חטיבת הנח"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סמל חטיבת הנח"ל

חטיבת הנח"ל (חטיבה 933), הינה חטיבת חיל רגלים סדירה בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת הפלדה.

שמה של החטיבה נגזר מראשי תיבות של מסגרת נוער חלוצי לוחם (נח"ל), משום שמקורה בגרעיני הנח"ל שהוקמו החל מימיה הראשונים של מדינת ישראל. עם זאת, כיום רוב החטיבה מורכבת מחיילים מכלל הציבור, שאינם קשורים לתנועת ההתיישבות ולגרעינים.

חיילי חטיבת הנח"ל חובשים כומתה בצבע ירוק בהיר עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים אדומות.

תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל ומענף עץ זית. החרב מסמלת את ההגנה, המגל מסמל את עבודת האדמה וענף עץ הזית את החתירה לשלום. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: גרניט, שחם, בזלת והגדס"ר (גדוד הסיור).

מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף משנה מוטי ברוך.

טקס הענקת הכומתה לגדודי חטיבת הנח"ל

[עריכה] היסטוריה

סיכת לוחם בחטיבת הנח"ל

חטיבת הנח"ל הוקמה בשנת 1982 כתגובה לצורך בכוחות סדירים שעלה בזמן מלחמת לבנון. החטיבה הוקמה מצירוף גדודים קיימים ושינוי יעודם:

גדוד 50 (בזלת) - שהיה גדוד מוצנח (עד 1987) בחטיבת הצנחנים. (תחילה הוקם גדוד 950 אשר בו שירתו חיילי מסלול הנח"ל בפרק הבט"ש המאוחר ואז ב-1987 התמזגו)
גדוד 931 (שחם) - שהיה גדוד מרחבי של פיקוד צפון.
גדוד 932 (גרניט) - שהיה גדוד מרחבי של פיקוד מרכז.

ב-1992 הוקמו גם הפלחה"ן (פלוגת חבלה והנדסה) והפלנ"ט ("עורב", פלוגת נ"ט). הן הצטרפו לפלס"ר (פלוגת סיור- סיירת נח"ל) שהוקם מעט קודם לכן. מאוחר יותר הוקמה גם הפלחי"ק (פלוגת חיל קשר). ב-2001 הם אוחדו לגדוד רביעי של חטיבת הנח"ל - גדוד הסיור 934 (גדס"ר).

[עריכה] גדודי הנח"ל

[עריכה] גדוד 50 (בזלת)

סמל גדוד בזלת 50

סמל פלחו"ד 50

גדוד 50 (נח"ל מוצנח) היה שייך עד שנת 1987 לחטיבת הצנחנים.

תחילתו בגדוד נח"ל מוצנח 88 שהיה גדוד סדיר ביחידה 202 (לימים חטיבה 202 ואחר כך חטיבה 35). החיילים אשר שרתו בגרעיני הנח"ל השונים נהגו לעבור מההיאחזויות לאימוני חי"ר במסגרת גדוד האימון המתקדם. את הטירונות עברו החיילים במחנה בית דראס ומשם עברו לבסיס האימון המתקדם של הנח"ל שהיה במחנה נתן בדרום (בא"פ נח"ל). החל מחודש נובמבר 1955 שולבו לוחמי הנח"ל בפעולות התגמול של הצנחנים. באפריל 1956 קיבל את הפיקוד על הגדוד מוטה גור, לימים הרמטכ"ל. ב-1956 שונה שם הגדוד ל"יחידה 88" (ישנה סברה כי היות שבגימטריה נח"ל=88), והיחידה הועברה ממחנה פילון לבסיסה החדש במחנה ביל"ו. הגדוד השתתף בפעולות התגמול של הצנחנים, ובמבצע קדש השתתף בכיבוש כונתילה, תמד וא-נחל בסיני ובקרב המיתלה. הגדוד ספג אבדות ופצועים רבים בכל פעולותיו הקרביות, וחייליו זכו לקבל עיטורי גבורה ועיטורי עוז על אומץ לבם בשעת הקרב. לקראת סיום מבצע קדש, השתתפו שתי פלוגות מהגדוד בצניחה מבצעית בא-טור וכבשו שם את שדה התעופה. לאחר מבצע קדש שונה שמו של הגדוד לגדוד 50. הגדוד השתתף בין היתר בפיצוץ משטרת קלקיליה, בקרבות רפיח במלחמת ששת הימים, וכן בעשרות מבצעים בתקופת מלחמת ההתשה: הפעולה הגדולה ביותר שיבצע הגדוד באותה תקופה הייתה פעולת כראמה. מאוחר יותר שותף הגדוד במבצע תרנגול 53 בחזית המצרית. לאחר מלחמת ששת הימים הוקם בסיס הגדוד בבית סחור על יד בית לחם.

במלחמת יום הכיפורים שהו חיילי הגדוד במוצבים הקדמיים של הגיזרה הדרומית והמזרחית ברמת הגולן, ורבים מחייליו נפגעו בקרבות קשים נגד הצבא הסורי. הגדוד, בפיקודו של יורם יאיר התפנה מהחזית הצפונית ולאחר שבוע של התארגנות, הורד לחזית הדרום, שם לחמו חייליו בשטח המצרי הכבוש מול הארמיה המצרית השלישית.

ב-1987, מספר שנים לאחר הקמת חטיבת הנח"ל, הוחלט לאחד את גדוד 50 עם גדוד 950 שעסק בבט"ש והורכב מלוחמים ותיקים של הנח"ל שסיימו את פרק המשימה שלהם. יחד הם הפכו לגדוד 50 המוכר כיום.

גם כיום נחשב גדוד 50 למיוחד במינו משום שהוא מקבל אליו בני משקים (קיבוצים ומושבים) במסלול מיוחד המשלב צניחה (ולכן נקרא נח"ל מוצנח), וכן בני גרעינים במסלול נוסף המשלב שנת שירות ותרומה לקהילה.

יש מעטים המגיעים לגדוד בצורה "רגילה". הייחוד של הגדוד נגזר מעברו של הנח"ל כמסגרת התיישבות ומה"חומר האנושי" המרכיב אותו.

מלחמת לבנון השנייה מצאה את גדוד 50 בזמן תעסוקה מבצעית ברכס רמים. במלחמה, היה הגדוד בין הראשונים שהשתתף בלחימה לאחר חטיפתם של חיילי צה"ל והפגיעה בטנק שנכנס לחלצם. במהלך משימת החילוץ נהרג חייל הגדוד סמל נמרוד כהן. בהמשך לחם הגדוד בכפרים כילא, רב א-תלתין, אל עדייסה, א-טייבה, מיס א-ג'בל, קנטרה ופארון.

[עריכה] גדוד 931 (שחם)

גדוד 931 הוקם ביוני 1976 כגדוד בט"ש בגזרת רכס רמים של פיקוד צפון, אך היה כפוף מנהלתית לפיקוד הנח"ל. כבר באימון ההקמה, באזור הרודיון, ספג הגדוד הרוגים מתאונת אימונים ותאונת דרכים. פעילותו הקרבית הראשונה של הגדוד הייתה ב"מבצע קואופרטיב" בלבנון באוקטובר 1977, בעקבותיו השתתף גם במבצע ליטאני. ב7 באפריל 1980, התחולל בגזרת הגדוד פיגוע קשה בקיבוץ משגב עם. בתקופה שלאחר מכן הגדוד צריך היה להוכיח את עצמו, ובקו של שנת 1981 הצליח להחזיר את האמון בו בעקבות חיסולן של שלוש חוליות מחבלים, אחת מהן ניסתה לחדור לשטח ישראל באמצעות כדור פורח (16 באפריל 1981, ללא נפגעים לכוחות צה"ל. בחודשים הבאים התכונן הגדוד למלחמת שלום הגליל הממשמשת ובאה והגיע לרמת הכירות גבוהה עם הגזרה. מח"ט 769, החטיבה הצפונית, דאז, שאול מופז, אמר כי "כש-931 נמצאים בקו, הכנף השמאלית (כלומר גזרת רכס רמים) של החטיבה מובטחת".

עם הקמת חטיבת הנח"ל, בסוף שנת 1982, הפך לגדוד סדיר במסגרתה. יחד עם זאת, המעבר לא היה קל, שכן החטיבה הוקמה תוך כדי מלחמת שלום הגליל, והיה נתק פיזי בין המפקדות.

במלחמת של"ג משימתו של הגדוד הייתה לטהר יעדי מחבלים באזור "הפתח-לנד". כמו כן הגדוד השתתף בכיבוש ביירות. במהלך הקרבות נפגע הגדוד קשות עת ב10 ביוני 1982, ליד הכפר ליביא, הפציץ מטוס חיל האוויר הישראלי את שיירת הגדוד, בשתי גיחות, וגרם ל- 24 הרוגים ולכ- 100 פצועים. אף על פי כן המשיך הגדוד בלחימה.

בשנות ה-80 אירע אירוע חמור בגזרת הגדוד, עת החזיק קו בצפון - אירוע ליל הגלשונים (25 בנובמבר 1987). על אף שהגדוד עצמו תפקד כראוי באירוע, התוצאות המביכות הכתימו את החטיבה הצעירה ואת הגדוד למשך שנים רבות. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה ביצע הגדוד, כרוב יחידות צה"ל, פעילות מבצעית ברצועת עזה ובאיו"ש משך חודשים ארוכים. בשנות ה-90 עסק הגדוד בפעילות שגרתית של קו ואימון וכן אימץ את הסיסמה: "שחם - היתרון האנושי". בשנים שלאחר מכן "אימצה" החטיבה את סיסמת הגדוד לעצמה. באותה התקופה הוקמה בגדוד "פלוגת החוד" - הראשונה בחטיבה ומבין הראשונות בצה"ל. במהלך השנים הראשונות שימשה הפלוגה לבחינה של מודלים שונים לפלוגה מסוג זה ולבסוף קמו פלוגות דומות בכל גדודי החי"ר בסדיר ובמילואים על פי הדגם שהציגה.

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה עסק הגדוד בפעילות רבה למניעת טרור והגנה על היישובים בגזרת איו"ש. קרב מפורסם של הגדוד היה הפיגוע בציר המתפללים בחברון בו נהרגו 12 ישראלים, ביניהם לוחמי הגדוד.

במלחמת לבנון השנייה לחם הגדוד בין היתר בכפרים א-טייבה, חולא וע'נדוריה. בקרבות אלה חיסל הגדוד מחבלים רבים מארגון החיזבאללה וחשף אמצעי לחימה רבים, אך ספג גם אבידות: שני הרוגים ועשרות פצועים. שניים מחילי פלוגת החוד של הגדוד עוטרו לאחר המלחמה, האחד בעיטור העוז [1] והשני בעיטור המופת [2].

[עריכה] גדוד 932 (גרניט)

גדוד 932 הוקם גם הוא ביוני 1976, ועד למלחמת שלום הגליל תפקד כגדוד ביטחון שוטף שהיה שייך לפיקוד מרכז. עיקר פעילותו לפני מלחמת של"ג הייתה בבקעת הירדן. במלחמת של"ג היה שטח הלחימה המיועד של הגדוד בדרום הגזרה במזרחית. קרב מפורסם במלחמה זו בו השתתף הגדוד הוא קרב "עין זחלתא", מול גדוד קומנדו ושריון סורים.

גדוד גרניט זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין. במסגרת המבצע השתתף הגדוד בכיבוש ובמעצרים בטול כרם, במחנה הפליטים בלאטה, בנור א-שמס, במחנה הפליטים אל אמערי ברמאללה ובמחנה הפליטים בג'נין.

במלחמת לבנון השנייה לחם גדוד 932 בקרבות בכפרים מיס-א-ג'בל, קנטרה וע'נדוריה.

[עריכה] גדוד סיור 934 (טופז)

ב-1992 הוקמו פלחה"ן נח"ל (ספיר) ופלנ"ט נח"ל (גזית), ומעט לאחר מכן הוקמה הפלחי"ק (ברקת). הפלס"ר (צור), שמכונה גם סיירת נח"ל הוקמה מעט קודם לכן.

בשנת 2001 אוחדו הפלוגות החטיבתיות לגדוד רביעי של חטיבת הנח"ל - גדוד הסיור - טופז (גדס"ר). בשנת 2004 נוספה לארבע פלוגות אלו פלוגת תצפית וצלפים (פלת"צ).

בעקבות מבצע חומת מגן בשנת 2002 זכה גדוד הסיור של הנח"ל בצל"ש מפקד פיקוד.

[עריכה] ההכשרה

טירונים מחטיבת הנח"ל מסתערים בעת תרגיל שטח פתוח

מסלול ההכשרה של לוחם בחטיבת הנח"ל מתחיל בבסיס האימון החטיבתי (בא"ח) בתל-ערד. שם הוא עובר טירונות (הכשרה בסיסית) במשך 4 חודשים (בבסיס נחל-טוב) ולאחר מכן אימון מתקדם שאורכו כחודשיים וחצי (בבסיס נחל-קריות). בסוף האימון המתקדם, לאחר שבוע מסכם הכולל תרגילי פלוגה בשטח פתוח ובשטח בנוי, ומסע למצדה - מקבלים הלוחמים את סיכת הלוחם, שמסמלת את עלייתם לגדודים ולתחילת הפעילות המבצעית.

לוחמי יחידות הסיור עוברים מסלול הכשרה ארוך יותר, האורך בין שנה לשנה וארבעה חודשים. לאחר סיום הטירונות והאימון המתקדם הם עוברים הכשרות לוט"ר (לוחמה בטרור) וכן הכשרות הנוגעות לפעילותם הספציפית (פלס"ר - סיור ולחימה בשטח אויב, פלנ"ט - הפעלת טילי נ"ט, פלחה"ן - מיקוש וחבלה).

[עריכה] נשק ואמצעים

חיילי חטיבת הנח"ל חמושים, בדומה ליתר גדודי החי"ר בצה"ל, ברוס"ר מדגם קרבין M4 או M16. נשקם כולל גם מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M-24 ובארט M82A1, מטולי רקטות נגד טנקים מדגמי לאו M-72 וRPG-7, מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 Browning מק"כ ומקלע רימונים (מקל"ר) סאקו דיפנס Mk-19 בקליבר 40 מ"מ.

כמו כן, החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 על שלל תצורותיהם ובג'יפים ממוגנים מדגמי "סופה" ו"האמר".

[עריכה] פעילות מבצעית

חיילים מגדוד גרניט של חטיבת הנח"ל חוזרים מלבנון, אוגוסט 2006

מאז הקמתה, הוצבו גדודי החטיבה ויחידותיה באופן שוטף ברצועת הביטחון בדרום לבנון ובזירות לחימה שונות ומגוונות.

בעבר ספגה החטיבה גם כישלונות מבצעיים דוגמת 'ליל הגילשונים', אך כיום החטיבה זוכה להערכה רבה לאור הפעילות המבצעית שמבצעת החטיבה ביהודה ושומרון ובעיקר בגזרות הערים חברון, בית לחם וג'נין. בעקבות כך עלה בשנים האחרונות הביקוש לשירות בחטיבה באופן דרמטי, ובמחזורי הגיוס האחרונים הייתה החטיבה הראשונה בביקוש בקרב חטיבות החי"ר שאינן התנדבותיות.

ב-1997 שכלו יחידות החה"ן והעורב שני צוותי-לוחמים במה שנודע כאסון הצבאי הגדול ביותר במדינת ישראל ובהיסטוריה של צה"ל, אסון המסוקים.

החטיבה השתתפה בפינוי דרום לבנון, ויחידת החבלה שלה (הפלחה"ן) אף פוצצה את מוצב הבופור עם עזיבתו.

מאז ימי דרום לבנון החטיבה מהווה את חוד החנית בלחימה בשטחים ובערים הפלסטיניות, וזוכה להערכה רבה בדרגים הגבוהים ביותר בצה"ל. גדוד גרניט (932) אף זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין. גדוד הסיור של הנח"ל זכה בצל"ש מפקד פיקוד.

חטיבת הנח"ל פעלה בשנים האחרונות בצורה אינטנסיבית בעיר חברון, ופגעה קשות בתשתית החמאס והג'יהאד האיסלאמי המקומיות, בסיועם של הכוחות המיוחדים.

במלחמת לבנון השנייה פעלו כל כוחות החטיבה בדרום לבנון, תוך התמקדות בגזרה המזרחית- תחת פיקוד אוגדה 162. בעת הלחימה שכלה החטיבה ארבעה מלוחמיה.