ביצת חופש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביצת חופש היא השם שניתן לביצה המגיעה ממשקים שבהם תרנגולות מטילות, או לעתים ברווזות אינן חיות בכלובי "סוללה" אלא בסככות בהן יש לרוב גישה לחצר פתוחה.
שיטת גידול זו יעילה פחות מבחינה מסחרית, וכתוצאה מכך ביצי חופש עולות יותר מביצים רגילות, אך יש המעדיפים לשלם את המחיר הגבוה יותר מתוך העדפה מצפונית, במטרה לצמצם את סבלן של תרנגולות בתעשיית הביצים. ארגונים למען רווחת בעלי חיים אף טוענים כי ביצי חופש מזינות יותר [1] ומחקרים מסוימים אף מצביעים על שכיחות פחותה של מחלות מסוימות בתרנגולות בלולי חופש. [2] נתונים אלו, עם זאת, לא מקובלים על כל החוקרים, שכמה מהם אף מצאו כי ביצי חופש מכילות רעלים בכמות גדולה יותר מבביצים תעשייתיות. [3]
פעולתם של ארגוני זכויות בעלי חיים וארגונים אחרים לקידום צריכת ביצי חופש מצליח לעתים. בבריטניה, למשל, צריכת ביצי החופש אמורה להשתוות בשנת 2010 לצריכת הביצים האחרות. אם כי הישג זה יושג, כך לפי איגוד לולי החופש, רק באמצעות העלאת מחירים ניכרת וחסימת ייבוא ביצים זולות יותר. כיום כ-30 אחוז מהביצים הנמכרות בבריטניה הן ביצי חופש, ו-3 אחוז הן אורגניות. [4]
בישראל עומדת צריכת ביצי החופש על פחות מאחוז מסך צריכת הביצים ובאוסטרליה היא עומדת על 4-5 אחוז.
ארגונים למען זכויות בעלי־חיים, לצד אגודי מגדלי ביצי חופש, מנסים לעגן בחקיקה המרת שיטת הגידול לזו הנהוגה בתעשיית ביצי החופש.באוסטריה ובשווייץ נאסר גידול תרנגולות מטילות בכלובים. במדינות אחרות, נעשים ניסיונות לקבוע תקנים ברורים למשקי ביצי חופש. במקומות רבים, התקנים להגדרת ביצי חופש אינם אחידים או מחייבים. בישראל קיים תקן הנאכף על ידי עמותת חי-משק לרווחת בעלי חיים, הקובע בין היתר כי השטח המוקצב לכל תרנגולת יהיה כחמישית מטר רבוע בתוך המבנה (כלומר, כפול בערך מהשטח שבו חיות תרנגולות המוחזקות בכלובים) ועוד כחצי מטר רבוע בחצר (כלומר, בסך הכול בערך פי 12 מהשטח שבו חיות תרנגולות בכלובים). באוסטרליה, לעומת זאת, התקן קובע גידול של תרנגולות בצפיפות של 750 לעשרה דונם, ובבריטניה נקבע תקן של 400 ל-4 דונם, [5] שאף הוא אינו תמיד אחיד. [6] מצב זה הוביל להתרבות מקרים של הונאה, בהם ביצים המגודלות בשיטות שאינן חופשיות מוגדרות כביצי חופש. [7]
[עריכה] הערות
- ^ למשל, כאן
- ^ Methner, U., Diller, R., Reiche, R., & Bohland, K. (2006). [Occurence of salmonellae in laying hens in different housing systems and inferences for control]. Berl Munch Tierarztl Wochenschr, 119(11-12), 467-473; Souza, M. R., Moreira, J. L., Barbosa, F. H., Cerqueira, M. M., Nunes, A. C., & Nicoli, J. R. (2007). Influence of intensive and extensive breeding on lactic acid bacteria isolated from Gallus gallus domesticus ceca. Vet Microbiol, 120(1-2), 142-150.
- ^ Ramalho, H. M., Santos, V. V., Medeiros, V. P., Silva, K. H., & Dimenstein, R. (2006). Effect of thermal processing on retinol levels of free-range and caged hen eggs. Int J Food Sci Nutr, 57(3-4), 244-248; Van Overmeire, I., Pussemier, L., Hanot, V., De Temmerman, L., Hoenig, M., & Goeyens, L. (2006). Chemical contamination of free-range eggs from Belgium. Food Addit Contam, 23(11), 1109-1122.
- ^ ראו כאן.
- ^ ראו כאן.
- ^ ראו כאן
- ^ ראו לדוגמה כאן.
