איוו פוגורליץ'
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איוו פוגורליץ' (נולד ב-20 באוקטובר 1958), פסנתרן בעל שם עולמי וגאון מוזיקלי שנוי במחלוקת.
פוגורליץ' נולד בבלגרד, יוגוסלביה, לאב נגן קונטרבס שעסק בהלחנה וניצוח, ובגיל 7 החל ללמוד פסנתר. כעבור חמש שנים, בהיותו בן 12, נשלח ללמוד בקונסרבטוריון היוקרתי ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה, רוסיה. שם למד עוד חמש שנים עד שהכיר את המורה אליזה קדרדזה, ילידת גאורגיה. המורה הצמודה המבוגרת ממנו ב-17 שנים, נפרדה מבעלה המדען והייתה לאשתו של הפסנתרן המחונן, מורתו הרוחנית, והמפיקה המוזיקלית של נגינתו ורעיונותיו, עד מותה ב-1996.
בשלהי שנות ה-70 כבר החל פוגורליץ' להתפרסם ואף זכה בכמה פרסים יוקרתיים בתחרויות, אך פרסומו הבינלאומי בא לו דווקא בתחרות ממנה הודח. בתחרות ע"ש שופן שהתקיימה בוורשה, ב-1980, לא היו מוכנים השופטים להעלותו לשלב הגמר, כנראה משיקולים פוליטיים ומשמרנות יתר שלא יכלה לקבל את הנגינה יוצאת הדופן שלו. לאחר ההחלטה על ההדחה, פרשה מחבר השופטים הפסנתרנית הנודעת מרתה ארחריץ' תוך שהיא זועקת: "מה אתם עושים? האיש הזה גאון". האירוע האפיל על התחרות כולה וזכה לפרסום עולמי, שבמרכזו עמד "הפסנתרן שלא זכה בפרס". מאז החל פוגורליץ' להיות כוכב מבוקש, ויצא לכבוש את העולם באינספור הופעות באולמות הגדולים והידועים עם התזמורות הנחשבות יוקרתיות בתבל.
הפרשנויות שלו ליצירות מוזיקליות, נחשבות משנות סדרי עולם, הן ייחודיות עד קיצוניות, ונדמה למאזין כי הוא מתעלם לגמרי ממסורות הביצוע שהיו מקובלות לאורך השנים. בדרכו שלו הוא יכול לנגן את הקונצ'רטו מס' 2 של רחמנינוב במשך 50 דקות בעוד שיצירה זו מוכרת במרבית הביצועים המקובלים ב-30 דקות בלבד. המבקרים ושוחרי המוזיקה הקלאסית מאוחדים בהתלהבות מהטכניקה הפסנתרנית שלו אך נחלקים ביחסם לפרשנויות המוזיקליות שלו. יש הרואים בנגינתו החייאה ומתן כיוון חדש למוזיקה, ויש הרואים בביצועיו תיאטרליות מזויפת אשר הורסת את היצירות עד יסודותיהן. כך או כך, ממשיך פוגורליץ' למשוך המונים לשמוע קונצרט שלו בכל מקום בעולם, שבאים לגלות הפתעות וטעם מוזיקלי שונה מהטעם המוכר להם.
בישראל, ביקר לראשונה ב-1986, ומאז הוסיף וביקר כאן פעמים אחדות לסדרות של קונצרטים.
פוגורליץ' נחשב פילנטרופ ותורם למטרות נעלות. הוא הקים על שמו קרן המקיימת תחרות בינלאומית הנחשבת יוקרתית. תחרות זו לנגינת פסנתר סולו, ללא צורך בליווי נגנים אחרים, מעוררת עניין ומחלוקת הן בגלל אופייה והן בגלל גובה הפרסים שהיא מחלקת (פרס ראשון בסך 100 אלף דולר), הנחשבים לגבוהים ביותר בעולם. תחרות זו התקיימה עד עתה פעם אחת בלבד: בלוס אנג'לס בשנת 1993. בנוסף, הוא מקיים פסטיבלים לכשרונות צעירים, וכן הקים קרן למימון הקמת בית חולים בסרייבו. על פועלו זכה ב-1998 לתואר "שגריר של רצון טוב" מטעם אונסקו.
