בני גודמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| בני גודמן | |
|---|---|
 בני גודמן מתוך סרטו "Stage Door Canteen" |
|
| מקור | שיקגו, אילינוי |
| שנות פעילות | שנות העשרים עד שנות השמונים של המאה העשרים. |
| סוגה | ג'אז סווינג בלוז בי בופ |
| חברים לשעבר | צ'ארלי כריסטיאן |
בני גודמן (באנגלית: Benny Goodman; 30 במאי 1909 - 13 ביוני 1986) נולד כבנימין דוד גודמן, נגן קלרינט יהודי אמריקאי. גודמן היה ג'אזיסט חשוב בעיקר בתקופת הסווינג, והיו לו כינויים רבים כגון "מלך הסווינג"[1] או "הפרופסור". גודמן הוביל את אחת התזמורות החשובות והמפורסמות ביותר בתולדות הג'אז, מבחינת ביג בנדים שמו נזכר בשורה הראשונה, יחד עם דיוק אלינגטון וקאונט בייסי.
תוכן עניינים |
[עריכה] השנים המוקדמות
גודמן נולד כילד התשיעי למשפחה עניה של מהגרים פולנים יהודים בשיקגו. אביו היה חייט מורשה ואמו הייתה מקובנה. הוריו נפגשו כבר בארצות הברית, בבולטימור.
כשהיה בני בן עשר רשם אביו אותו ושנים מאחיו לשיעורי מוזיקה, בהם גודמן התבלט מאד. הוא החל לנגן בלהקת ג'אז של נערים, וקיבל הדרכה גם בתחום הג'אז וגם במוזיקה קלאסית, דבר שישפיע על נגינתו ויצירתו. גודמן למד מהר והשתלב בנגינה המקצועית כבר מגיל צעיר מאד. כשהיה בן 16 הצטרף לאחת הלהקות המובילות של שיקגו, התזמורת של בן פולק, איתם הקליט את הקלטותיו הראשונות. ההקלטה הראשונה תחת שמו הוקלטה אחרי שנתיים בלבד.
[עריכה] תקופת הסווינג
בסוף שנות העשרים עבר לניו יורק שם זכה להערכה רבה. בשנת 1932 הקים את התזמורת שלו, תזמורת שנהייתה כאמור אחת הגדולות והחשובות בתולדות הג'אז. בתזמורת של גודמן התגלו מוזיקאים רבים וחשובים, והיא הופיעה באינספור הופעות והקליטה אינספור הקלטות. בני גודמן נחשב לאחד מהמוזיקאים שעיצבו את תקופת הסווינג, לא רק שהיה אחד משלושת מנהיגי התזמורות הגדולים (כשהאחרים הם אלינגטון ובייסי) הוא גם גילה מוזיקאים רבים וחשובים, כשהחשוב מביניהם הוא כנראה צ'ארלי כריסטיאן.
כריסטיאן שהופיע בהרכב בשנת 1939 הביא איתו את הגיטרה החשמלית שלו, והוא נחשב לאבי הגיטרה החשמלית בג'אז. זה לא הדבר היחיד שכריסטיאן הביא איתו להרכב, הוא הביא את הסגנון הייחודי שלו, ואת הרעיונות המורכבים שלו. בהמשך כריסטיאן הפך לאחת ההשפעות הגדולות על מייסדי הבי בופ ועוד בתקופתו עם גודמן אפשר לראות את הניצנים של זה. במשך השנתיים שכריסטיאן ניגן עם התזמורת הוא כתב קטעים רבים (שעל חלקם גודמן לקח את הקרדיט) והיווה השראה למוזיקאים.
[עריכה] לאחר תקופת הסווינג
בשנות הארבעים הביג בנדים נהיו פחות פופולרים, ויותר קשים להקלטה (בשל בעיות עם חברות התקליטים). כשהחל הבי בופ להופיע וקצת יותר מאוחר הקול ג'אז גודמן השתתף במעבר. הוא הקליט עם להקות קטנות, כנהוג בסגנון, ונגינת הקלרינט שלו השפיעה על כל הנגנים שבאו אחריו. גם ההקלטות שלו זכו לתהודה חיובית הן ממבקרים והן מהקהל. בפעם הראשונה שהוא שמע את ת'לוניוס מונק, פסנתרן שהיה מחלוצי הבי בופ, מנגן, הוא אמר: "אני אוהב את זה, אני אוהב את היצירה ואני אוהב את הדרך שבה הוא מבצע אותה [...] אני חושב שיש לו חוש הומור ויש לו כמה דברים טובים שם".
למרות שבשנה וחצי הראשונות זכה גודמן לביקורת חיובית בסופו של דבר הוא לא עמד בקצב של השינויים שהתרחשו בתחילת המהפכה של הבופ. עד מהרה הוא נהיה מתוסכל ועזב את הסגנון לחלוטין. אין ספק שגודמן נזכר בספרי ההיסטוריה בזכות נגינת הסווינג שלו, שנמשכה גם לאחר שהופיע הבופ. בסופו של דבר שינה גודמן את דעתו לחלוטין ואף טען כי "אולי הבופ החזיר את המוזיקה אחורה יותר מכל דבר אחר [...] באופן בסיסי זה שגוי לחלוטין, אפילו הסולמות לא נכונים".
[עריכה] המוזיקה הקלאסית
לאחר שהתייאש מהבי בופ חזר גודמן לנגן גם מוזיקה קלאסית ואף הצטיין בכך. רבים החשיבו אותו לגדול נגני הקלרינט של אותה התקופה. כמו כן הוא ניסה גם לשלב את הסווינג ואת המוזיקה הקלאסית מספר פעמים, הוא עשה עיבודים רבים ליצירות קלאסיות, למשל של המלחין בלה בארטוק.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ השם מתייחס לשמותיהם של דיוק אלינגטון וקאונט בייסי, שניהם בעלי שמות מבית האצולה
