היריו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| היריו | |
|---|---|
 |
|
| תיאור כללי | |
| סוג אונייה | נושאת מטוסים |
| צי | הצי הקיסרי היפני |
| סדרה | סוריו |
 |
|
| הושקה | 15 בנובמבר 1937 |
| הוכנסה לשירות | 5 ביולי 1939 |
| מצבה כיום/גורלה | טובעה ב-5 ביוני 1942 בקרב מידווי |
| מאפיינים כלליים | |
| הדחק | 19,500 טון טעונה |
| אורך | 222 מטר |
| רוחב | 21 מטר |
| שוקע מרבי | 7.44 מטר |
| מהירות | 34.5 קשר (כ-64 קמ"ש) |
| צוות | 1,250 |
| צורת הנעה | טורבינות קיטור, 152,000 כוחות סוס וארבעה מדחפים |
| חימוש | 12 תותחי 5 אינץ' (127 מ"מ) 26 תותחי 25 מ"מ |
| מטוסים | 73 |
היריו (ביפנית: "דרקון מעופף") הייתה נושאת מטוסים של הצי הקיסרי היפני מסדרת סוריו אשר נטלה חלק במתקפה היפנית על פרל הארבור. היא טובעה ב-5 ביוני 1942 לאחר התקפה של מטוסי הצי האמריקאי במהלך קרב מידוויי.
הספינה נבנתה במסגרת המגבלות שהוטלו על יפן באמנת וושינגטון, ולכן ממדיה וחימושה היו צנועים יחסית בהשוואה לנושאות מטוסים אחרות של מלחמת העולם השנייה, ונשאה 73 מטוסים בלבד.
[עריכה] היסטוריה
ב-7 בדצמבר 1941 השתתפה ההיריו, תחת פיקודו של קפטן קאקו טומאו, בבמתקפה על פרל הארבור בהוואי. גל מטוסים שהמריא מסיפונה תקף את האי אואהו. עשרה מפציצי נאקאג'ימה B5N "קייט" תקפו את אניות המערכה אריזונה וקליפורניה האמריקאיות, שמונה נוספים התקיפו את אוניות המערכה ווסט וירג'יניה ואוקלהומה ואת הסיירת הקלה הלנה, ושישה מטוסי זירו פגעו בבסיסי חיל האוויר האמריקאי בווילר פילד וברברס פוינט.
בין ה-21 ל-23 בדצמבר 1941 היא שיגרה תקיפות כנגד האי הזעיר ווייק באוקיינוס השקט. בינואר 1942 סייעו מטוסיה לפלישה לאמבון במיצרי מלקה. ב-19 בפברואר היא תקפה יחד עם נושאת המטוסים האחות שלה, סוריו, את העיר דרווין באוסטרליה.
במרץ 1942 היא נטלה חלק בקרבות בים יאווה, ותקפה ספינות של בעלות הברית, כולל טיבוע ספינת המטען ההולנדית Poelau Bras. באפריל 1942 היא הגיעה לאוקיינוס ההודי ותקפה את בסיסי הצי הבריטי המלכותי בקולומבו וטרינקומלי שבסרי לנקה. שם היא השתתפה בטיבוע הסיירות הבריטיות קורנוול ודורסטשייר, נושאת המטוסים הרמס ומשחתת הליווי שלה ומפייר.
ב-19 באפריל 1942 דלקה ההיריו בעקבות נושאות המטוסים האמריקאיות הורנט ואנטרפרייז ששיגרו את מתקפת דוליטל, אך לא הצליחה להשיגן ולפגוע בהן.
[עריכה] בקרב מידוויי
בשעה 04:30 של ה-4 ביוני 1942, שיגרה ההיריו מתקפה כנגד אטול מידוויי, תוך שמטוסיה משמידים מטוסים ומטרות על הקרקע. לאחר שקאגה, סוריו ואקאגי נפגעו ממטוסים אמריקאיים ב-10:25, נותרה היריו נושאת המטוסים היפנית היחידה שלא נפגעה. מסיפונה המריאו שני גלי תקיפה, ב-10:50 וב-12:45, כנגד יורקטאון האמריקאית, תוך שהם מסבים לה נזק כבד. יורקטאון טבעה סופית מאוחר יותר לאחר פגיעה נוספת מהצוללת היפנית I-168.
בעוד צוות ההיריו מתכונן לשיגור גל תקיפה שלישי, הסתערו עליה בשעה 17:03 שלושה עשר מפציצי צלילה שהמריאו מסיפון האנטרפרייז. היא נפגעה מארבע פצצות, שלוש בסיפון ההמראה הקדמי ואחת במרכז בסמוך לגשר הפיקוד. הפיצוצים הבעירו שריפות במטוסים על הסיפון ובהאנגרים. למרות שמנועי ההיריו לא נפגעו, לא הצליח הצוות להשתלט על השריפות ואלו השביתו את המנועים ב-21:23. בשעה 01:58 זעזע את הספינה פיצוץ עז וניתנה הפקודה לנטוש את הספינה. חלק מניצוליה הועברו למשחתות קאזאגומו ומאקיגומו, אך 350 נהרגו במתקפה עליה וגופותיהם נותרו מאחור. האדמירל טאמון ימאגוצ'י והקפטן קאקו נותרו על סיפונה כשבשעה 05:10 ירתה מאקיגומו טורפדו כדי לטבעה. היא טבעה כליל כארבע שעות לאחר מכן. 35 איש שנותרו על סיפונה ניצלו על ידי הצי האמריקאי ונשבו ו-35 טבעו.
