ג'ילברטו טופאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'ילברטו טופאנו

ג'ילברטו טופאנו במאי קולנוע ובמאי תיאטרון איטלקי, אשר הושפע מן הגל החדש. נחקק בתודעה הישראלית כשביים את הסרט "מצור" (1969), בהשתתפותם של גילה אלמגור, דן בן אמוץ, ויהורם גאון. ב-1987 ביים את הקומדיה "בונאוונטורה" בתיאטרון חיפה. ב-1988 מונה למנהל האמנותי של התיאטרון והעלה את ההצגות "יהודי בחצר הדוכס" ו"נישואי פיגארו", בנוסף למחזות לועזיים שונים. שימש בתפקידו זה עד תחילת שנות התשעים. בסוף שנות התשעים הקים סטודיו לאנימציה המתמקד בעלילות בונאוונטורה, דמות קומית אותה יצר אביו סרג'ו טופאנו, אשר זכתה לפופולריות רבה באיטליה.

את הקריירה הקולנועית שלו החל טופאנו ב-1956, עת השתתף כניצב בהפקת מלחמה ושלום בבימויו של קינג וידור. להתחלה זו לא היה המשך בתחום הקולנוע, עד אשר ביים את "מצור" שהוא סרטו היחידי של טופאנו כבמאי.

"מצור" הוא סרט שעיסוקו בשכול, וביחסה של הסביבה אליו. הסרט מספר על המועקה הגוברת של האדם השכול אל מול יחס החברה ויחסם של הסובבים אותו.

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

אלמגור, בתפקיד הראשי, ממלאת תפקיד של אשה שכולה המנסה להתגבר על אובדן בעלה במלחמת ששת הימים, כאשר באותה עת, עליה לשחק את תפקיד "האלמנה הנצחית" אל מול חבריו וחברותיה. חייה בשכונת קציני צבא מובילים אותה להסתגר בבית עד לאותו הרגע בו היא יוצאת ו"מורדת": מסתפרת, קונה שמלה, ומתחילה להתראות עם גבר זר (דן בן אמוץ).

הסרט צולם על ידי דוד גורפינקל, תוך שימוש בצבעי שחור לבן חדים וניגודיים ותפיסה של תחושת האור הישראלי. בסרט משולבים קטעי ארכיון, וכמו כן נעשה שימוש לא מבוטל בפלאשבקים. שימוש בעדשות רחבות מקל על השילוב בין צילומי ארכיון ובין צילומים מבויימים. במספר קטעים מורגשת תנועה חופשית מאוד של מצלמה.

בסוף הסרט, נשמע דיווח חדשותי ובו תיאור של היתקלות בגבול, שהובילה למותם של מספר חיילים. לאט לאט מתגלים בתוך הסרט גם הצוות וגם המצלמה. נראה שטופאנו התכוון ליצור הלם אצל הצופה, ולא להותיר אותו בתחושה אופטימית בצאתו מן הסרט.

יש לציין כי טופאנו לא ידע עברית כלל והוא הצליח בבימוי השחקנים, בקליטת האווירה הישראלית ובהעברתה אל המסך, על אף חיסרון זה.

הסרט זכה לביקורות נלהבות בישראל ואף זכה להצלחה מסחרית. היה מועמד לפרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן.