זרובבל גלעד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זרובבל גלעד (נכתב גם זרבבל גלעד), (1912 - 1988), משורר עברי, עורך ומתרגם.
זרובבל גלעד נולד בבסרביה, ונמלט עם משפחתו לעיר אודסה, שלחוף הים השחור, במלחמת העולם הראשונה. לאחר המהפכה הקומוניסטית יצא עם משפחתו לארץ ישראל, והם הצטרפו לקיבוץ עין חרוד.
זרובבל גלעד היה מראשוני הפלמ"ח ומשורריו. כתב את המנון הפלמ"ח בשנת 1941. גר בעין חרוד במשך 64 שנים (1924-1988). שנים רבות היה עורך הבטאון "מבפנים" של הקיבוץ המאוחד, ושימש כעורך בכיר בהוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד. ב-1990 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "מעיין גדעון". בשנותיו האחרונות, לאחר פטירת אשתו, התקשר עם חוקרת הספרות והמתרגמת דורותיאה קרוק, שתרגמה רבים משיריו לאנגלית.
[עריכה] מספריו של זרובבל גלעד
- אגדת ילדות, שירים, עין חרוד, 1946.
- אור ההר, שירים, תל אביב, 1986.
- אור חוזר, שירים, תל אביב, 1970.
- הבאר, שירים, תל אביב, 1983.
- בעמק שילה, שירים, תל אביב, 1974.
- בצל התאנה, מבחר שירים, תש"ל-תשמ"ח, תל אביב, 1988.
- גחלי רתמים, שירים, תל אביב, 1980.
- זמירות ירוקות, מבחר שירים, תל אביב, 1971.