ביל וולטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביל תיאודור וולטון ה-III, שחקן כדורסל אמריקאי,נולד בלה מסה שבקליפורניה ב-5 בנובמבר 1952. שיחק בתפקיד שחקן ציר.
וולטון החל את הקריירה המקצוענית שלו ב-1975 לאחר קריירת קולג'ים מפוארת במהלכה זכה באליפות המכללות עם UCLA. נבחר במקום הראשון בדראפט על ידי פורטלנד טרייל בלייזרס, אך בשנתיים הראשונות שלו כשחקן מקצועני סבל מפציעות רבות ושיחק מעט. עונת 1976-77 הייתה עונת השיא של וולטון ואחת הבודדות במהלך הקריירה שלו שבה לא הוגבל בשל פציעות. בעונה זו זכתה פורטלנד באליפות ה-NBA לאחר שגברה על הלוס אנג'לס לייקרס והפילדלפיה 76 הפייבוריטיות. וולטון נבחר ל-MVP של סדרת הגמר, ובעונה הבאה ל-MVP של העונה הסדירה. לקראת סוף העונה נפצע שוב וחיסל את סיכוייה של פורטלנד לאליפות נוספת. וולטון הפצוע הועבר ללוס אנג'לס קליפרס ושוב לבוסטון סלטיקס, שם זכה, ב-1986, לעונה נוספת נטולת פציעות, בה זכה בתואר השחקן השישי של העונה ובאליפות כמחליף לגבוהים קווין מקהייל ורוברט פאריש. פציעות חוזרות ונשנות איפיינו את שנותיו האחרונות עד 1990, בה פרש סופית.
ביל וולטון נחשב לאחד הסנטרים המוסרים הטובים בתולדות הכדורסל, אם לא הטוב שבהם. הוא היה שחקן הגנה אדיר, והקבוצות אותן הוביל התאפיינו בקבוצתיות ואינטליגנציית משחק מעולה. ב-1996 נבחר לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA.
בשנים האחרונות משמש וולטון כפרשן ברשתות NBC, ABC ו-ESPN.
בנו לוק וולטון משחק בקבוצת לוס אנג'לס לייקרס.
