החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חד"ש | |
|---|---|
  |
|
| אפיון: | סיעת שמאל ערבית-יהודית |
| כנסות: | הכנסת השמינית ואילך |
| ממשלות: | 25, 26 *תמכה בממשלה מבחוץ ללא חברות רשמית בקואליציה |
| מנהיגים: | מאיר וילנר, תמר גוז'נסקי, מוחמד ברכה |
| שיא כוחה: | 5 מנדטים (כנסות 9, 11*) *נוסף מנדט בעת כהונת הכנסת |
| נוצרה מתוך: | רק"ח, הפנתרים השחורים וחוגי שמאל נוספים |
| התמזגה לתוך: | רצה במשותף במסגרת חד"ש-בל"ד, חד"ש-תע"ל, כיום עצמאית |
החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (בערבית: الجبهة الديمقراطية للسلام والمساواة, תעתיק מדויק: אלג'בהה אלדימקראטיה ללסלאם ואלמסאואה) (חד"ש) היא חזית יהודית-ערבית בישראל אשר מתמודדת כרשימה לכנסת מהבחירות לכנסת התשיעית.
חד"ש דוגלת בפינוי כל ההתנחלויות הישראליות בשטחים שנכבשו ב-1967, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ושוויון זכויות לאזרחי ישראל הערבים. חד"ש תומכת במשא ומתן לשלום ולא בנסיגות חד צדדיות. חד"ש מורכבת מזרמים שונים ואף כוללת בתוכה זרם קומוניסטי-לניניסטי אך מצעה מתייחס למשותף בין הזרמים ואינו קורא לקומוניזם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מצע הארגון
עיקרי מצע הארגון:
- השגת שלום ישראלי-פלסטיני וישראלי-ערבי צודק, כולל ויציב.
- הגנה על ענייני העובדים וזכויותיהם.
- פיתוח שירותי הבריאות, החינוך, הדיור, הרווחה, התרבות והספורט.
- שוויון לאוכלוסייה הערבית בישראל.
- ביטול האפליה העדתית בכל התחומים והגנה על ענייניהם של תושבי שכונות העוני ועיירות הפיתוח.
- הגנה על החירויות הדמוקרטיות.
- שוויון בין המינים בכל התחומים.
- הגנת הסביבה וצדק סביבתי.
- חיסול הנשק להשמדה המונית.
[עריכה] היסטוריה
חד"ש הוקמה על ידי רק"ח בשנת 1977 לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, לאחר שהחליטה להתמודד ברשימה משותפת יחדיו עם הפנתרים השחורים וחוגי שמאל לא-קומוניסטים נוספים החברים בשמאל הרדיקלי.
בבחירות לכנסת הארבע עשרה התמודדה ברשימה משותפת עם בל"ד שזכתה להצלחה יחסית כשגרפה חמישה מנדטים, מהם שלושה לחד"ש. האיחוד לא החזיק זמן רב, ובבחירות לכנסת החמש עשרה חזרה חד"ש להתמודד לבדה. בבחירות לכנסת השש עשרה זכתה הרשימה המאוחדת של חד"ש ותע"ל בראשות מוחמד ברכה ב-3 מנדטים. המועמד היהודי של חד"ש דב חנין נדחק בעקבות שיתוף הפעולה עם תע"ל למקום הרביעי ולא נכנס לכנסת, דבר שיחד עם פרישתה של תמר גוז'נסקי מהכנסת ערער את האופי היהודי-ערבי של חד"ש וגרם לה להיתפש בציבור כתנועה ערבית.
בבחירות לכנסת השבע עשרה החליטה חד"ש לרוץ לבדה. ב-14 בינואר 2006 נבחרה רשימת חד"ש. במקום הראשון נבחר ח"כ מוחמד ברכה, במקום השני נבחר במאבק צמוד ד"ר חנא סוויד על פני ח"כ עיסאם מח'ול, במאבק על המקום השלישי ניצח ברוב גדול ד"ר דב חנין ובמקום הרביעי זכה ד"ר עפו אגבריה. הרשימה שנבחרה על ידי מועצת חד"ש, על פי פעילים מחד"ש, היא רשימה ירוקה מאוד, הווה אומר: המקומות הראשונים בה הנם אנשי סביבה. מוחמד ברכה, הוא מהמובילים בכנסת בתחום, ד"ר חנא סוויד הוא פעיל איכות סביבה בצפון וד"ר דב חנין הוא יו"ר ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים. כמו כן, חד"ש החלה לארגן פעילויות בשם אדום-ירוק המדברות על הקשר בין צדק חברתי לצדק סביבתי. סיסמתה של חד"ש בבחירות אלו היתה: "עולם חד"ש אפשרי".
[עריכה] נציגי הרשימה בכנסת
הכנסת ה-8 (1973)
4 מנדטים: מאיר וילנר, תאופיק זיאד, תופיק טובי , אברהם לבנבראון
1. ^ הסיעה הוקמה על ידי רק"ח ב-15 במרץ 1977, לאחר ההחלטה לרוץ ברשימה משותפת לכנסת התשיעית עם הפנתרים השחורים וחוגי שמאל לא קומוניסטיים נוספים.
הכנסת ה-9 (1977)
5 מנדטים: צ'רלי ביטון, מאיר וילנר, תאופיק זיאד, תופיק טובי, אברהם לבנבראון[1], חנא מוויס[1]
1. ^ ב-13 בפברואר 1981 נפטר חנא מוויס. החליף אותו אברהם לבנבראון.
הכנסת ה-10 (1981)
4 מנדטים: צ'רלי ביטון, מאיר וילנר, תאופיק זיאד, תופיק טובי
הכנסת ה-11 (1984)
4 מנדטים: צ'רלי ביטון, מאיר וילנר, מוחמד ותד[1], תאופיק זיאד, תופיק טובי
1. ^ הצטרף ממפ"ם ב-12 ביולי 1988.
הכנסת ה-12 (1988)
4 מנדטים: צ'רלי ביטון[4], תמר גוז'נסקי[3], מאיר וילנר[1], תאופיק זיאד[2], תופיק טובי[3], האשם מחאמיד[1], מוחמד נפאע[2]
1. ^ב-10 בינואר 1990 פרש מהכנסת מאיר וילנר. החליף אותו האשם מחאמיד.
2. ^ ב-14 בפברואר 1990 פרש מהכנסת תאופיק זיאד. החליף אותו מוחמד נפאע.
3. ^ ב-4 ביולי 1990 פרש מהכנסת תופיק טובי. החליפה אותו תמר גוז'נסקי.
4. ^פרש מחד"ש ב-25 בדצמבר 1990 והקים סיעת יחיד. ב-1 בינואר 1991 ניתן לה השם "פנתרים שחורים".
הכנסת ה-13 (1992)
3 מנדטים: תמר גוז'נסקי, תאופיק זיאד[1], האשם מחאמיד, סאלח סלים[1]
1. ^ ב-5 ביולי 1994 נפטר תאופיק זיאד. החליף אותו סאלח סלים.
הכנסת ה-14 (1996) במסגרת חד"ש-בל"ד
3 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): תמר גוז'נסקי, סאלח סלים, אחמד סעד
1. ^מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: אילן פפה.
1. ^ ב-8 במרץ 1999 התפלגה ההסיעה המשותפת.
הכנסת ה-15 (1999)
3 מנדטים: מוחמד ברכה, תמר גוז'נסקי, עסאם מח`ול
1. ^ מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: אילן פפה (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן).
הכנסת ה-16 (2003) במסגרת חד"ש-תע"ל
2 מנדטים (מתוך 3 לרשימה כולה): מוחמד ברכה, עסאם מח`ול
1. ^ מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: דב חנין (רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי תע"ל, ראו כאן).
2. ^ ב-7 בפברואר 2006 התפלגה ההסיעה המשותפת.
הכנסת ה-17 (2006)
3 מנדטים: מוחמד ברכה, דב חנין, חנא סוייד
1. ^ רשימת מועמדים מלאה ראו כאן.
[עריכה] ראו גם
- המפלגה הקומוניסטית הישראלית
- רשימה קומוניסטית חדשה
- המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה
- ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י)
