יון איליאסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יון איליאסקו (ברומנית: Ion Iliescu) (נולד ב-3 במרץ 1930) הוא מדינאי רומני, נשיא רומניה משנת 1989 עד 1996 (אז הוחלף על ידי אמיל קונסטנטינסקו), ופעם שנייה, כאשר החליף את קונסטנטינסקו, מ-2000 עד 2004 (אז הוחלף על ידי טראיאן בססקו). איליאסקו היה חבר במפלגה הקומוניסטית ותפס את השלטון לאחר המהפכה שבה הופל הרודן ניקולאה צ'אושסקו.

אביו של איליאסקו היה חבר במפלגה הקומוניסטית הרומנית כבר בשנות העשרים של המאה ה-20. הוא גנב את הגבול לברית המועצות, השתתף בקונגרס המפלגה הקומוניסטית בשנת 1931 ונשאר שם עוד ארבע שנים. כשחזר לרומניה נידון למאסר ומת בבית הסוהר. אמו זנחה אותו בגיל צעיר והסבים הם שגידלו אותו. בגיל 9 אימצה אותו דודתו אריסטיצה, שהייתה לאחר מכן משרתת וטבחית של אנה פאוקר. אנה פאוקר סייעה לאיליאסקו להגיע למוסקבה וללמוד שם במכון האנרגטי. לאחר שחזר לרומניה מילא תפקידים בכירים במדרג הקומוניסטי. הוא היה בהנהגת איחוד הנוער הקומוניסטי ושר הנוער.

למרות היותו חבר המפלגה הקומוניסטית, היה איליאסקו בין מייסדי חזית ההצלה הלאומית, שהפכה בהמשך לחזית הדמוקרטית להצלה לאומית, בהמשך למפלגה לדמוקרטיה סוציאלית ברומניה ולבסוף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

ב-22 בדצמבר 1989 הוביל איליאסקו את הרכבת הממשלה הרומנית לאחר המהפכה נגד הרודן ניקולאה צ'אושסקו. איליאסקו תפס את השלטון במדינה ובכך באו לסיומן 22 שנות שלטונו של הרודן הקומוניסטי.

בשנת 1990 זימן איליאסקו את הכורים, בהנהגת מירון קוזמה, "להגן על המדינה", כלומר לדכא את ההפגנות האנטי-קומוניסטיות שנערכו בכיכר האוניברסיטה. כיום מתנהלת נגדו חקירה בנושא זה.