אלפרד וגנר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אלפרד לותר וגנר Alfred Lothar Wegener 1880 - 1930 |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||
| תרומות עיקריות | ||||||
| תאוריית נדידת היבשות שהגה הובילה למחקר טקטוניקת הלוחות המודרני | ||||||
|
||||||
אלפרד לותר וֶגֶנֶר (Alfred Lothar Wegener) (ברלין, 1 בנובמבר 1880 – גרינלנד, 2 או 3 בנובמבר 1930), מדען גרמני רב-תחומי שהתפרסם בזכות התאוריה שפיתח על נדידת היבשות.
תוכן עניינים |
[עריכה] קריירה
וגנר למד אסטרונומיה באוניברסיטת ברלין וקיבל תואר PhD בשנת 1904, ולאחר לימודיו החל להתעניין במחקר המטאורולוגי המתפתח. וגנר - שנשא את בתו של המטאורולוג והקלימטולוג המפורסם ולדימיר קפן (Wladimir Köppen) - היה מחלוצי השימוש בבלונים כדי לעקוב אחרי תנועת מאסות של אוויר. הרצאותיו רוכזו בספר הלימוד הסטנדרטי למטאורולוגיה: התרמודינמיקה של האטמוספירה (the Thermodynamics of the Atmosphere). וגנר השתתף בכמה משלחות לגרינלנד על מנת לחקור את תנועת האוויר הקוטבי, בעת בה היה עצם קיומו של זרם הסילון שנוי במחלוקת.
במסעו האחרון, בנובמבר של שנת 1930, נעלמו אלפרד וגנר ושותפו ראסמוס וילומסן. גופתו של וגנר נמצאה ב-12 במאי 1931, ולפי הסברה נגרם מותו מדום לב בשל מאמץ יתר.
[עריכה] נדידת היבשות
-
ערך מורחב – נדידת היבשות
תוך כדי חיפוש בספרייה של אוניברסיטת מארבורג, שם לימד ב-1911, וגנר שם לב להופעת מאובנים זהים בשכבות גאולוגיות המופרדות כיום על ידי אוקיינוסים. ההסבר המקובל בזמנו היה קיומם של גשרים יבשתיים קדומים בין היבשות, באמצעותם עברו בעלי חיים וצמחיה בין יבשות שמקומן קבוע. וגנר לא השתכנע מהסבר זה, והאמין כי היבשות עצמן נפרדו מיבשת על ענקית ונסחפו הרחק זו מזו לפני 180 מיליון שנה. בתאוריית נדידת היבשות שלו נשען וגנר על ראיות תומכות: מאובנים, אקלים ותוואי קרקע דוגמת שרשרות הרים באפריקה ובאמריקה הדרומית, שדות פחם באירופה שתאמו שדות דומים באמריקה הצפונית ועוד. וגנר שם לב שמאובני זוחלים כמו מזוזאורוס וליסטרוזאורוס נמצאו במקומות המופרדים היום על ידי אוקיינוסים. מאחר ואף אחד מבעלי חיים אלה לא היה מסוגל לשחות מרחק כה גדול, הסיק וגנר שהם חיו פעם על יבשת אחת שנפרדה.
בשנת 1912 החל וגנר לתמוך בפומבי בתאוריית נדידת היבשות, וטען כי כל היבשות היו פעם מאסה יבשתית אחת.
בשנת 1915 התפרסם ספרו מקור היבשות והאוקיינוסים (Die Entstehung der Kontinente und Ozeane) בו כלל את רעיון קיומה של יבשת על גדולה, ובמהדורות מאוחרות יותר אף העניק לה שם: פנגיאה. בשלב זה כבר נתמך בראיות ממספר תחומי ידע לחיזוק טענותיו. מהדורות מורחבות בשנות ה-20 של המאה ה-20 הציגו עוד ועוד ראיות נצברות. המהדורה האחרונה, שפורסמה זמן קצר לפני מותו, חשפה את התגלית החשובה שככל שאוקיינוסים רדודים יותר, הם צעירים יותר מבחינה גאולוגית.
[עריכה] תאוריית הכוח הצנטריפוגלי
-
ערך מורחב – כוח צנטריפוגלי
תאוריית נדידת היבשות של וגנר נשענה על הטענה כי כוחות צנטריפוגליים הניעו את היבשות הכבדות לכיוון קו המשווה. הוא סבר שהאינרציה מן התנועה הצנטריפוגלית ביחד עם דחף הגאות ביבשות (שנגרם על ידי משיכה כבידתית של השמש והירח), מסבירים את התרחקותן של היבשות זו מזו.
בסופו של דבר, ועל אף הישענותו על ראיות מדעיות, התבררה טענה זו של וגנר כשגויה.
[עריכה] תגובות
בעבודתו הציג וגנר כמות גדולה של ראיות נסיבתיות התומכות בתאוריית נדידת היבשות, אך לא הצליח להציג מכניזם משכנע. לפיכך, בעוד רעיונותיו משכו כמה תומכים כמו אלכסנדר די-טואה (Alexander Du Toit) מדרום אפריקה וארתור הולמס (Arthur Holmes) מאנגליה, זכתה ההשערה שלו ליחס ספקני. ב-1924 התפרסמה בארצות הברית מהדורה מקומית של ספרו, וזו התקבלה בקרירות כה רבה עד כי האגודה האמריקנית לגאולוגים של נפט (American Association of Petroleum Geologists) ארגנה סימפוזיון מיוחד להתנגדות לתאוריה שלו. מתנגדיה אף טענו, בעקבות הגאולוג הגרמני פרנץ קוסמט (Franz Kossmat), כי קרום כדור הארץ באוקיינוסים היה פשוט מוצק מכדי שהיבשות יוכלו "לחתור בו". במהלך שנות ה-30 נדחתה עבודתו הגאולוגית של וגנר על ידי הקהילה המדעית הבינלאומית, ונותרה באפלה במשך יותר מ-30 שנה.
[עריכה] תחייה מחודשת
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 חלו כמה התפתחויות חשובות בגאולוגיה, ובפרט:
- גילוי התפשטות קרקעית הים באמצעות רכסים מרכז אוקייניים
- גילוי אזור בניוף - תחום מוקד רעידת אדמה המלווה אזור הפחתה, שהתגלה על ידי הסייסמולוגים הוגו בניוף (Hugo Benioff) וקייו וודטי (Kiyoo Wadati)
התפתחויות אלה הובילו לתחייה מהירה של תאוריית נדידת היבשות ותולדתה המיידית – טקטוניקת הלוחות. כתוצאה מכך הוכר אלפרד וגנר כאב המייסד של אחת מן המהפכות המדעיות החשובות במאה ה-20.
[עריכה] תארים ואותות כבוד
ההכרה בחשיבות תרומתו של אלפרד וגנר קיבלה ביטוי נרחב:
- מכון אלפרד וגנר למחקר קטבים וימים (Alfred Wegener Institute for Polar and Marine Research) שהוקם בעיר ברמהאפן בגרמניה בשנת 1980 לכבוד יובל המאה להולדתו של וגנר
- מדליית וגנר שמעניק המכון הנ"ל
- מכתשי וגנר, הן על הירח והן על מאדים
- אסטרואיד וגנר 29227
- חצי האי וגנר ליד אומאנאק בגרינלנד, בו מצא וגנר את מותו
כל אלה קרויים על שמו של אלפרד וגנר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- עקיבא פלכסר, גאולוגיה, יסודות ותהליכים, הוצאת אקדמון
- עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה
