יום רביעי של האפר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום רביעי של האפר (בערבית "ארבעא אל ראמד") הוא אחד מהימים הקדושים לנצרות המערבית, ומציין יום אבל. יום זה חל 40 יום לפני חג הפסחא, כך שהוא תמיד נחגג ביום רביעי, בין ה4 בפברואר, לבין ה10 במרץ.
"יום רביעי של האפר" הוא היום הראשון מתוך תקופת אבל של 40 ימים, המכונה "לֶנט". בתקופה זו על הנוצרים המאמינים לנהוג מנהגי אבלות חלקיים. סיומה של תקופת הלנט הוא ביום שישי הטוב, שבו לפי המסורת נצלב ישו, ושלושה ימים אחר כך, בחג הפסחא, שבו שב לתחייה.
עד כינוסה של מועצת הוותיקן השנייה התנזרו במערב 40 יום מבשר. אולם משנת 1966 ואילך מקיימים את ימי הצום וההינזרות מבשר רק ביום רביעי של אפר וביום שישי הטוב, על פי תקנת האפיפיור פאולוס השישי.
לקראת יום רביעי של האפר שורפים את כפות הדקלים שנשמרו מיום ראשון של הדקלים שנחגג שבוע לפני הפסחא אשתקד, ובאפר המתקבל משתמשים בטקס בכנסייה.
יום רביעי של האפר הוא היום בו מתחילים ימי התשובה. ביום זה נוהגים המאמינים למרוח אפר בצורת צלב על ראשם או על מצחם לאות אבל ועשיית תשובה, כהכנה לזיכרון מעשה הגאולה של ישו בפסחא.
יום אחד לפני "יום רביעי של האפר" מצוין ברחבי העולם הנוצרי "יום שלישי הבשרי", הלא הוא המרדי גרא.
הקרנבלים שנערכים ברחבי אמריקה הלטינית, נערכים בתחילת השבוע של יום רביעי של האפר.
