אוקיינוס (מיתולוגיה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוקיינוס (ביוונית Οκεανος, בלטינית Oceanus) היה על פי אמונת היוונים והרומאים הקדמונים נהר ענק שהקיף את העולם. ליתר דיוק, הכוונה הייתה לזרם מים אוקייני בקו המשווה, עליו צף "העולם הנושב" (אויקומנה, oikoumene). במיתולוגיה היוונית תואר אוקיינוס בדמותו של טיטאן, בנם של אורנוס וגאיה. באמנות היוונית העתיקה מתואר הטיטאן אוקיינוס לעתים קרובות כבעל פלג-גוף עליון שרירי עם זקן ארוך וקרניים ופלג-גוף תחתון של סרפנט (נחש).
חוקרים אחדים סבורים, כי אוקיינוס גילם בתחילה את הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי, שני אגנות מי הים הגדולים ביותר שהיו ידועים ליוונים הקדמונים. ברם, עם התפתחות הידע הגאוגרפי נעשה אוקיינוס להתגלמות מימיו הזרים והבלתי-נודעים של האוקיינוס האטלנטי (שנקרא גם "ים האוקיינוס"), בעוד פוסידון שלט על הים התיכון.
בת-לווייתו של אוקיינוס היא אחותו טתיס, ומזיווגם נולדו שלושת אלפים צאצאים הידועים בשם אוקיינידים.
ברוב גרסאות הסיפור אודות מלחמת הטיטאנים ושנים-עשר האלים האולימפיים, הטיטאנומכיה, אוקיינוס, יחד עם פרומתאוס ותמיס, לא עמד לצדם של אחיו הטיטאנים כנגד אלי האולימפוס, ובמקום זאת פרש מן הקרב. זאת ועוד, הוא גם סירב להושיט עזרה לכרונוס, כשהלה מרד באביו אורנוס.
כמתואר באיליאדה להומרוס, הפייסטוס עיטר את שולי מגינו של אכילס באוקיינוס, כמו העולם עצמו (איליאדה, מעשה כלי המלחמה, 607-608, בתרגום ש' טשרניחובסקי):
- "הוסיף וצר גם את שטף מי האוקיינוס האיתן
- סביב על-שפת אותה צנה - מעשה אמן להפליא".
אוקיינוס מופיע הן במיתוסים הן בקוסמוגרפיה היוונית. קרטוגרפים הוסיפו להציג במפותיהם את זרם המים המשווני המקיף את הארץ ממש כפי שהופיע על מגינו של אכילס.
פוסידון • אוקיינוס • קטו • נראוס • גלאוקוס • טתיס • אמפיטריטה • תטיס • טריטון |
|