חסידות סטריקוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
חסידות סטריקוב היא חצר חסידית שנוסדה בשנת ה'תר"ע על ידי האדמו"ר רבי אהרן צבי לנדא מביאלה שהיה בנו של האדמו"ר רבי דב בעריש מביאלה.
החסידות נוסדה לאחר פטירתו של האדמו"ר הישמח ישראל מאלכסנדר, שהוא ואביו (הרבי הזקן מאלכסנדר) היו ממשיכיו של רבי דוב בער מביאלע.
לפי המשוער ההתפלגות אירעה משום שקבוצה מהחסידים סברה שממשיכו של הישמח ישראל (אחיו, התפארת שמואל) אינו מוכשר מספיק למלא את תפקידו, הנחה שהוכחה לאחר מכן כמופרכת לחלוטין - הקמתן של רשת ישיבות על ידי התפארת שמואל ועוד פעולות מגוונות.
על הפרישה מסופר, כי התפארת שמואל התבטא: "ווער ס'איז בלאב'ן דו, הער איז א'נאר, אבער ווער ס'איז גייט, ער איז א'אונגוויסע נאר" [-מי שנשאר כאן הוא טיפש, אבל מי שהולך - טיפש גדול].
האדמו"ר רבי אהרן צבי נפטר כארבעה חודשים לאחר מכן ביו"ט שני של שבועות ה'תר"ע.
את מקומו מילא האדמו"ר רבי מנחם מנדל מסטריקוב.
[עריכה] אדמור"י סטריקוב
- רבי אהרן צבי לנדא מביאלה
- רבי מנחם מנדל לנדא מסטריקוב
- רבי יעקב יצחק דן לנדא מסטריקוב
- רבי אברהם אביגדור לנדא מסטריקוב
- רבי יעקב דן שטרן מסטריקוב
- רבי דוד ברנדר מסטריקוב
[עריכה] החסידות כיום
לאחר השואה הקים רבי אברהם אביגדור, בנו של רבי יעקב יצחק דן שנרצח בשואה, את בית מדרשו בתל אביב. מאוחר יותר הוקמו גם ישיבה ובית מדרש בבני ברק, ושטיבל חדש נבנה בירושלים.
בראשות הישיבה כיהן חתנו רבי משה שטרן ולצידו כיהנו גם שני החתנים האחרים, רבי דוד ברנדר ורבי ישעיהו פרנקל, כמגידי שיעור בישיבה. בטקס חנוכת הבית של השטיבל בירושלים הוכתר רבי יעקב דן שטרן נכדו של האדמו"ר, לרב ולנושא בעול הרוחני של המקום.
לאחר פטירתו ללא בנים וללא שהותיר צוואה מפורשת בדבר ממלא מקומו, נחלקו חסידיו לגבי זהות הממשיך. פלג מרכזי בחסידות בראשות זקני העדה הכתירו את נכדו הבכור רבי יעקב דן שטרן כפי שהיה נראה להם שזה היה רצון הרבי, ובו בחרו רוב החסידים. חלק נוסף בחר בחתנו רבי דוד ברנדר כמנהיגם והכתירוהו בתואר האדמו"ר מסטריקוב ב"ב .
