זנון מקיטיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במייסד האסכולה הסטואית. אם התכוונתם למחבר הפרדוקסים על תנועה וזמן, בן המאה החמישית לפנה"ס, ראו זנון מאלאה.

זנון מקיטיון (333 לפנה"ס - 264 לפנה"ס), מייסדה של האסכולה הסטואית בפילוסופיה היוונית.

זנון נולד בשנת 333 לפנה"ס בעיר קיטיון (כיום לרנקה) שבקפריסין, שהתיישבו בה פיניקים רבים. זנון היה ממוצא מעורב פיניקי ויווני. אביו של זנון היה סוחר עשיר, וזנון הלך בדרכו ועסק במסחר עד שספינתו התנפצה לחופי אזור אטיקה שבמזרח יוון. הוא הגיע לאתונה חסר כל בשנת 314 לפנה"ס, ושם פגש את הפילוסוף קראטס מן האסכולה של הציניקנים. זנון למד בבית ספרו של קראטס באתונה, התאהב בפילוסופיה ואמר: "עשיתי מסע מוצלח כאשר ספינתי נטרפה בים".

זנון נתפס לדרך חייהם הפשוטה והנוקשה של הציניקנים. בספרו "הרפובליקה" הטיף לחיי שיתוף, ללא אמצעי תשלום, ללא רכוש, ללא נישואין, דת וחוקים. משהבין כי מרשם זה אינו מתאים לרובם של בני אדם, הוא עזב את בית ספרו של קראטס ועבר ללמוד אצל הפילוסוף קסנוקראטס באקדמיה של אתונה (מיסודו של אפלטון), ואצל הפילוסוף סטילפון מן העיר מגארה הסמוכה לאתונה.

בשנת 301 לפנה"ס ייסד זנון את בית ספרו באתונה. הוא היה רגיל לשוחח עם תלמידיו כשהוא מתהלך מתחת לאכסדרת עמודים (סטואה ביוונית), ומכאן השם "סטואית" שדבק באסכולה שלו. זנון קיבל לבית ספרו עניים ועשירים כאחד, אולם הוא הערים קשיים על קבלתם של צעירים, בחושבו כי רק מבוגרים מסוגלים להבין פילוסופיה. אנטיגונוס השני, מלך מקדוניה, השתתף בשיעוריו של זנון כאשר הזדמן לאתונה, הפך לידידו ולמעריצו של זנון, ביקש את עצתו והזמין אותו להתגורר בארמונו בעיר פלה שבמקדוניה. זנון הודה לאנטיגונוס על הצעתו הנדיבה אך נשאר באתונה ושלח למקדוניה אחד מתלמידיו. הוא לימד בסטואה שנים רבות וחי חיי צניעות בהתאם לתורתו.

זנון היה מושפע מהרקליטוס ואימץ לעצמו את מושג "האש האלוהית", שבה ראה את נפש האדם, את היקום כולו ואת החוק הנצחי של יצירה, הרס ויצירה מחודשת. הוא ייחס את מקורה של תורה זו לסוקרטס שעליו קרא בספרו של קסנופון "זכרונות". מכל כתביו של זנון לא שרד דבר, אך חושבים שהוא לימד כי אפשר להגיע לשלוות נפש באמצעות אדישות והימנעות מכאב.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: זנון מקיטיון