אדוארד טיילור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אדוארד ברנט טיילור (2 באוקטובר 1832 - 2 בינואר 1917), אנתרופולוג בריטי. נחשב לאחד ממניחי היסוד למדע האנתרופולוגיה, ואחד ממנסחיה של תאוריית האבולוציה התרבותית.

[עריכה] ביוגרפיה

טיילור נולד בלונדון. הוריו, ג'וזף טיילור והרייט סקיפר, היו קווייקרים, וטיילור נשלח ללמוד באחד מבתי הספר של האגודה. בשנת 1848 נכנס לעסקים של אביו בלונדון, אבל בגיל עשרים לערך הוא חלה בשחפת ונאלץ לנטוש את עסקיו. במשך 1855-1856 הוא טייל בארצות הברית. משם המשיך לקובה, שם ב-1856 הוא פגש את האתנולוג הנרי קריסטי, ועימו הוא ביקר במקסיקו. החיבור של טיילור עם קריסטי, עורר את התעניינותו של טיילור באנתרופולוגיה. הביקור שלו במקסיקו בה יש הרבה שרידים פרהיסטוריים, יחד עם פגישתו עם קריסטי, הובילו אותו לנסות ליצור מחקר שיטתי באנתרופולוגיה. בשנת 1858 נשא טיילור את אנה פוקס. בזמן ביקורו בקאן הוא כתב רישומים של התצפיות שלו תחת השם "אנהואק, או מקסיקו והמקסיקנים, עתיק ומודרני". תצפיות אלו פורסמו בשנת 1861. בשנת 1865 הופיע ספרו הראשון של טיילור "מחקרים בהיסטוריה המוקדמת של האנושות", בזכות הספר זכה טיילור להכרה. בשנת 1871 פרסם את "התרבות הפרימיטיבית: מחקרים בהתפתחות של מיתולוגיה, פילוסופיה, דת, אומנות ומנהגים". בשנת 1881 פרסם ספרון נוסף על אנתרופולוגיה, שזכה לאהדה רבה. ב-1871 טיילור הפך להיות חבר בחברה המלכותית, וב- 1875 קיבל תואר "דוקטור של כבוד" מאוניברסיטת אוקספורד. ב-1896 הוא הפך לפרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת אוקספורד.

[עריכה] דעות תאורטיות

טיילור היה שייך למה שנהוג לכנות "אנתרופולוגים של כורסא". היינו, אנתרופולוגים, בראשית ימיה של האנתרופולוגיה, שלא הרבו (אם בכלל) לצאת אל שדה המחקר. הם כתבו את התאוריה שלהם על סמך קריאה של יומני מסע, דו"חות, ספרים וכדומה. סוגה מחקרית זו ספגה ביקורות רבות, וכבר בתחילת המאה ה-20 אנו עדים להתפתחות מתודולוגית, כאשר התצפית המשתתפת הופכת להיות כלי המחקר העיקרי של האנתרופולוגים.

טיילור ניסח את אחת ההגדרות הקלאסיות למושג תרבות. לדעתו, תרבות היא אותה שלמות מורכבת הכוללת את הידע, האמונות, יצירות האומנות, החוק, המוסר, המנהגים ושאר הכישורים וההרגלים הנרכשים על ידי האדם השייך לחברה. הבעייתיות בהגדרתו נבעה מכך שהגדרה זו מתייחסת אל אדם כפסיבי, כלומר, כל מה שעליו לעשות זה לרכוש. חסרה פה הפעילות, היצירה, התפיסה המכבדת שרואה את האדם כיוצר תרבות. מאז נעשו נסיונות רבים להגדיר את המושג תרבות. הגדרות מקובלת יותר כיום, הן כאלה המתארות את התרבות כמערכת משותפת של כללים, ערכים וסמלים, אשר הגשמתם על ידי בני חברה מסוימת מביאה להתנהגות המצויה בתחום הנחשב בעיני בני אותה חברה לראוי ולמקובל. כאשר אנו מדברים על הגשמה, הכוונה היא להפוך את האדם לא רק ממושפע מתרבות, אלא גם למשפיע על תרבות. מכאן שהתרבות דימנית ולא סטטית כפי שבא לידי ביטוי בהגדרתו של טיילור.

טיילור היה אחד ממנסחיה המובהקים של התאוריה האבולוציונית באנתרופולוגיה. הוא ביקש להעמיד את המציאות האנושית ככזו הנמצאת בהתפתחות לינארית מתמדת, כאשר העמים "הפרמיטיבים" נמצאים בדרגת התפתחות נמוכה, בעוד עמי אירופה נמצאים בדרגת התפתחות גבוהה. ניתן להדגים זאת בעזרת גישתו אל הדת: טיילור התעניין במיתוסים, בשפה, טקסים דתיים ואף ביקש לחקור את התפתחות המוסדות התוך שבטיים. הוא הושפע מאוד מספרו של צ'ארלס דרווין על מוצא האדם, בו הוא דיבר על התפתחות השפה האנושית. טיילור לקח את הגישה הזו שנחשבה בזמנו לפריצת דרך וטען שיש ליישם את הגישה הזו על תרבויות נוספות, ולהמשיך את הטענות שדרווין החל בהם. אחת הטענות של דרווין הייתה, שהחשיבה המדעית התפתחה על יסוד החשיבה הדתית. בהסתמך על טענה זו, טיילור ביקש לדעת כיצד התפתחה החשיבה הדתית בפני עצמה, כלומר מה קדם לה. על כן, טיילור החל להתעניין בהתנהגותם של "הפרימיטיבים", ואחת ההתנהגויות שהוא נתקל בהן הייתה האנשה של העולם החי שסביבם. "הפרימיטיבים" התייחסו אל העולם החי כמו אל אנשים ולכן התייחסו אליו בכבוד. טיילור שאל מדוע ישנו יחס מאניש כלפי בעלי החיים והתשובה שהוא קיבל היא שהאדם עשה בעצמו חלוקה בין הגוף לבין הנפש. כלומר, אם לאדם ישנה ישות גופנית שהיא נפרדת מהנפש אז הוא חושב שגם לחיה צריך להיות כך. טיילור גם הבחין בכך שילדים בכל מקום בעולם, בצורה אוניברסלית, מאנישים בעלי חיים וצמחים. לכן הוא סבר ש"הפרימיטיביים" הגיעו לאותה דרגה כמו הילדים.

תהליך התפתחות הדת על פי טיילור: אנימיזם הוביל לפטישיזם, שהוביל לטוטמיזם.