הקונגרס הלאומי ההודי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי, הידועה גם בשם מפלגת הקונגרס, היא מפלגה ראשית בפוליטיקה ההודית. לאחר שנוסדה ב־1885, הפכה מפלגה זו לגורם מוביל בקרב תנועת העצמאות ההודית, עם מעל ל־15 מיליון הודים המעורבים בארגונה ומעל ל־70 מיליון הודים השותפים למאבקה נגד השלטון הבריטי למען השגת עצמאות להודו. לאחר הכרזת עצמאותה של הודו בשנת 1947 הפכה מפלגה זו למפלגה הפוליטית הראשית בהודו. בבחירות ה־14 ללוק סבהה (הבית התחתון בפרלמנט ההודי), עבור השנים 2004 - 2009, קיבלה מפלגה זו 145 נציגים בבית נבחרים זה - מספר הנציגים הגדול ביותר מבין כל המפלגות בבית זה. נכון לקדנציה ה-14 של בית נבחרים זה, מפלגה זו עומדת בראש ממשלה קואליציונית (המכונה בשם הברית המתקדמת המאוחדת), הנתמכת על ידי החזית השמאלית בפרלמנט ההודי.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] לפני עצמאותה של הודו
המפלגה נוסדה בשנת 1885, בתחילת דרכה לא התנגדה לעצם קיום השלטון הבריטי בהודו ומטרתה המוצהרת הייתה שינוי סדרי הממשל מתוך רצון לחולל שינוי בדרך בה שלטו הבריטים בהודו והעדפתם את ההודים שרכשו השכלה בבריטניה.
מפלגת הקונגרס התכנסה פעם בשנה במשך חופשת חג המולד. היה זה הסקוטי אלן אוקטביאן יום, אשר הביא לידי הכינוס הראשון, שנערך בבומביי (כיום מומבאי). כינוס זה נערך בהסכמת הלורד דופרין, המשנה לויקטוריה מלכת בריטניה דאז. דרישותיו של יום הפכו לרדיקליות כתוגובה לחוסר הרצון להידברות מצד ממשלת בריטניה והמפלגה נעשתה פעילה מאוד בקרב תנועת העצמאות ההודית.
ב-1907 התפצלה המפלגה לשני מחנות אשר נבדלו בגישתם כלפי הבריטים: המחנה האחד, תחת הנהגתו של באל גנגדהאר טילאק נקרא (בכתיב לטיני) בשם "Garam Dal" או "קיצוניים" (ובלשון ספרותית, "חילוקי דעות חריפים"). והמחנה השני בהנהגתו של גופל קרישנה גוחל נקרא בשם (בכתיב לטיני) "Naram Dal" או "מתונים" (ובלשון ספרותית, "חילוקי דעות מתונים").
דדאבהאי נאורוחי, הנשיא הראשון של הקונגרס הלאומי ההודי, היה גם חבר בבית התחתון בפרלמנט הבריטי וההודי הראשון אשר זכה להיבחר לפרלמנט זה. בתקופתו פעלו גם מנהיגים כגון באל גנגדהאר טילאק, ביפין צ'נדרה פאל, ללה לאיפאט ראי, גופל קרישנה גוקהלה ומוחמד עלי ג'ינאח (אשר הפך מאוחר יותר למנהיג הליגה המוסלמית ויסד את פקיסטן).
לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה המפלגה לראשותו של מהטמה גנדהי, אשר כבר בגיל צעיר הפך להיות מנהיגה הרוחני והבלתי-רשמי, כמו גם סמל להמונים. בזמן כהונתו אף זכו נשים להיבחר לנשיאות המפלגה. במובנים רבים הייתה המפלגה ארגון-גג, המאגד בתוכו סוציאליסטים רדיקלים, אנשים מסורתיים ואפילו שמרנים מוסלמים והינדואיסטים. מהטמה גנדהי זכה בהתמודדות הראשונה על רוחה של המפלגה בשנת 1918 ועיצב את דמותה כליברלית ומתונה.
עם העלייה בפופולריות של גנדהי ותורת הסאטיאגראהא בה האמין לגבי ההתנגדות לשלטון הבריטי, צמחו גם מנהיגים נוספים, כגון סרדאר פאטל. מפלגת הקונגרס של גנדהי הייתה הארגון ההמוני המגובש הראשון בתולדות הודו - מפלגה זו הפגישה מיליוני הודים במיוחד לשם המאבק למען עצמאות הודו, כמו גם מאבק בתופעות כגון: הבדלים בין הקאסטות, איסור מגע בין בני קאסטות שונות, דלות ומחיצות בין קבוצות אתניות ודתיות. בתמיכתם של אנשים מכל הקבוצות האתניות, המעמדות הכלכליים והקבוצות הלשוניות והדתיות, הפכה מפלגת הקונגרס למייצגת נאמנה של האוכלוסייה. ממפלגה אליטיסטית של הודים משכילים ובעלי זיקה לתרבות האנגלית, הפכה מפלגה זו למנהיגה החזקה של המאבקים הללו, וכללה כ־15 מיליון חברים.
[עריכה] מאז עצמאותה של הודו
נטען, כי מהטמה גנדהי וסרדאר פאטל החזיקו בהשקפה, כי מפלגת הקונגרס הייתה צריכה להתקיים רק עד להשגת העצמאות ההודית, ולפיכך להתפרק ב־1947, עם קבלת עצמאות זו. בעת קבלת העצמאות הייתה מפלגה זו (בהנהגת ג'ווהרלל נהרו) לארגון הפוליטי העיקרי במדינה ונעשתה למפלגה פוליטית ראשית. אפשר והמשך קיום המפלגה גם לאחר קבלת העצמאות היה הצעד הנכון ביותר בשעתו. המצדדים בדעה זו מצביעים על הצורך באותה תקופה במנהיגות יציבה ויד מכוונת ומפקחת, אשר רוב ההודים נזקקו להם לאחר תחושת הכאוס והמבוכה ששררו בעקבות קבלת העצמאות וחלוקתה של הודו. המפלגה שלטה ברציפות עד שנת 1977 ומכאן שמנהיגיה היו שליטי הודו. אף לאחר מכן נשארה מפלגה פוליטית ראשית.
לאחר רצח גנדהי ב־1948 ומותו של פאטל ב־1950, נהרו נשאר בודד מקרב סמלי ההנהגה הלאומית והפך להיות המפתח לכוחה ועתידה של המפלגה. נהרו בחר לאמץ במדיניותו חילוניות, מדיניות כלכלית סוציאליסטית ומדיניות חוץ בלתי מזדהה, אשר הפכו לסימני היכר של המפלגה. מדיניותו של נהרו היוותה אתגר עבור מעמד בעלי הקרקעות ובעלי העסקים ושיפרה את מצבם של בני מיעוטים דתיים ובני הקאסטות הנמוכות בהודו. דור של מנהיגים שלחמו למען עצמאות הודו התחלף במהרה בדור של מנהיגים שצמחו תחת מנהיגותו של נהרו. נהרו הוביל את מפלגתו לניצחון ברוב קולות עצום בבחירות שהתקימו בשנים 1952, 1957 ו־1962.
לאחר מות נהרו ב־1964, הועלתה לראשונה שאלת עתידה של המפלגה. אף מנהיג לא היה מסוגל להגיע למעמדו הסמלי של נהרו, ולכן התקבצה המנהיגות סביב דמותו של לאל בהדור שסטרי שהיה מנהיג פשרן, רך דיבור ועדין. שסטרי נשאר בתפקיד ראש הממשלה עד מותו ב־1966 ובבחירות שנערכו אז לראשות המפלגה נבחרה אינדירה גנדי, בתו של נהרו, לאחר התמודדות מול השמרן מוראיי דסאיי מהאגף הימני במפלגה.
האתגר הרציני הראשון שעמד בפני ההגמוניה הפוליטית של מפלגת הקונגרס התרחש ב־1967, כאשר אופוזיציה מאוחדת תחת דגלו של סמיוק וידהאנאיאק דאל זכתה בשלטון בכמה ממדינות החגורה ההודית. אינדירה גנדי, שהייתה נשיאת מפלגת הקונגרס, עמדה בפני אתגר מצד רוב מנהיגות המפלגה. הקונפליקט הביא לפיצול ואינדירה הקימה מפלגה נפרדת של הקונגרס הלאומי ההודי. בהתחלה נודעה מפלגתה בשם קונגרס, אך עד מהרה נודעה בשם קונגרס חדש. המפלגה הרשמית נודעה בשם הקונגרס הלאומי ההודי (ארגון) והונהגה על ידי קמאראיי ובאופן בלתי רשמי נקראה גם הקונגרס הישן. כאשר ישבה אינדירה גנדי ליד הגה השלטון, הוכרה סיעתה על ידי ועדת הבחירות של הודו כמפלגת הקונגרס הלאומי ההודי ה"אמיתית", למרות שסיעתה הייתה הפלג הפורש.
במובנים שונים ניתן לראות את הפיצול הנ"ל כפיצול בין האגף הימני לבין האגף השמאלי במפלגה. אינדירה רצתה להשתמש בסדר יום פופוליסטי במטרה להביא לידי תמיכה עממית במפלגתה. היא השתמשה בסיסמאות כגון "חיסול העוני" ורצתה להדק את הקשרים עם ברית המועצות. מנגד, האליטות המחוזיות של המפלגה, אשר ייסדו את הקונגרס הלאומי ההודי (ארגון), תמכו בסדר יום ימני יותר ופקפקו ברעיון של סיוע סובייטי. מאוחר יותר נתמזגה המפלגה האחרונה האחרונה במפלגת ג'נאטה.
בהדרגה, הפך שלטון אינדירה גנדי לסמכותי יותר. בהתמודדה מול אופוזיציה הולכת וגוברת, הכריזה ב־1975 על מצב חירום. לאחר שהוסר משטר החירום ב־1977, נוצרו פלגים נוספים בתוך מפלגת הקונגרס. הפלג של אינדירה, אשר סומן באות I, הובס בבחירות הכלליות באותה שנה על ידי מפלגת ג'נאטה. מפלגת הקונגרס הצליחה להשיב את כוחה בבחירות 1980. בשנת 1984 נרצחה אינדירה בידי שניים משומרי ראשה הסיקים, כנקמה על על מבצע כוכב כחול. בימים הבאים שלאחר מכן, נהרגו אלפי סיקים במהומות, בעיקר בדלהי. רבים מארגוני זכויות האדם מייחסים לפעילויות הקונגרס חלק חשוב במהומות 1984.
לאחר רצח אינדירה, הפך בנה רג'יב גנדי למנהיג מפלגת הקונגרס, והוביל את המפלגה לזכייה ברוב קולות גדול בבחירות ללוק סבהה ב־1984. מפלגת הקונגרס נחלה תבוסה בבחירות הכלליות ב־1989. רג'יב גנדי נרצח אף הוא בידי מתנקשים ב־1991. בעקבות הרצח, ירש את מקומו של רג'יב סגנו, נראסימהא ראו.
שנות ה־1990 היו תקופה של משבר ממושך עבור מפלגת הקונגרס. אחרי אובדן הולך וגדל של השפעה פוליטית, ביקשה המפלגה מסוניה גנדהי, אלמנתו ילידת איטליה של רג'יב גנדי, לקבל את משרת נשיאות המפלגה. בעקבות סירובה לכך ב־1991, נשאר בתפקיד זה נראסימהא ראו ואחריו כיהן בתפקיד סיטראם קסרי. לאחר היותו של ראו ראש הממשלה בשנים 1991-1996, קסרי הוביל את המפלגה בבחירות של שנת 1996 לשפל היסטורי. מפלגת הקונגרס נראתה אז חסרת אונים מבחינה פוליטית וללא עתיד של ממש. ב־1998 נחשבה סוניה גנדהי כמי שעשויה להציל את המפלגה מכיליון, באמצעות קבלת תפקיד נשיאות המפלגה.
לאחר בחירת סוניה גנדהי כנשיאת המפלגה פרש מהמפלגה פלג אשר ייסד את מפלגת הקונגרס הלאומי. בעת פרישתם של פלגים שונים ממפלגת הקונגרס, נמשך הסימון "(Congress (I" לציון המפלגה המונהגת בידי ממשיכיה של אינדירה גנדי. ישנם מאמצים חוזרים ונשנים מצד קבוצות הינדיות לאומניות (כגון מפלגת העם ההודי) לפקפק במנהיגותה של סוניה גנדהי על רקע מוצאה הזר. עם זאת, הפכה בהדרגה סוניה גנדהי לאחת מן המנהיגים הפוליטיים הפופולריים ביותר בהודו, ויש המנסים לרמוז כי ירושת ה"שושלת" של גנדהי-נהרו נחשבת עדיין כסמל לגיטימיות עבור חלקים רחבים באוכלוסיית הודו.
[עריכה] לאחר בחירות 2004 בהודו
בבחירות הכלליות בהודו שנערכו בשנת 2004, זכתה מפלגת ברית הקונגרס במספר המושבים הגדול ביותר והובטחה לה תמיכה מהאגף השמאלי בפרלמנט. התרחשויות אלו הדהימו את מפלגת הברית הלאומית הדמוקרטית, שבהנהגת אטאל בהארי ויפאיי, אשר לפי כל התחזיות הייתה אמורה לנצח. זמן קצר לאחר מכן, מונתה סוניה גנדהי לתפקיד ראש הממשלה מטעם קואליציה בת 19 מפלגות שבהנהגת מפלגת הקונגרס. אולם, בצעד שכונה "הטלת פצצה פוליטית", סירבה סוניה גנדהי לקבלת התפקיד, בהתבססה על מה שכינתה "קולה הפנימי". ד"ר מאנמוהאן סינג, שר האוצר בשנים 1991-1996 וראש האופוזיציה בבית העליון בשנים 1996-1999, מונה לתפקיד ראש הממשלה ולמישרה זו נשבע אמונים ב-22 במאי 2004.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הקונגרס הלאומי ההודי |
- פוליטיקה של הודו
- חלוקת הודו
- מפלגות פוליטיות בהודו
- משפחות גנדהי ונהורו
