אירוסמית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אירוסמית'
מקור	בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
שנות פעילות	1970 —היום
סוגה	רוק הארד רוק בלוז רוק
חברי ההרכב	סטיבן טיילר ג'ו פרי טום המילטון בראד וויטפורד ג'ואי קרמר
חברים לשעבר	ריי טבנו ג'ימי קרספו ריק דופאי
אתר רשמי

אירוסמית' (Aerosmith) הינה להקת רוק אמריקאית פופולרית שנוסדה בשנת 1969 ופועלת עד היום. הלהקה נחשבת כלהקה בוסטונית למרות שאף אחד מחברי הלהקה לא מבוסטון.

אירוסמית' זכתה לפופולריות רבה בשנות השבעים, אך הפיצול בתחילת שנות השמונים, השימוש הרב וההתמכרויות לסמים ואלכוהול עמדו להם למכשול. ב-1984 חזרו חברי הלהקה לפעול יחד ואירוסמית' הפכה לאחת הלהקות המצליחות בעולם.

חמשת חברי הלהקה המקוריים הם סטיבן טיילר (שירה), ג'ו פרי (גיטרה ראשית), טום המילטון (בס), ג'ואי קרמר (תופים) וריי טבנו (גיטרה שנייה).

בשנת 1971 הוחלף טבנו בידי בראד וויטפורד, סטודנט בברקלי וגיטריסט מיומן. צוות זה הוא "אירוסמית'" מאז ועד היום, לבד מהתקופה שבין יולי 1979 לאפריל 1984 בה התפצלה הלהקה.

תוכן עניינים 1 תחילת הדרך 2 הפיצול 3 דיסקוגרפיה 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] תחילת הדרך

טום המילטון וג'ו פרי הכירו כשעבדו בדוכן גלידה בניו המפשייר. הם הכירו את סטיבן טלריקו (או טיילר, בשמו המאוחר יותר) כבר משנות ה-60, אך החליטו להקים להקה רק בשנת 1970. הם עברו לבוסטון, ושם פגשו את ג'ואי קרמר, מכר של סטיבן טיילר מהיונקרס, ניו יורק, שהיה אז סטודנט למוזיקה בברקלי. לאחר ששמע ג'ואי את פרי והמילטון מנגנים הוא החליט להצטרף ללהקה, אותה תוכנן טיילר להוביל כסולן. לבסוף הגיע גם טיילר לבוסטון והלהקה הוקמה באוקטובר של אותה שנה.

בשנתיים הראשונות של הלהקה, הם ניגנו מדי ערב במועדונים באזור בוסטון ומדי פעם גם בניו יורק, שם גילה אותם קלארק דייויס. ב-1972 החתים אותם דייויס בחברת התקליטים "קולומביה" (Colombia Records). שני האלבומים הראשונים של הלהקה זכו להצלחה מקומית בלבד, ייתכן שעקב הביקורות הקשות שספגו מהתקשורת, שהדביקו להם תווית של חקיינים ללהקת האבנים המתגלגלות.

הלהקה המשיכה להופיע בארצות הברית, בעיקר בתור להקת חימום. אך ב-1975 הם הוציאו את אלבומם השלישי, "Toys in the attic", שקנה להם מעמד של להקה מוכשרת בזכות עצמה. סגנון האלבום שהפך להצלחה מיידית, היה תערובת של הבי מטאל וגלאם רוק. באלבום נכללים הלהיטים "Sweet emotion" ,"Walk this way" ו-"Dream on" (בהוצאה מחודשת). הצלחת האלבום גרמה להתעניינות מחודשת בשני אלבומיה הקודמים של הלהקה.

[עריכה] הפיצול

אירוסמית' הוציאה עוד מספר אלבומים במידת הצלחה משתנה, ואף הופיעה בגרסת הסרט של "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר" (בכיכובם של הבי ג'יז), אך התמכרויות לסמים של חברי הלהקה החלו להשפיע על יצירתה. בזמן הקלטת האלבום השישי של הלהקה ב-1979, עזב ג'ואי פרי את הלהקה והקים פרויקט עצמאי. פרי הוחלף, אך בשנת 1981 עזב גם בראד וויטפורד והוחלף גם הוא לצורך הוצאת האלבום השביעי "Rock in a hard place". גם וויטפורד הקים להקה חדשה, אך לא הוא ולא פרי זכו להצלחה בפעילותם מחוץ לאירוסמית'. שני האלבומים שהוציאה אירוסמית' עם ההרכב החדש, לא זכו אף הם לפופולריות דומה לקודמיהם. ב-1983 הגיעה הלהקה לנקודת השפל כאשר בזמן הופעה התמוטט סטיב טיילר על הבמה.

ב-1984 התאחדה הלהקה הודות למאמצים של טים קולינס, המנהל האומנותי של פרי. קולינס הצליח לפתור מחלוקות ישנות בין חברי הלהקה, ולבסוף גם להתגבר על התמכרויותיהם לסמים. הלהקה התאחדה רשמית בסיבוב הופעות בשם "חזרה על האוכף" שהניב את אלבום האוסף של הלהקה.

התחיה המחודשת של הלהקה הפכה אותה לאחת הלהקות הפופולריות והמצליחות ביותר בעולם מבחינה מסחרית. האלבום "Pump" הפך להצלחה מסחרית מסחררת, ואף זיכה את אירוסמית' בפרס הגראמי עבור "Janie's Got a Gun". האלבום הבא, "Get a Grip", זכה להצלחה דומה בקרב הקהל.ושירים רבים של הלהקה הושמעו רבות ברדיו וב-MTV.

בשנת 1998 ביצעו אירוסמית' את שיר הנושא בסרט ארמגדון, "I Don't Want to Miss a Thing". השיר היה מועמד לפרס האוסקר לשיר הטוב ביותר. בסרט כיכבה בתו של סטיבן, ליב טיילור.

[עריכה] דיסקוגרפיה

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אירוסמית', באתר MOOMA
• האתר הרשמי של הלהקה
• פורום אירוסמית' ב'תפוז'
• דף החדשות של אירוסמית´
• מועדון המעריצים הרשמי
• כל המילים לשירי הלהקה

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אירוסמית'