השקעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בכלכלה, השקעה, היא העברה של סכום כסף (או הון) לגורם אחר כדי לייצר הכנסה משני סוגים:

• הכנסה פירותית (תשואה), כלומר הכנסה שוטפת מפירות ההשקעה, כגון דמי שכירות או ריבית.
• הכנסה הונית, כלומר הגדלת ערכה של ההשקעה, למשל בזכות גידול הביקוש לנכס זה.

ההבדל בין הוצאה להשקעה - הוצאה כרוכה בתהליך של יצירת הכנסות מיידיות, בעוד שהשקעה תביא להכנסות בעתיד.

שלושה סוגי השקעה עיקריים:

1. נדל"ן: מגרש, דירה, בית, בניין מגורים או משרדים, מחסן וכדומה. השקעה מסוג זה עתידה ליצר הכנסה שוטפת מדמי שכירות, ולעתים מלווה גם ברווח הון בזכות עליית ערך הנכס.
2. השקעה בניירות ערך: רכישת מניות, אופציות, מלווה קצר מועד (מק"מ), אגרת חוב (אג"ח), מתוך הערכה שערך הנייר יעלה בעתיד. להבדיל ממסחר בניירות ערך, השקעה מתייחסת לעליית שווי ערך הנייר לטווח ארוך (של יותר מ-6 חודשים). גם כאן שני סוגי ההחזר אפשריים - הכנסה שוטפת (למשל מדיבידנד), ותשואה הונית שהיא עליית שווי הנייר. ניתן להשקיע בניירות ערך גם על ידי מכירת הנייר בלי בעלות ממשית עליו (מכירה בחסר) מתוך הערכה שערכו ירד בעתיד.
3. השקעה בעסק: תמורת בעלות על חלק (באחוזים) מהעסק. השקעה פסיבית מתבטאת בכך שאין התערבות תקופתית בניהול העסק. משקיע אקטיבי ידאג להתעדכן באופן תקופתי ויוכל להשפיע ממשית על החלטות ניהוליות בעיקר באמצעות יצירת ועד מייצג למשקיעים וישיבות תקופתיות עם הנהלת העסק. חלוקת רווחים של העסק מספקת למשקיע הכנסה פירותית ממנו, וכשהעסק משגשג עולה גם שוויו, וובכך נוצרת הכנסה הונית.

[עריכה] מיסוי

מס הכנסה חל עקרונית על כל סוגי ההכנסות, ובהתאם לכך הוא חל גם על הכנסה ממימוש השקעה, בין אם היא הכנסה פירותית ובין אם היא הכנסה הונית. יחד עם זאת, על סוגי הכנסות שונים חלים לעתים שיעורי מס שונים, ולעתים ניתן פטור ממס להשקעה העומדת בתנאים מסוימים, על מנת לעודד השקעות כאלה. גובה המס משפיע על ההכנסה נטו הניתנת למשקיע, ולכן לשיקולי מס חשיבות רבה בעת בחירה של מסלול השקעה.