חואן רמון חימנס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חואן רמון חימנס (Juan Ramón Jiménez) (24 בדצמבר 1881 - 29 במאי 1958) היה משורר וסופר ספרדי.
שמו נקשר בדמותו של החמור פְּלָטֶרוֹ, אחד משני הגיבורים הראשיים ביצירה "פְּלָטֶרוֹ וַאֲנִי", המתאר את מערכת היחסים בין חמור כפרי לבין משורר האוהב אותו אהבת נפש. ספר זה אינו רק ספרו המפורסם ביותר של חימנס, אלא גם אחד מנכסיה החשובים ביותר של ספרות ספרד במאה ה-20. הוא ראה אור בעברית לראשונה בשנת 1963 בתרגום עמנואל אולסוונגר ותרגום חדש שלו מאת רמי סערי התפרסם בהוצאת כרמל בשנת 2006.
תוכן עניינים |
[עריכה] שנותיו הראשונות
חימנס נולד בכפר מוגר שבאזור אנדלוסיה בדרום ספרד. כשהיה בן חמש-עשרה עבר לסביליה בה למד ציור ומשפטים, אך כעבור שנים מעטות נטש הן את תחום הציור והן את לימודי המשפטים והתמסר כולו לכתיבה. בעקבות פרסום שיריו הראשונים בכתב העת "וידה נואווה" ("חיים חדשים"), הזמינו אותו המשוררים פרנסיסקו ויליאספסה ורובן דריו בשנת 1900 למדריד. בבירת ספרד הצטרף חימנס לחוגים המודרניסטים של תקופתו ומאוחר יותר ייסד שני כתבי-עת ספרותיים.
מות אביו בשנת 1900 גרם לו לדיכאון עמוק, ובעקבות כך אשפזו אותו בני משפחתו בבית חולים לחולי נפש בבּוֹרְדוֹ. לאחר ששהה שם ארבעה חודשים הועבר לבית הבראה במדריד, שבו שהה עד שנת 1902. בשנת 1905 חזר המשורר לכפר הולדתו, אולם שש שנים לאחר מכן החליט להשתקע סופית במדריד. בשנת 1913 הכיר את סנוביה קמפרובי אימר, אמריקאית ממוצא ספרדי, אשתו לעתיד ומשענתו עד אחרית ימיו.
[עריכה] שנותיו המאוחרות
בני הזוג התחתנו בשנת 1916. שנים רבות לאחר מכן, בשנת 1935, דחה חימנס הצעה למשרה באקדמיה הספרדית, וכעבור שנה העניקה לו הממשלה הרפובליקנית דרכון דיפלומטי ומינתה אותו לנספח התרבות של ספרד בשגרירותה שבוושינגטון. בפרוץ מלחמת האזרחים ב-1936 עזבו בני הזוג את ספרד ולא חזרו עוד אליה עד יום מותם. הם עברו לארצות הברית, לאחר מכן לקובה ולבסוף לפוארטו ריקו. החיים מחוץ לגבולות ספרד לא תמיד נעמו לשניים, ולמרות הצלחותיו הספרותיות הרבות סבל היוצר מהתקפי דיכאון, שבשנת 1946 אף גרמו לאשפוזו למשך שמונה חודשים. האקדמיה השבדית העניקה לחואן רמון חימנס את פרס נובל לספרות ב-25 באוקטובר 1956. מות אשתו שלושה ימים לאחר מכן הנחית על היוצר הספרדי מהלומה שממנה לא התאושש עד יום מותו.
[עריכה] ספריו בעברית
- פלטרו ואני, תרגם מספרדית עמנואל אולסבנגר, הציורים מעשה ידי איריס שוייצר, עם עובד, תל אביב, 1955.
- פלטרו ואני, תרגום חדש, תרגם מספרדית והוסיף אחרית דבר רמי סערי, איירה זהבית כרמל, כרמל, ירושלים, 2006.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| הקודם: הלדור לכסנס |
פרס נובל לספרות 1956 |
הבא: אלבר קאמי |
