קים פילבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קים פילבי (באנגלית: Kim Philby;‏ 1 בינואר 1912 - 11 במאי 1988), איש צמרת המודיעין הבריטי, שריגל למען ברית המועצות.

קים פילבי נולד בשנת 1912 בהודו בשם הרולד אדריאן פילבי, כבנו של מזרחן ודיפלומט בריטי נודע שכיהן באותה עת כשופט בהודו. הכינוי "קים" שבו היה מוכר כל ימיו נלקח מגיבור הספר בעל שם זה פרי עטו של רודיארד קיפלינג.

בראשית שנות השלושים למד פילבי באוניברסיטת קיימברידג' ונודע כבעל דעות מרקסיסטיות. בשנת 1933 גויס פילבי לק.ג.ב. (שאז נשא את השם "או גה פה או"). פילבי ושלושה סטודנטים אחרים שגויסו לק.ג.ב., דונלד מקלין, גאי ברג'ס ואנתוני בלאנט נודעו לימים בשם "רשת קיימברידג'".

על מנת להסוות את פעילותם כסוכנים סוביטיים פעלו הארבעה במסווה של אנשי ימין קיצוני. בפרוץ מלחמת האזרחים בספרד בשנת 1936 יצא פילבי לספרד ככתב של של הטיימס הלונדוני ובמשך שנתיים שיגר ללונדון כתבות אוהדות לגנרל פרנסיסקו פרנקו ולכוחות הלאומניים. בשנת 1938 העניק לו פרנקו אות הצטיינות צבאי.

חברו לרשת של פילבי, גאי ברג'ס, שהיה כבר בשירות המודיעין הבריטי, הצליח בשנת 1940 להכניס את פילבי לשירות המודיעין. גם יתר חברי הרשת הצליחו להתקבל לשירות.

בשנת 1940 ערק ולטר קרביצקי, סוכן בכיר של הביון הסובייטי, לארצות הברית ומסר לאמריקאים פרטים על 61 סוכנים סוביטיים שפעלו בבריטניה. בינואר 1940 הועבר קרביצקי לבריטניה לשם תחקור על ידי המודיעין הבריטי. בין היתר מסר תיאור של שתי "חפרפרות" (אנשי שירותי ביון המוסרים מידע לשירותים זרים ועוינים), שאת שמותיהם לא ידע אך היטיב לתאר את דמותם ואת הרקע שלהם. התיאורים תאמו את דמויותיהם של דונלד מקלין וקים פילבי, אך המודיעין הבריטי לא היה משוכנע בזיהוי ולא המשיך בחקירה.

בשנת 1943 נתמנה פילבי כאחראי על ענייני ספרד, איטליה, צרפת ואפריקה בשירות.

במהלך מלחמת העולם השנייה היה פילבי האחראי על אימוני סוכני ה-SOE, זרוע החבלה של המודיעין הבריטי. באוקטובר זכה פילבי, הסוכן הסובייטי, להתמנות כאחראי על האגף הסובייטי של השירות.

בשנת 1945 ערק לארצות הברית פקיד צופן בשגרירות הסובייטית בקנדה איגור גוזנקו, וגילה כי בידיו ראיות לכך שרשת ריגול סובייטית פועלת בבריטניה. הענין הועבר דווקא לטיפולו של פילבי, איש הרשת. עדותו של גוזנקו הביאה למעצרם של 22 סוכנים בבריטניה ו-15 סוכנים בקנדה. גוזנקו מסר כי גם בתוככי ה-MI5 פועל סוכן סובייטי, אך הבריטים סירבו להאמין בכך.

לאחר תום המלחמה בשנת 1949 הגיע פילבי לוושינגטון הבירה לשמש כאיש הקשר של המודיעין הבריטי עם סוכנויות הביון האמריקאיות, ה-FBI וה-CIA.

בשנת 1950 נשקלה מועמדותו של פילבי לתפקיד ראש שירות המודיעין הבריטי, אך עדויותיהם של ולטר קרביצקי ואיגור גוזנקו, על אף שלא אומתו, לא נשכחו ורחשו מתחת לפני השטח. גם מעברו החד של פילבי, בשנות השלושים, מהשקפות מרקסיסטיות מוצהרות לפעילות בימין הקיצוני ולתמיכה בפרנקו, היו גורם מחשיד והמינוי לא יצא אל הפועל.

בשנת 1951, כאשר נתעורר חשד כי ברג'ס ומקלין הם סוכנים סובייטיים, נעלמו עקבותיהם (רק בשנת 1956 נתגלה כי ערקו לברית המועצות).

פילבי נחשד כי הוא האיש שגילה לברג'ס ומקלין את דבר החשדות נגדם ובזה גרם להימלטם. פילבי נקרא לחזור ללונדון לחקירה אך הצליח להערים על חוקריו. יחד עם זאת לא נוקה כליל מן החשדות ולא הוחזר לוושינגטון, אלא יצא לביירות בירת לבנון ככתב של שני עיתונים בריטיים ובאופן חלקי כסוכן חצי עצמאי של השירות. בביירות היה פילבי בשנת 1956 שותף להכנות למבצע מוסקיטר שנועד לכבוש את תעלת סואץ על ידי כוחות בריטניה וצרפת, במקביל ובתאום עם מבצע קדש הישראלי.

בשנת 1955 דיווח העיתון האמריקאי "ניו יורק סנדי ניוז" כי פילבי הוא מרגל סובייטי. לשאילתא שהועלתה בבית הנבחרים הבריטי, סירב ראש הממשלה אנתוני אידן להשיב. שר החוץ הרולד מקמילן פרסם הודעה המטהרת את פילבי ולפיה פילבי מילא את תפקידיו בצורה כשרונית ומצפונית. פילבי עצמו מסר הודעה המכחישה מכל וכל קשרים עם קומוניסטים. חבר בית הנבחרים שהעלה את השאילתה נאלץ לחזור בו מדבריו.

בדצמבר 1961 ערק לבריטניה מרגל סובייטי בשם אנטולי גוליצין ומסר לחוקריו על קיומה של רשת ריגול סובייטית בבריטניה, אותה הרשת שברג'ס ומקלין היו חברים בה. עדותו גרמה לחידוש החקירה נגד פילבי. שניים מחבריו של פילבי לשירות נשלחו לבירות לשכנעו להתוודות על היותו סוכן סובייטי. פילבי שחש כי הטבעת נסגרת סביבו עלה ב-23 בינואר 1963 על מטוס סובייטי בביירות והגיע למוסקבה. בתחילה נתקבלה עריקתו על ידי מפעיליו הסוביטיים בחשד כי הוא ביים עריקה בשירותו של המודיעין הבריטי. רק בראשית שנות השמונים, כשהסובייטים השתכנעו סופית כי בעריקתו לא שימש סוכן בריטי, נתמנה פילבי כיועץ לק.ג.ב..

בשנת 1988, באחרית ימיו, העניק פילבי ראיון לעיתון הבריטי "סנדיי טיימס" בו הצדיק את בגידתו במולדתו בכך שבשנות השלושים לא האמין בכוחן של מדינות המערב להתגבר על גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית, והאמין כי רק בכוחה של ברית המועצות להביסן.

את שארית ימיו בילה פילבי כגימלאי בברית המועצות. הסובייטים העניקו לו את "אות לנין" והכריזו עליו כ"גיבור ברית המועצות". בשנת 1968 פרסם פילבי במוסקבה את ספר זכרונותיו My silent war, שהופיע בתרגום לעברית בשם "המרגל מבית". בספרו הודה כי היה סוכן סובייטי במשך שלושים שנה.

קים פילבי מת בשנת 1988. לאחר מותו, בעקבות פירוקה של ברית המועצות וחשיפת מסמכים חסויים של הק.ג.ב., התברר כי שירותיו של פילבי לא הועילו רבות לסובייטים מאחר שהמידע שהעביר התקבל במוסקבה בפקפוק משום שהיה בעיניהם "טוב מדי מכדי להיות אמיתי".

סופר ספרי הריגול ג'ון לה-קארה ביסס את ספרו רב המכר "החפרפרת" על סיפורו של פילבי, אם כי בספר הוא מכונה ביל היידון, ופרטי תפיסתו שונו לחלוטין. תמונה קרובה יותר למציאות ניתן למצוא בספרו של גרהם גרין (בעצמו סוכן-לשעבר, שעבד תחת פיקודו של פילבי) -"הגורם האנושי", בו נקראת הדמות המבוססת על פילבי - מוריס קאסל.

[עריכה] ספרו בעברית

• קים פילבי, המרגל מבית - סיפורו של רב מרגלים סובייטי, הוצאת מערכות 1971.