ארתור רובינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארתור רובינשטיין (28 בינואר 1887 - 20 בדצמבר 1982) היה אחד מגדולי הפסנתרנים בדורו. זכה לתהילה בינלאומית במיוחד על ביצוע יצירותיו של שופן ועל עידוד מוזיקה ספרדית.

רובינשטיין נולד בלודז', פולין למשפחה יהודית והתחנך בוורשה. את קונצרט הבכורה שלו נתן בברלין בשנת 1900. לאחר מכן הופיע בגרמניה ובפולין והמשיך את לימודי הפסנתר עם איגנצי יאן פדרבסקי. בשנת 1904 נסע לפריז, שם פגש את המלחינים מוריס ראוול ופול דיקא ואת הכנר ז'אק טיבו. שם גם ניגן את הקונצ'רטו השני לפסנתר של קמיל סן-סאנס בנוכחות המלחין.

בשנת 1906 הופיע רובינשטיין לראשונה בארצות הברית, בקרנגי הול בניו יורק, משם המשיך בסיור הופעות בארצות הברית, אוסטריה, איטליה ורוסיה. בשנת 1912 הופיע לראשונה בלונדון.

במהלך מלחמת העולם הראשונה חי רובינשטיין בעיקר בלונדון, שם ליווה בפסנתר את הכנר והמלחין אז'ן איזאיי. משנת 1916 עד 1917 סייר בספרד ובדרום אמריקה, שם התוודע ליצירותיהם של המלחינים המקומיים אנריקה גרנדוס, אלבניס, דה פאיה ווילה לובוס. וילה-לובוס הקדיש לו את יצירתו Rudepoema, הנחשבת עד היום לאחת היצירות הקשות ביותר לביצוע בפסנתר.

בשנת 1932 פרש רובינשטיין למשך מספר חודשים מחיי הבמה, במטרה לשפר טכניקת נגינה ולרענן את הרפרטואר.

בשנות מלחמת העולם השנייה חי רובינשטיין בארצות הברית ובשנת 1946 ניתנה לו אזרחות אמריקאית. הוא סירב לנגן בגרמניה שלאחר המלחמה משום שכמה ממקורביו ניספו בשואה. התדרדרות במצב הראייה והשמיעה אילצו אותו לפרוש מן הבמה בשנת 1976, ומאוחר יותר התעוור לחלוטין.

אף כי התפרסם בעיקר כסולן, גם במוזיקה קאמרית היה רובינשטיין משכמו ומעלה, וניגן עם מוזיקאים גדולים כמו הנריק שרינג, יאשה חפץ וגרגור פיאטיגורסקי. פרט ליצירותיו של שופן, אשר על ביצועיהן עיקר תהילתו, הקליט רובינשטיין גם יצירות משל בטהובן, ברהמס, שוברט, שומאן ודבוז'אק.

בשנת 1932 נשא רובינשטיין לאישה את אניאלה (נלה) מלינארסקה, בתו של המנצח אמיל מלינארסקי ואשתו לשעבר של מייצ'יסלב מונץ. היו להם ארבעה ילדים.

רובינשטיין מת בז'נבה, שווייץ, ב-1982, בן 95. אפרו הובא לקבורה בישראל, והוא נטמן ביער שניטע על שמו, קרוב למושב עמינדב ליד ירושלים. מקברו נשקפת תצפית מרהיבה על יערות האזור, ובמקום הוקמה אנדרטה צנועה לזכרו, המתארת מקלדת פסנתר קמורה בצורת גלים, כביכול בהשראת המוזיקה.

בישראל מתקיימת אחת לשלוש שנים תחרות פסנתר בינלאומית יוקרתית על שמו.

[עריכה] פרסים

[עריכה] פרס גראמי על הביצוע הטוב ביותר של מוזיקה קאמרית:

• פייר פורניה, ארתור רובינשטיין והנריק שרינג על שוברט: טריו מס' 1 במי במול, אופ. 99 ומס' 2 במי במול, אופ. 100 (טריו פסנתר) (1976)

• פייר פורניה, ארתור רובינשטיין והנריק שרינג על ברהמס: טריו (קומפלט)/שומאן: טריו מס' 1 ברה מינור (1975)

• ארתור רובינשטיין על בטהובן: סונטות מס' 21 בדו מז'ור (ולדשטיין) ומס' 18 במי במול (1960)

[עריכה] פרס גראמי על ביצוע סולו אינסטרומנטלי הטוב ביותר (ללא תזמורת)

• ארתור רובינשטיין על בטהובן: סונטה לפסנתר מס' 18 במי במול/שומאן:קטעי פנטסיה, אופוס 12 (1978).