שיחה:הרמן ווק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זו דוגמה יפה לכתיבת ערך על סופר: תחילה פרטים ביוגרפיים, ואחר כך דיון, קצר או ארוך, בכל אחד מספריו. כאשר ספר זוכה לדיון ארוך במיוחד, ניתן להוציאו לערך נפרד. דוד שי 15:34, 3 ספט' 2004 (UTC)
[עריכה] NPOV?
האם המשפט "המדובר ביצירתו הטובה ביותר של ווק" (המרד על הקיין) תקין? Scarlight 14:16, 29 מרץ 2006 (UTC)
- זה לא נכון? זה לא ממש בעיית NPOV, הרי הוא זכה בפרס פוליצר על היצירה. דורית 14:20, 29 מרץ 2006 (UTC)
-
- את הרי יודעת שפרסים מוענקים על-פי דעותיהם של חברי ועדה, ופרס פוליצר אינו יוצא מן הכלל. בכל אופן, אני קראתי רק את "המרד על הקיין" עד כה, אך אני מתכנן גם לקרוא את "רוחות מלחמה", את "מלחמה וזיכרון" ואת "מרג'ורי מורנינגסטאר". אם אומר שאהבתי אחד מהם יותר מאשר את "המרד על הקיין", אזי המשפט לא יהיה נכון. לעניות דעתי, משפט מעין זה בעייתי ביותר. בברכה, Scarlight 18:32, 29 מרץ 2006 (UTC)
- הדעה הרווחת היא ש"המרד על הקיין" עולה על שאר יצירותיו של ווק. הקאנון הווקי מורכב ממספר סוגי יצירות. ספרים שהיו פופולרים בעת כתיבתם, וכיום נראים כמשקפים רעיונות שמרניים, ונושאים חברתיים שזמנם עבר, כגון "מארג'ורי מורנינגסטאר" או "יאנגבלד הוק". ספרים שנושאיהם יהודיים / ציוניים, כ"זה אלי" ו"התקווה" ו"התהילה" (המגיעים לדעתי לשיאים של גיחוך, ולא פלא שמעולם לא תורגמו לעברית), אפוס מלחמת העולם השנייה "רוחות מלחמה" ו"מלחמה וזיכרון" שהם מעניינים, סוחפים (אם כי מלחמה וזכרון הוא ארכני מעט) אך בעייתיים מבחינה ספרותית, מיושנים מבחינה אידיאולוגית / היסטוריוגרפית, ומאוד מאוד אמריקניים, ו"המרד על הקיין" שהוא ברמה משל עצמו. "המרד על הקיין" המופשט מן האידיאולוגיה של הצי האמריקני, וסיפור האהבה השמרני העומד במרכזו, מספר את הסיפור האוניברסלי של מפקד מעורער המפקד על קבוצת חיילים המצויים במקום סגור ובתנאי לחץ. חוכמת החיים הצבאית של מי שחש את האירועים על בשרו ניכרת, והסיפור תופס גם לאנשי שולת מוקשים במלחמת העולם השנייה, וגם למשל לחיילי צה"ל סגורים במוצב בלבנון חמישים שנה לאחר מכן. ווק, כשהוא מופשט מאידיאולוגיה, מדת, ומרצון לספר סיפור חובק עולם, יכול להתעלות לרמה ספרותית משובחת, וההסכמה הכללית היא כי הוא עשה זאת כמעט רק בספר זה. מכל מקום, לא יפריע לי אם המשפט ישונה מ"המרד על הקיין הוא ספרו הטוב ביותר" ל"המרד על הקיין נחשב לספרו הטוב ביותר". אם תצליח לחצות בהצלחה את נפתולי הבתולין של מרג'ורי מורנינגסטאר, על המוסרנות המיושנת שלה, תבין בדיוק על מה אני מדבר. אלמוג 20:13, 29 מרץ 2006 (UTC)
- רק מילת סנגוריה קטנה על מרג'ורי מורנינגסטאר, שהיה אחד הספרים האהובים עלי בנעורי וגם היום יש לי פינה חמה אליו. מוסרני, מיושן - הכל נכון, ובכל זאת... אולי זה פשוט ספר בנות טיפוסי, והפמיניסטיות שיקראו את מרילין פרנץ' ואריקה ג'ונג. ואתם, הגברים, יש לכם די חומר קריאה משלכם, שגם אנחנו אוהבות לקרוא (גרישם, למשל) --שלומית קדם 21:02, 26 באוגוסט 2006 (IDT)
- עם נוסטלגיה אין מה להתווכח, אבל כשאני שומע את בתי בת ה-9 דנה ארוכות עם החברות שלה במי שכב עם מי בהשיר שלנו, נראים חיבוטי הבתולין של מרג'ורי קשישא כמיושנים במקצת. זה כנראה ההבדל בין הילדות והנעורים בעבר לבין הילדות היום - אבדן התמימות. איני קובע כאן מה עדיף, אבל מרג'ורי שייכת כנראה לתקופה אחרת אלמוג 21:05, 26 באוגוסט 2006 (IDT)
- אתה צודק. בתקופה שלי זה היה אחרת. אני זוכרת, שחברה שלי, בגיל 15, חששה שמא נכנסה להריון מנשיקת החבר שלה ובדקה מול הראי, אם יש לה כבר בטן... הנכדה שלי רק בת 5, אבל מסתבר שצריך כבר להתכונן. עצוב.--שלומית קדם 21:29, 26 באוגוסט 2006 (IDT)
- עם נוסטלגיה אין מה להתווכח, אבל כשאני שומע את בתי בת ה-9 דנה ארוכות עם החברות שלה במי שכב עם מי בהשיר שלנו, נראים חיבוטי הבתולין של מרג'ורי קשישא כמיושנים במקצת. זה כנראה ההבדל בין הילדות והנעורים בעבר לבין הילדות היום - אבדן התמימות. איני קובע כאן מה עדיף, אבל מרג'ורי שייכת כנראה לתקופה אחרת אלמוג 21:05, 26 באוגוסט 2006 (IDT)
- את הרי יודעת שפרסים מוענקים על-פי דעותיהם של חברי ועדה, ופרס פוליצר אינו יוצא מן הכלל. בכל אופן, אני קראתי רק את "המרד על הקיין" עד כה, אך אני מתכנן גם לקרוא את "רוחות מלחמה", את "מלחמה וזיכרון" ואת "מרג'ורי מורנינגסטאר". אם אומר שאהבתי אחד מהם יותר מאשר את "המרד על הקיין", אזי המשפט לא יהיה נכון. לעניות דעתי, משפט מעין זה בעייתי ביותר. בברכה, Scarlight 18:32, 29 מרץ 2006 (UTC)
[עריכה] תוספות
הוספתי מספר פרטים ביוגרפיים מהויקי האנגלית. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 18:47, 24 במאי 2008 (IDT)