם כ"כ גבוהים אביא את העובדה שלפחות בחיל השריון הישראלי נחשבת מהירות העבודה של התותחן (והטען) בהוצאת הפגז השני כמדד האמיתי ליכולתו של הצוות.

אבל למה ללכת רחוק? מה קורה בשנות הלחימה האחרונות נגד הפלסטינאים? האם הטנקים פגעו תמיד מייד ובמי שצריך? אני יודע שלא (וגם שזה קרה בטווחים מגוחכים).--עמית אבידן 15:12, 11 אפר' 2005 (UTC)

בסדר גמור. אם יש השגות, ומכוון שאין לנו נתונים סטטיסטיים, שיניתי את הניסוח ל"לעיתים קרובות". אני מאמין שזה משקף יותר את המציאות. נחמן

כשיריונר ותיק, שנלחם בלבנון במהלך סוף שנות ה- 80' ותחילת ה- 90', וכחולה טנקים מורעל, האמירה "כמעט תמיד" מתאימה נפלא לתיאור המצב. מערכות הבק"ש התקדמו פלאים מאז ימי מלחמת לבנון. רמת הדיוק של הכלים (מג"ח 7 והלאה, אני לא מתייחס למערכות הבק"ש בדגמים מוקדמים יותר, למרות שחלקן עדיין מבצעיות ביח' מילואים), עלתה בהתאם. יהיה נכון לומר, שטנק תקין, שעבר תיאום כוונות נכון, עם תותחן סביר, צריך לפגוע במטרת צריח בפגז ראשון בטווחים של עד 3,000 מ'. נכון- איכות צוות נמדדת בעבודת הצוות דווקא על הפגז השני והלאה, שם נמדדת מהירות העבודה ודיוק עבודת התותחן, אבל הרעיון המרכזי הוא לפגוע ומהר, ולאו דווקא להבליט את איכויות התותחנים של צה"ל.

כמובן- יש הבדלים הנובעים מסוג החימוש, הפיזור הטבעי שלה ואופי המטרה. בכתיבתי התייחסתי לסוגי הפגזים המהירים (ח"ש לסוגיו), שמעצם טיבעם מדוייקים בהרבה ממעיך למשל. כמו כן- ירי על מטרה סטטית (טנק בעמדה למשל) מקל על המלאכה. בירי על מטרת אדם (סדרת פלשט), אין מצב המוגדר כ"מטרה", אלא מבוצעת סדרה מלאה בכל מקרה.--212.143.103.115 06:54, 14 אפר' 2005 (UTC) התוס' האחרונה היא שלי, לא יודע למה לא נקלטה החתימה...--אורליאן 06:56, 14 אפר' 2005 (UTC)

כטנקיסט טיפה יותר ותיק ממך, תרשה לי לחלוק עליך: אין לך שום נסיון קרבי בירי פגזים מהירים על מטרות צריח. גם לי אין. מאז 82' אין לאף אחד. מה שכתבת נכון מאוד - במטווחים. אבל טנקים, לצערנו, נועדו למלחמה, ומלחמה זה סיפור לגמרי אחר.

רק לצורך האנקדוטה: בספטמבר 2001 עשיתי מילואים על טנקים בקלקיליה (פעם ראשונה שלבשתי סרבל מאז 89'), ובמסגרת המדיניות הסהרורית, בוצע ירי טנקים "נקמה" על פיגוע על עמדה של המשטרה הפלסטינאית. אמנם היה לילה, אבל לטנק היה אמצעי ראיה שלא אנקוב בשמו אבל אפשר למצוא אותו בשוק לקראת האביב, ומערכת בק"ש שזכתה במדלית זהב אולימפית. ובקיצור: מעיך מטווח 450 מ', ולא פגע. לא מטרת צריח: בותקה של 4X4 לפחות, שלא ניסתה לברוח.--עמית אבידן 10:52, 22 אפר' 2005 (UTC)

תותחנות גרועה (אל תיעלב, אבל במילואים פשוט מחלידים. אני מכיר את התופעה), או תיאום כוונות לא טוב, בשילוב סוג חימוש שנוטה להתפזר (ואגב בירי מעיך על חי"ר סטיה של 50 מ' מהמטרה נרשמת כמטרה, כך שם החטאתם יותר מזה, יש בעיה רצינית בכלי או בתותחן). נפלה בידי הזכות להשתתף בקורס נסיוני בשנת 90' קורס צוות צלף, ושם בחנו את מגבלות הטנק בירי שגרתי וגם בירי לא סטנדרטי (לדעתי הקורס נפסק אחרי פעמיים או שלוש מחוסר תקציב), לטווחים שמעל 4 ק"מ. זה עובד. ביום. בלילה. באור. בחושך. על מטרות נעות. סטאטיות. תותחן טוב וטנק מאופס פשוט פוגע!! בסדיר בלבנון הפעלתי את הכלי הזה, (מג"ח 7), בירי מבצעי, אמנם לא על צריחים, אבל על כלים רכים ברכס עלי טאהר, ובטווחים יפים (חצים וחלולים מעל 1000). זה פוגע. אמנם זה לא יפה לומר, אבל זה כמעט סקסי כמה שזה פוגע... (שיריונר אמיתי יבין את הדימוי). כמו כן לאחרונה, בחומת מגן, ירינו בגזרת שכם על המוקטעה. הצלחנו להשחיל מעיך דרך חלון בטווח כפול ממה שציינת. פגז ראשון (למרות שבמעיך, אני מודה, יש גם לאלילת המזל יד ורגל בדבר). בקיצור- אם מיישמים את כל מה שלמדנו בקורס מקצועות, עושים תיאום כוונות כמו שצריך והטנק תקין- אתה תפגע. ואני מתייחס למערכות של המג"ח הקשיש (7 ו- 7ג').--אורליאן 11:44, 22 אפר' 2005 (UTC)

תשמע. כפי שציינתי למעלה, יצא לי לשוחח הרבה עם חבר'ה שנלחמו בלבנון ב-82 (אחי, אגב, אחד מהם) וכן עם חברה שנלחמו ביוה"כ. לא יעזור לך: מלחמה זה לא מטווח תותחים. נכון, גם בלבנון היו פגיעות מ-7 ק"מ, ואני בהחלט מכיר את החומר של קורס צלף (ואם הפסיקו את הקורס אז מה חבל), וכן - עד היום במילואים יש לנו באמת 90% פגיעות בפגז ראשון (ואפילו מעל 50% בתנועה), אבל כל זה זה לא מלחמה, ואין לך מושג איך זה להיות בתוך טנק כשמולך נמצאים טנקים ונ"טים. אני שולח אותך שוב לקרוא את "תיאום כוונות" (אם עוד לא קראת - תיהנה מאוד מהספר) כדי לקבל שמץ מההרגשה האמיתית של טנקיסט בשדה קרב.

אתה יודע מה זה מזכיר לי? פעם דיברתי עם טיס אחד שהשתתף בקורס בארה"ב על ה"נצחונות" של הטייסים הישראלים בתרגילים המשותפים עם האמריקאים. תקציר דבריו היה "טיפה תיחמנו פה, טסנו נמוך שם, וכו' וכו'". שאלתי אותו :נו, ומה אם זה היה מצב אמת? ותשובתו היתה: במצב אמת הם היו מרימים לאוויר F14 וגומרים אותנו ממאה מייל. בנת? לבנון של שנות ה-90 זה לא מלחמה. גם חומת מגן לא. ואל תזלזל במילואים: הם פוגעים יותר טוב מסדירים.--עמית אבידן 14:26, 22 אפר' 2005 (UTC)

אמת, מעולם לא ביצעתי ירי תחת אש משמעותית (ירי נק"ל, כשאתה בתוך טנק אמנם מקפיץ את הדופק, אך משמעותי בערך כמו יתוש), אבל אתה מתעלם מהשיפור הטכנולוגי העצום שחל בתחום הבק"ש מאז 73'. הטנקים של כיפור השתמשו במט"א. ב- 82' המערכת המבצעית המתקדמת ביותר היתה הדור הראשון של מערכות הבק"ש הקיימות במג"ח הנוכחי. מאז נוספו לנו מערכות מתקדמות בהרבה, שמקטינות את ההשפעה שיש למצבו הנפשי של הצוות היורה על הירי עצמו. הכלים מדוייקים הרבה יותר, החימוש יעיל יותר (החצים לעומת ח"ש מנעל נותב המיתולוגי), הטווח המוזן למערכת אינו תלוי ביציבות פרק ידו של המט"ק אלא מתקבלת באמצעות מט"ל, המערכות יודעות לפצות על בלאי קנה, סטיית חימוש, שפ"צ וכו', מה שלא היה ב- 73'. המערכות לומדות (וזה משפר את ביצועי המערכת, על אף פיקפוק הטנקיסטים), ומצליחות לשפר את עצמן ולהביא את הכלי לירי מדוייק יותר, תוך שהן מפצות על סטיית טווח מובנית אם קיימת (ולכן חשוב להשתמש דווקא בתאח"א ולא בתיקוני צפ"ע). מכאן ברור שביצועי הכלים חייבים להשתפר. ברור שצוות בשנת 2005 אפילו בכלי מוגבל כמו המג"ח 7 (קל וחומר עם מערכת בק"ש של המרכבה 4), ייצר תוצאות משופרות באותן סיטואציות מצוות של שנת 73' או 82', כיוון שההשפעה שיש היום לגורם האנושי על התוצאה הסופית קטנה מאשר לפני 20 ו- 30 שנה. המערכות האלקטרוניות והמכאניות, שהיום השפעתן על תוצאות הירי גדולה יותר, לא מבחינות בין קרב ואימונים, ותוצרת שלהן תהיה זהה.

אני מניח שהדיון הזה יסתיים באי הסכמה, ואני מאחל לשנינו שלא נגלה אף פעם מי צדק באמת. (אבל בחייך- פיספסתם בודקה מ- 450 מ'???).--אורליאן 14:53, 22 אפר' 2005 (UTC)

פלוגה ב' (אני ב-ג', וצפיתי להם אש :-))--עמית אבידן 15:08, 22 אפר' 2005 (UTC)

[עריכה] שאלות

• לא הבנתי את המשפט: "השריון הטוב ביותר הוא זה של טנק המערכה."
• "הישג משמעותי ראשון נרשם עם פיתוחו של מד-טווח אופטי ששולב בו מחשב בליסטי. השימוש בכלי זה החל בשנות החמישים." גם בתחילת שנות השישים מחשב היה גדול מכדי להכניסו לטנק. למה הכוונה בביטוי "מחשב בליסטי"? אולי זה מחשב אנלוגי ייעודי. דוד שי 18:17, 20 אפר' 2005 (UTC)

1. הכוונה היא שזהו השריון הטוב ביותר מבין הטנקים השונים. הכוונה לקלים, בינונים, כבדים, טנקי שיוט, סיור אמפיביים וכו'
2. לתשובה לשאלה זו כדאי להמתין לנחמן. גילגמש • שיחה

מדובר במע' מכאנית, המתרגמת את נתוני הטווח, סוג הפגז ונתוני שטח שונים, לזווית ההגבהה המתאימה ולהיסטים במערכת האופטיקה. מערכות מיחשוב דיגיטליות הופיעו הרבה אחר כך.--אורליאן 19:02, 20 אפר' 2005 (UTC)

[עריכה] פיצול הערך

אני מציע לפצל את הערך למספר ערכי משנה עם ערך מרכזי אחד שיאגד את המידע. כבר עכשיו גודלו של המאמר הוא מעל 50K מה שמקשה על עריכה. הפיצול יתרום לגידול מאמרי המשנה ובסוף נגיע למאמר ראשי בן 30K בקירוב ועוד כמה מאמרי משנה בגודל זה. הפיצול שאני מציע הוא: "היסטוריה", "מבנה הטנק" "סוגי הטנקים" והמאמר הראשי. גילגמש • שיחה 07:50, 22 אפר' 2005 (UTC)

זה יכול להיות רעיון טוב, רק יש לדאוג שפסקאות התקציר לפני כל הפנייה יהיו טובות. MathKnight 09:18, 22 אפר' 2005 (UTC)

מן הסתם. גילגמש • שיחה

בהחלט בעד.--עמית אבידן 10:58, 22 אפר' 2005 (UTC)

אני מעדיף שלא לפצל. ערך זה עוסק בנושא מצומצם יחסית, ולמעשה הההיסטוריה של הטנק פזורה לכל אורך הערך, גם בסעיף "מבנה הטנק" ובסעיף "סוגי טנקים". יש אינטראקציה חזקה בין חלקיו השונים, והפיצול עלול להפריע לקורא. הגודל הנוכחי אינו מהווה בעיה. בערך עצמו יש קישורים רבים, שמאפשרים להרחיב בכל אחד מהם. דוד שי 11:11, 22 אפר' 2005 (UTC)

הגודל מהווה בעיה רצינית כי זה לא הגודל הסופי. אני יכול לכתוב עוד 50K רק על טנקי מלחמת העולם השנייה. גילגמש • שיחה 13:43, 22 אפר' 2005 (UTC)

אולי זה לא היה ברור. אני לא רוצה סתם לרוקן את הערך מתוכן, ישאר מידע רב בערך הראשי גם אחרי הפיצול. אני מזמין את כולם לעיין בערך שריון לפני ואחרי הפיצול. גילגמש • שיחה 13:52, 22 אפר' 2005 (UTC)

אשמח מאוד לקרוא את הערך טנקים במלחמת העולם השנייה, וכנראה שניתן לכתוב ערכים נוספים כהרחבה של ערך זה. אני מציע שלאחר כתיבת ערך שמהווה הרחבה מהותית של נושא בערך זה, נשקול מה יש לצמצם כאן. דוד שי 16:17, 22 אפר' 2005 (UTC)

למה לצמצם? חלילה לצמצם. הפיצול רק יעזור לגדילה. אף פעם לא ניסיתי לצמצם מאמר על נושא צבאי! גילגמש • שיחה 16:18, 22 אפר' 2005 (UTC)

לדעתי גילגמש צודק. יש יותר סיכוי להרחבה של ערך מפוצל, גם כי זה קל יותר טכנית, וגם כי זה נותן לכותבים מיקוד.--עמית אבידן 16:24, 22 אפר' 2005 (UTC)

אחרי הפיצול עדיין ישאר כאן מאמר יפה בגודל של כ-30K. גילגמש • שיחה 16:25, 22 אפר' 2005 (UTC)

אני מפסיק להפריע. בהצלחה! דוד שי 16:28, 22 אפר' 2005 (UTC)

טוב, נמתין לנחמן ונפעל אחרי שהוא ישתתף בדיון כי הוא הכותב המקורי של רב ערכי הטנקים בוויקיפדיה. גילגמש • שיחה

מבחינתי ניתן לפצל, כאשר האופטיקה, החימוש, ההנעה, וכן הלאה נמצאות בדף אחר. בקשר ל"סוגי הטנקים", אינני יודע אם מקומו פה או בדף נפרד. אני בעד פיצול שכן הערך הפך למפלצתי למדי....--נחמן 09:53, 27 אפר' 2005 (UTC)

[עריכה] תבנית טנקים

בקשה לעורכים, בכל מאמר הקשור לסדרה זו נא הוסיפו את התבנית "טנקים" ע"י הקלדת {{טנקים}}. תודה. MathKnight 22:56, 29 אפר' 2005 (UTC)

[עריכה] תבנית טנקים

אמנם לא מקובל לשים תבנית בראש הדף או פעמיים, אך לטעמי, הוספת התבנית בראש הדף היא בעל ערך אסתטי מאוד חזק, שהופכת את המאמר למעין פורטלון בנושא טנקים ואת התבנית לכותרת בולטת + תוכן עניינים וסרגל ניווט. בשל כך, הצבתי את התבנית בראש העמוד, אפילו שזה לא הנוהג. לטעמי, זה נראה יותר טוב ויותר נוח לקורא, ולכן יותר נאות. MathKnight 14:55, 7 מאי 2005 (UTC)

להיפך. התבנית בולטת מדי בצורתה הנוכחית. בראש מאמר מקובל אצלנו לשים תבניות אנכיות (ראה למשל במאמרים העוסקים בהיסטוריה של לבנון). גם המלה "טנק" המודגשת בגופן גדול יותר צורמת בעיני. אני לא רואה סיבה טובה לחרוג במקרה הזה מהמקובל. ערןב 15:01, 7 מאי 2005 (UTC)

אני מסכים עם ערן ב. גילגמש • שיחה

[עריכה] "כשהוכיחו שקו ביצורים נייח דוגמת קו מז'ינו אינו יכול להם"

המתקפה של גרמניה על צרפת נערכה דרך הארדנים, אזור שנחשב בלתי עביר לשריון, ולכן גם לא מוגן כראוי. אזור זה לא היה חלק מקו מז'ינו.

ראוי שהמשפט שבכותרת ישונה או ייעלם.

                                   אריאל דר

זה לא נכון.גילגמש • שיחה 20:09, 19 דצמבר 2005 (UTC)

[עריכה] מרכבה סימן 4

האם ידוע למישהו מכם מהו עובי שריונו של הטנק "מרכבה סימן 4" ? אם כן, אנא ספקו מידע זה. אם לא, אנא אמרו, היכן ניתן להשיג מידע זה. בתודה מראש, קסניה שיינרמן, כיתה ז', עולה חדשה מרוסיה, 11:05, 26 במאי, שנת 2006 (IDT).

עובי והרכב השריון של טנקים בכלל ושל המרכבה 4 בפרט, הוא אחד הסודות השמורים ביותר בחיל השריון הישראלי. אין שום דרך לקבל מידע אמין ומדויק בנושא, בהנחה שאת לא בעיסקי הריגול. DGtal 11:11, 26 מאי 2006 (IDT)

ומי אמר שאני לא? קסניה שיינרמן, כיתה ז', עולה חדשה מרוסיה, 13:56, 26 במאי, שנת 2006 (IDT).

אם את בעסקי ריגול, אז בהצלחה. בכל מקרה, במקורות גלויים כנראה לא תמצאי את התשובה. DGtal 14:05, 26 מאי 2006 (IDT)

חוץ מזה, אם נחמם טנק עד ל-10 בחזקת 30 מעלות קלווין, שום שריון לא יעזור. קסניה שיינרמן, כיתה ז', עולה חדשה מרוסיה, 14:06, 26 במאי, שנת 2006 (IDT).

צודקת, אבל להגיע לטמפרטורה כזו צריך יותר מפצצת אטום, כך שבינתיים יהיה בסדר. DGtal 14:41, 26 מאי 2006 (IDT)

על-מנת למצוא את הדרך להגעה לטמפרטורה, המספיקה להמסתו של שריון, מספיק להפעיל את ה"טרא-בריין". "טרא-בריין" זוהי תוכנת בינה מלאכותית שלקח לי כשנה וחצי לכתוב אותה, והתוכנה הזאת מסוגלת לפתור כל בעיה (שפתירה באופן עקרוני, כמובן) מכל תחום שהוא. קסניה שיינרמן, כיתה ח', עולה חדשה מרוסיה 89.1.125.67 13:57, 22 באוגוסט 2007 (IDT)

[עריכה] בקרת אש

בעקבות שאלה שהפנו אליי בדף השיחה שלי (אשמח אם תראו), נוכחתי לדעת שאין בוויקיפדיה ערך למונח "בקרת אש". אני רוצה לכתוב ערך שיתבסס על מה שרשום בפסקת בקרת האש בערך זה, כמובן עם תוספות והרחבות. יש למישהו הערות ו/או הארות בטרם אני ניגש למלאכה? דניוס 19:42, 27 במרץ 2007 (IST)

אני מציע שתעיין בערך מבנה הטנק שם יש הרחבה על בקרת האש. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 19:59, 27 במרץ 2007 (IST)

האמת שיש שם באמת הרחבה לא רעה. לדעתי צריך להוסיף שם קצת אודות עמוד מטאורולוגי. האם כדאי לעשות ערך נפרד או לא? יש אפשרות לעשות דף הפנייה לפסקה הזאת?

[עריכה] טנק מערכה

• ראשית, אם זכרוני אינו מטעה אותי- T-55 לא הוגדר כטנק מערכה. טנק המערכה הסובייטי הראשון היה T-64 ובעקבותיו T-72.
• שנית, בפסקה אודות הסיבות שהביאו ליצירת קונספט טנק המערכה, חשוב להדגיש את ההיבטים הלוגיסטיים- שכן התמקדות בייצור סדרת טנקים אחת, במקום במספר סוגים שונים בתכלית, מקלה על מערך הייצור, האחזקה בכל הדרגים וההדרכה.
• דניוס 17:42, 28 באפריל 2007 (IDT)

אני מסכים שכדאי להדגיש. לגבי הטנק הרוסי - אפשר לבדוק את זה. גילגמש • שיחה 21:18, 28 באפריל 2007 (IDT)

[עריכה] מיגון

מישהו יכול להוסיף בבקשה קישור להרחבה לפסקה העוסקת ב"מיגון" בערך רק"מ תחת פסקת המיגון בערך זה? דניוס 12:37, 22 במאי 2007 (IDT)

[עריכה] טנק בפתח תקוה

מצאתי את הטנק הזה בלב פתח תקוה. מאיזה דגם הוא?מיכאלי 14:52, 24 בספטמבר 2007 (IST)

נראה כמו T-62. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 17:19, 24 בספטמבר 2007 (IST)