אנציקלופדיה אוצר ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנציקלופדיה אוצר ישראל היא אנציקלופדיה למדעי היהדות בשפה העברית. שמה המלא: אוצר ישראל, אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו. ייחודה היא בכך שהיא האנציקלופדיה הכללית (שאינה רק תלמודית) והעממית הראשונה בשפה העברית.
האנציקלופדיה 'אוצר ישראל' מורכבת מעשרה כרכים. היא הוּצאה לאור על ידי יהודה דוד איזנשטיין (בעל האוצרות), בניו יורק בין השנים 1907 – 1913.
שנים ספורות לפני הוצאתה לאור של אנציקלופדיה אוצר ישראל יצאה לאור בניו יורק האנציקלופדיה היהודית. אייזנשטיין שכתב לא מעט ערכים באנציקלופדיה היהודית , לא היה מרוצה מהאופי הכולל שנשאה האנציקלופדיה היהודית. לאור זאת החליט איזנשטיין להוציא לאור אנציקלופדיה בעלת גוון מסורתי יותר, כך באה לעולם האנציקלופדיה אוצר ישראל. לצד עבודתו של איזנשטיין כעורך של האנציקלופדיה, הוא אף כתב כשליש מהערכים המופיעים בה.
במבוא לאנציקלופדיה מצוינים גם צ.ה.ברנשטיין, א.ה.רוזנברג, ד"ר ג. דייטש כמי שהשתתפו בכתיבת האנציקלופדיה. כמו כן השתתפו כותבים נוספים בכתיבת ערכים לאנציקלופדיה ביניהם הראי"ה קוק, הרב חיים הירשנזון, ד"ר מרדכי מרגלית, מאיר איש שלום, זאב בכר ולוי גינצברג.
בנוסף להוצאה הראשונה בניו יורק, האנציקלופדיה יצאה גם בשני מהדורות נוספות. אחת מהן במהדורה משותפת ל-'שאפירא וואלנטין ושותפיו' לונדון ולהוצאה עברית 'מנורה', ברלין – וינה בשנת (1924).
אוצר ישראל" ראתה את המחקר המודרני במדעי היהדות כהשערות שטרם הוכחו וכמדע שלא הגיע לפרקו ולכן העדיפה להסתמך על יסודות המסורת היהודית. כך למשל ביקורת המקרא מוזכרת באנציקלופדיה רק בערך מיוחד הנקרא 'בקורת'. רעיונותיהם וטענותיהם של חכמי ביקורת המקרא לא מובאים בערכים ספציפיים העוסקים במקרא עצמו.
[עריכה] היחס לאנציקלופדיה
למעט ערכים מסוימים, האנציקלופדיה 'אוצר ישראל' לא נחשבת למדויקת מבחינה מדעית אך למרות זאת היא זכתה לתפוצה רחבה.
האנציקלופדיה זכתה לביקורת מסוימת בחוגי היהדות החרדית בשל שכן חלק מעורכיה לא היו שומרי מצוות והיא איננה נקייה מדברי אפיקורסות [1]. למרות זאת האנציקלופדיה נמצאת עד היום בשימוש בבתים דתיים וחרדיים רבים ודפוסי צילום שלה מודפסים מעת לעת. ישנה אף עדות שהאדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים החזיק את האנציקלופדיה בספרייתו, אם כי באחד המדפים התחתונים המוצנעים[2].
ביקורת מכיוון שונה הושמעה על ידי הסופר י.ח.טביוב אשר גרס שהאנציקלופדיה הינה 'מסורתית' מדי ונותנת מקום רב מדי להלכה ולדברי חז"ל ובכך לא ממלאת תפקיד חינוכי ראוי של קידום ערכי תנועת ההשכלה ('הצפירה', תרע"ב, גיליון מס. 27-28).
[עריכה] הערות שוליים
- ^ לדוגמה: בן-פרת, "טעונים גניזה", בית ועד לחכמים (סאטמר), ז', חוברת ד' (טבת תרפ"ח 1928), עמ' ס-סא.
"...בעריכתו השתתפו איזה בטלנים אורטודוקסים ולרגלי השתתפות יראים הללו עם חפשים ופורקי עול, הוכשר הספר הזה והוחזק, שאין בו דופי, כי רובא דרובא של העובדים בו הם מינים ידועים, כופרים בשתי התורות, והידועים לנו נקובים בסימנהם: בז"ב (=פרופ' בנימין זאב באכער, בודפשט), ג"ד (=ד"ר ג. דייטש, פרופ' בבית המדרש לרבנים בסינסינטי, עורך באנציקלופדיה היהודית), י"ש (=יבגיניה שוורצברג, סינסנטי), ג"ב (=גרשון בעדאר, עורך, לבוב, אחר כך בניו יורק), ע"ג (=ד"ר עזריאל גינציג, מו"ל האשכול, רב בלאשיץ, מעהרין), שא"פ (=ד"ר שמואל אברהם פוזננסקי, רב ומטיף ב"בית הכנסת לנאורים", ורשה), ש' (=?), ר"ו (=?)..." - ^ י' יוסף כהן, "הספריות שלי", תגים ג-ד (תשל"ב), עמ' 127 ; הודפס שנית בתוך מרבה ספרים מרבה חכמה, תל אביב, עמ' קיח.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האנציקלופדיה אוצר ישראל במהדורה מקוונת (הוצאת פרדס, ניו יורק, תשי"ב 1951) באתר היברובוקס:
- חלק מהערכים באנציקלופדיה העוסקים בתולדות חכמי ישראל ובמושגי יסוד ביהדות משמשים כבסיס לערכים ב"אנציקלופדיה יהודית לנושאים בתרבות ישראל בתחומיה" שבאתר דעת.
