הזדקנות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בהזדקנות כתופעה ביולוגית. אם התכוונתם לזקנה כתופעה חברתית, ראו זקנה.
הזדקנות היא תהליך בלאי ביולוגי המתרחש בכל יצור רב תאי, בהתאם לגיל היצור, מינו הטקסונומי, המטען הגנטי שלו כפרט וסביבתו. אצל אדם החי בחברה עם חקלאות ורפואה מודרניות, מקובל להגדיר את תחילת התהליך בין גיל 40 ל-50 ומוות מסיבוכים קשורי זיקנה מגיע אחרי גיל 75. אולם בחברות אנושיות שחיו בתנאים אחרים בלאי ביולוגי ומוות מזיקנה הגיעו בגילים מוקדמים בהרבה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תהליכי הזדקנות בטבע
[עריכה] תאי גזע
תאי גזע לא מזדקנים. תאי גזע הם תאים היכולים להתמיין לכל תא של כל רקמה בגוף. אצל האדם יש תאים כאלה רק בעובר ואנשי מדע בדיוני משתעשעים באפשרות לקחת דגימת תאים כאלה מהאדם בעודו עובר כדי לפתח ממנה רקמות חליפיות לאלה שהזדקנו בבגרותו. בצמחים יש פיזור של תאי גזע שמהם מתפתחים מחדש איברים שהזדקנו וקמלו – עלים ופרחים. בחיידקים יש רק תא אחד והוא תא גזע. חיידקים אינם מזדקנים.
ביצית מופרת היא סוג של תא גזע. ניסוי שיבוט הכבשה "דולי" הוכיח שההזדקנות תלויה גם בתכונות גרעין התא. דולי נוצרה מתא ביצית שגרעין תא שלו הוחלף בגרעין מתא פטמה. החוקרים ציפו שדולי תהיה דומה בכל לכבשה שגרעין תא הפטמה נלקח ממנה ושונה מהכבשה שגרעין זה הושם בתא הביצית שלה. דולי דמתה כמעט בכל לכבשה ממנה נלקח גרעין תא הפטמה. ההבדל ביניהן היה שדולי הזדקנה מהר בהרבה מכבשה זו. זאת משום שחוטי הביו-פולימר המקשרים את הכרומוזומים אל דופן הגרעין בתאים מתקצרים בכל חלוקת תא שאינו תא גזע עד שהם הופכים לקצרים מדי ומפריעים לתפקוד. אצל דולי חוטים אלה היו קצרים יחסית מלכתחילה משום שגרעין התא הראשון שלה לא היה גרעין תא גזע.
[עריכה] הזדקנות בחד תאיים
חיידקים אינם מזדקנים אולם חלק מהחד תאיים האוקריוטיים, כגון שמרים כן מזדקנים למרות שאין בהם התמיינות לרקמות. חיידק מתרבה על ידי חלוקתו לשנים כך שכל תא בת מכיל חצי מתחולת תא האם. כל תא בת גדל ומרבה את תחולתו וכשמיוצרת כפליים מהתחולה הקודמת, הוא מתחלק שוב לשניים. שמר, לעומת זאת, מתרבה בהנצה. רוב תחולת תא האם נשארת בתא האם המניץ ממנו תא בת קטן. במקום ההנצה נותרת צלקת ושמר עם הרבה צלקות כאלה מתקשה לתפקד והוא למעשה זקן.
[עריכה] הזדקנות בצמחים
המיוחד לצמחים בניגוד לבעלי חיים ולפטריות הוא שיש להם רקמות במצבי זקנה שונים. לצמח יכול להיות עלה זקן לצד עלה צעיר שזה עתה התפתח מתאי הגזע. מלבד זאת, בניגוד לבעלי חיים ולפטריות, הליכי ההזדקנות בצמחים הם בעלי סדר אירועים קבוע – בלאי הרקמות מתרחש תמיד באותו אופן.
[עריכה] אילו יצורים מזדקנים מהר?
משך החיים (הגיל המקסימלי) של בעלי-חיים שונים משתנה בין מינים שונים. בעלי-החיים בעלי משך החיים הקצר ביותר חיים ימים ספורים, בעוד שמספר מיני בעלי חיים יכולים להגיע לגילאים של עשרות רבות של שנים. בעל החיים המבוגר ביותר שגילו ידוע בוודאות הוא צב ענק (צב גלפגוס) שהגיע לגיל של כמעט 180 שנה. מיני צמחים רבים הם חד-שנתיים, כלומר, הם מגיעים לגיל מקסימלי של שנה אחת. סוגים שונים של עצים, לעומת זאת, עשויים להגיע לגילאים מופלגים; ידועים עצים שגילם נמדד באלפי שנים. בין העצים הללו נמנים זנים מסוימים של עצי אורן, עצי סקויה, ועצי גינקגו.
יצורים שבהם פעילויות החיים כולן מהירות יותר מזדקנים מהר יותר. גופם של צבי גלפגוס הגדולים החיים מאות שנים עושה כל פעילות לאט. צבים אלה עומדים להיכחד משום שימאים נהגו לאסוף אותם אל הסיפון ולהחזיק אותם הפוכים על הגב – מצב בו צבים אלה יכולים לחיות במשך חודשים לפני שהם מתים מרעב ולספק בשר טרי לימאים. אצל עכברים, לעומת זאת שכל הפעילות המטבולית שלהם, קצב הלב שלהם וקצב נשימתם מהיר, גיל שנה הוא גיל זקנה מופלגת. גם בגוף הצמח ניתן לראות זאת: העלים שבהם מתרחשות רוב פעילויות החיים של העץ מזדקנים מהר. גזע העץ (להבדיל מתאי הגזע) שבו יש מעט פעילות חיים וגם היא איטית, מזדקן לאט.
מלבד הקשר למהירות פעילויות החיים, יש גם קשר ברור בין גיל הזדקנות לבין גיל הבגרות המינית ודפוסי ההתרבות. יצורים שבגיל צעיר יש להם הרבה צאצאים שאינם דורשים טיפול רב מזדקנים מהר. על יצורים שמתרבים לאט וצריכים לטפל בצאצאים במשך זמן רב יש לחץ ברירה טבעית להזדקן לאט. פילות מזדקנות לאט משום שפעילויות החיים שלהן איטיות, ההריון שלהן ממושך והן מטפלות בנכדיהן. ביטוי אחר לתלות ההזדקנות בטיפול בצאצאים הוא הזדקנות השיליה. השיליה ביונקים נושאת את המטען נגנטי של העובר אולם היא אינה חלק מעובר ולא האם. במקרים בהם ההריון מתמשך מעבר למקובל עבור המין הטקסונומי אליו שייך היונק (למשל מעבר לתשעה חודשים באדם) השיליה מתחילה לעבור תהליכי הזדקנות וירידה תפקודית.
ישנם בעלי-חיים העוברים גלגול. הפרפר, למשל, משתנה עם הגיל מזחל לגולם ולבסוף לצורתו הסופית כפרפר. הליך ההזדקנות מופיע רק בגלגול האחרון שלהם. יש פרפרים זקנים אך אין זחלים זקנים. הסיבה לזה היא שהזחל אינו בוגר מינית לא קיימים מינים טקסונומיים בטבע שההזדקנות מופיעה אצלם לפני הבגרות המינית.
[עריכה] מחלות, לקויות והזדקנות
יש מחלות ולקויות הנוטות להופיע בפרטים רבים לעת זקנה, כמו איבוד שיניים אצל האדם ויונקים מבויתים שאינם מסדרת המכרסמים וכמו החלשות הזיכרון. יש מחלות ולקויות שנוטות להופיע רק לעת זקנה ורק אצל פרטים מעטים כמו אלצהיימר. לעומת מחלות ולקויות אלה יש מחלות המאיצות את ההזדקנות עצמה. יש טענות שאחד הגורמים לבלאי הביולוגי הוא עקות חמצון - מצבי מצוקה ברמת התא והרקמה בהם יש עודף חמצן הגורם לתגובות חמצון כימיות לא רצויות. עקת חמצון יכלה להיות תופעת לוואי להפרשה לפעילות הנורמלית של תאי הדם הלבנים במהלך דלקת. לכן אנשים שאינם מטופלים באנטיביוטיקה כשיש להם דלקות חמורות מאיצים את הזדקנותם. חוסר בוויטמינים גורם למחלות שעשויות גם לזרז הזדקנות משום שרבים מהוויטמינים הם חומרים המגנים מחמצון יתר (למשל ויטמין E).
המחזור החודשי הוא תופעה שככל הנראה ייחודית לאדם והפסקת המחזור החודשי אצל נשים מבוגרות מלווה בהפסקת ייצור ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. אצל נשים שבעקבות הפסקת המחזור לא מתחילות לקחת באופן יזום הורמונים אלה ממקור חוץ גופני נצפת האצה של ההזדקנות. על כן גיל הפסקת המחזור מכונה גם "גיל הבלאי". הפסקת המחזור מופיעה אצל נשים שונות בגילאים שונים בהתאם למטען הגנטי שלהן ולגורמים סביבתיים כמו מספר הלידות שהיו להן.
ישנן גם מחלות תורשתיות המאיצות הזדקנות. אדם כבן שישים עם תסמונת דאון עשוי להיות במצב בלאי ההזדקנות המקובל לאנשים בני שבעים או שבעים וחמש. קשה לדעת אם הזדקנות מהירה יותר היא חלק מתסמני התסמונת עצמה או שמה זו תופעה שיניונית הנגרמת מהקושי לתת טיפול רפואי טוב לאנשים אלה ומהקושי הכללי לדאוג לרווחתם. תסמונת Hutchinson-Gilford Progeria (תסמונת הילד המזדקן) מאיצה בלא ספק את הזדקנות האדם באופן קיצוני. חולי תסמונת זו נמצאים במצב בלאי זקנתי מתקדם כבר בגיל בו אנשים אחרים הם ילדים לכל דבר. הם לרוב מתים מזקנה לפני גיל שלוש עשרה. בתסמונת זו יש פגם בקידוד לחלבון הנמצא בתוך גרעין התא ופגם מה מפריע לשיעתוקם של קטעי גנום רבים.
עדיין קשה להכליל את מאפייני המחלות המאיצות הזדקנות אולם לגבי מחלות ולקויות המתפרצות בעיקר בזקנה ניתן לומר שהן ביטוי או לנזק שהצטבר עם השנים עד שלעת זקנה הוא עבר סף מסוים והתחיל לתת ביטוי פתולוגי. לקות שמיעה לעת זקנה נגרמת מהתרופפות הדרגתית של עור התוף המלווה בהחלשות השמיעה הדרגתית שלעת זקנה נעשית חומרה מספיק כדי להזדקק למכשיר שמיעה. קטרקט (למעט קטרקט מולד) נגרם מהצטברות נזקי קרינה לקרנית העין. הסתיידות עורקים היא תהליך המתחיל בגיל ארבע והנזק המצטבר שלו מסכן את האדם בהתקפת לב בסביבות גיל 50. מחלת הנטינגטון היא הפרעה הולכת וגדלה בתיקון ופינוי של חלבונים פגומים בתאים ובסביבות גיל 30 עד 60 (על פי חומרת המחלה) היא גורמת להצטברות והתגבשות של חלבונים פגומים. הוריאציות בצורת הביטוי של מחלה זו נובעות מהווריאציות בנטיית החלבונים של הפרט להיפגם. הנטינגטון היא למעשה מחלה שחושפת את כל הכשלים בהרכבת חלבונים שיצור בריא מצליח להתגבר עליהם. מחלות דומות להנטינגטון באדם ניתן למצוא בפשוטים שביצורים הרב תאיים.
[עריכה] הזדקנות באדם
קשה להצביע במדויק על גיל שיא הכושר באדם. תפקודים שונים של האדם נעשים באיכותם המיטבית בגילאים שונים הן משום שהגוף מוכן יותר לקראתם והן משום תפקודים שונים דורשים ניסיון נצבר שונה. מערכת החיסון, למשל, ערוכה באופן המיטבי בגיל שנתיים להתמודדות עם מחלה זיהומית שהגוף טרם פגש את המיקרואורגניזם המחולל אותה וטרם פגש מיקרואורגניזם דומה לו. התמודדות עם מחוללי מחלות זיהומיות שהגוף כבר נתקל בהן משתפרת בעשורים הראשונים לחיים עם הצטברות הזיכרון החיסוני עד שמערכת החיסון עצמה מתבלה באופן משמעותי.
גיל שיא הכוח של מערכת התנועה הוא כנראה גיל 17 שבו הגוף בממדים של גוף בוגר, השרירים והעצמות ושאר חלקי מערכת התנועה התבלו אך מעט והנעורים שבהם האדם נוטה ליותר פעילות גופנית מחזקת שרירים טרם חלפו. ספורטאים שעברו את גיל שלושים נוטים לפרוש ממקצועם.
גיל השיא של היכולת הקוגניטיבית קשה להגדרה. הגיל המיטבי ללמידת דיבור בשפה חדשה הוא הגיל הרך. למידת כתיבה וקריאה אפשרית בגיל הרך אולם היא קלה יותר בסביבות גיל חמש או שש. בעבר נטו לחשוב שהשיפור בהבנת הקריאה והכתיבה בסביבות גיל שש נובע מהניסיון הנצבר בדיבור אולם המחקר בתחום האוטיזם חשף אוכלוסייה שקל לה יותר לקרוא ולאיית וקשה לה יותר לדבר מאשר לאוכלוסייה הכללית.
מקובל לחשוב שמרבית החידושים המתמטיים החשובים נעשו בידי מתמטיקאים בשנות העשרים לחייהם. אולם מנגד יש טעונים לפיהם חידושי מתמטיקה חשובים נעשו גם בידי אקדמאים שהמירו את תחום ההתמחות שלהם למתמטיקה בגיל מאוחר יותר וייתכן שנטייה לחדשנות מתמטית קיימת אצל מי שהמתמטיקה היא ענף אקדמי חדש לו בלא קשר לגילו[דרוש מקור].
[עריכה] שינויים גופניים
עם חלוף השנים, שינויים גופניים רבים בולטים לעין כגון שיער לבן המופיע עקב איבוד מקורות הפיגמנטציה של שקיקי השיער, כמו כן, קמטים רבים מתרבים כשהעור מאבד את גמישותו. בנוסף, גיל העמידה מביא עימו לעתים לעלייה במשקל ואחריה ירידה של ממש עם התקדמות הגיל. פעמים רבות תופס שומן את מקומה של רקמת שריר, בייחוד מסביב לגזע הגוף, ואילו הזרועות והרגליים נעשים, בדרך כלל, רזים משהיו. אנשים זקנים נוטים לאבד מגובהם עקב דחיסת חוליות השדרה. דחיסה זו נובעת מאיבוד הדרגתי של סידן מהעצמות, תופעה אשר קיימת לרוב בעיקר אצל נשים בתקופה שלאחר חדלון הווסת, ומיציבה כפופה מחמת איבוד גמישות השרירים.
הזדקנות הגוף נכרת בצורך באמצעי טכנולוגיה מסייעת: כמעט כל אדם מעל גיל חמישים זקוק למשקפי קריאה, מעל גיל שבעים לשיניים תותבות ומעל גיל שמונים למקל הליכה ולמכשיר שמיעה.
[עריכה] שינויים פנימיים באיברי הגוף
אברים פנימיים רבים, כמו: לבלב, טחול, כליות, ריאות וכבד קטנים אצל אנשים זקנים, ויעילותם במילוי תפקידם פוחתת. מחזור הדם מושפע אף הוא מתהליך ההזדקנות. יעילות פעולת השאיבה של הלב פוחתת, ותגובת הלב לפעילות גופנית או לחץ, המתבטאת בהגברת קצבו, מוחרפת. כלי הדם שבגוף מאבדים מגמישותם, ונוטים אף להתפתל. העצמות נעשות פריכות וכך גדל הסיכוי כי עצמותיהם של קשישים ישברו בנפילה או בתאונות אחרות. הגוף נעשה רגיש לשינויים חדים בטמפרטורה, וההתאוששות ממחלות עלולה להמשך זמן רב. הנטייה ללקות בזיהומים, והסיכון לחלות בסרטן (מחלה) ובמחלות אחרות אף הוא גדל.
[עריכה] שינויים במערכת העצבים
באופן כללי, תאי העצב של מערכת העצבים המרכזית נוטים להתרבות וליצור קשרים חדשים ביניהם רק בעובר[דרוש מקור]. עם השנים מתמעטים תאים אלה וגם הקשרים ביניהם עד שהחסרון בהם מגיע להיות בעל השפעה פתולוגית. אספקת הדם למוח ולחלקים אחרים של מערכת העצבים קטנה בשל ההדרדרות הכללית של מחזור הדם. תהליך זה מאיץ מוות של תאי מוח והפחתת יעילות של תאי מוח שאינם מתים. קיימת שקיעה הדרגתית במצבו של המוח אשר עלולה להביא עימה ירידה בכושר האינטלקטואלי. פעולות אחרות הקשורות למוח גם הן מאבדות מיעילותם: רפלקסים וכלל התנועות נעשים איטיים יותר, והזיכרון, בייחוד של מאורעות מן הזמן האחרון, עלול אף הוא להדרדר.
הרבה מחלות שפוקדות אנשים מעטים לעת זקנה כגון הנטינגטון ואלצהיימר הן מחלות עצבים הקשורות הרס מבנה החלבונים. תאי העצב הם נוטים להיפגע ממחלות אלה יותר מתאים אחרים התפקיד החייוני של הממברנה שלהם ובגלל הנפח הנמוך של שלוחותיהם (האקסונים והדנדריטים). חלבונים בעלי מבנה כללי פגום שאינם מטופלים נוטים להצטבר בממברנה או להתגבש בתוך גוף התא ולחסום את שלוחות תאי העצב.
עם ההתבגרות וההזדקנות זקוק האדם לפחות שעות שינה ביממה. תינוק ישן יותר מילד, ילד יותר ממבוגר ומבוגר יותר מזקן. הקשר בין תפקוד המוח לבן תהליך זה טרם הובהר.
[עריכה] העתיד הנשקף לקשישים
תהליך ההזדקנות כרוך בבעיות לא פשוטות אך ברוב המקרים בעיות אלה הן בגדר מגבלות בלבד. רק לעתים נדירות הן שוללות לגמרי את היכולת לתפקד. אך הגבלות אלו נוטות להצטמצם עם הזמן עקב עלייה ברמת שירותי הבריאות הקהילתיים והאישיים,כגון: בדיקות רפואיות מתקדמות, תזונה נכונה, פעילות גופנית וכו'. מידת המוגבלות שמביאה עימה הזקנה הולכת ופוחתת עם השנים בזכות ההתקדמות ברפואה, בייחוד בתחום המחלות הקטלניות, כמו סרטן ומחלות לב. בשל כך העלייה בתוחלת החיים מגבירה את רצון אוכלוסיית הקשישים לשפר את איכות חייהם על ידי עיסוק בפעילות חברתית, פוליטית, פיתוח עיסקי, פנאי וכדומה.
