טום לרר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תומאס אנדרו "טום" לרר (Tom Lehrer) (נולד ב-9 באפריל 1928) הוא משורר ומלחין יהודי-אמריקאי, סאטיריקן, פסנתרן ומתמטיקאי. הוא ידוע בשיריו המצחיקים ובהופעותיו הקומיות בשנות ה־60 המוקדמות.

תוכן עניינים 1 האקדמיה 2 המוזיקה 3 השנים שאחרי 4 טריוויה נוספת 5 רשימת אלבומים

[עריכה] האקדמיה

לרר קיבל תואר ראשון במתמטיקה (בהצטיינות יתרה) באוניברסיטת הארוורד בשנת 1947, בגיל 18. שנה לאחר מכן קיבל תואר שני. הוא לימד בהארוורד, MIT ובמכללת ולסלי. הוא נשאר בהרווארד לתוכנית הדוקטורט שלהם, עם הפסקות לקריירה המוזיקלית שלו ולעבודה כחוקר במעבדה הלאומית לוס אלמוס שבניו מקסיקו. הוא התגייס לצבא האמריקאי משנת 1955 עד 1957, ועבד ב-NSA. כל ההתנסויות האלה הפכו במרוצת השנים לשירים.

ב-1960 חזר להארוורד, אך לא סיים את הדוקטורט שלו מעולם. ב־1972 הצטרף לסגל אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז ולימד קורס מבוא בפקולטה למדעי הרוח בשם "טבעה של המתמטיקה" ("The Nature of Mathematics") או כפי שהוא כינה אותו, "מתמטיקה לטנורים" ("Math for Tenors"). הוא גם לימד קורס בתיאטרון מוזיקלי. השמועה הייתה כי בשנים מאוחרות יותר לימד קורסים אלה תחת שם בדוי וגירש מהם את כל מי שקרא לו בשמו האמיתי, כשמטרתו הייתה להפיץ שמועות על מותו ולצוץ יום אחד ולהכריז כי "השמועות על מותי היו מוקדמות מדי" (ציטוט של מארק טוויין).

[עריכה] המוזיקה

בימיו כסטודנט החל לרר לכתוב שירים מצחיקים כדי לשעשע את חבריו - למשל Fight Fiercely, Harvard, על קבוצת הפוטבול של האוניברסיטה שלו. שירים אלה קובצו להופעתו הראשונה, The Physical Revue (פרודיה על שמו של כתב העת המדעי החשוב Physical Review). שירים אלה כללו, למשל, שירת כל היסודות בטבלה המחזורית למנגינת Modern Major General של גילברט וסאליבן.

על סמך הצלחת ההופעות, לרר הקדיש זמן להקלטות אולפן של האלבום Songs by Tom Lehrer שנמכר בהזמנה בדואר. ללא מימון או פרסום, האלבום הצליח באמצעות שמועות מפה לאוזן. על סמך זאת, יצא לרר לסיבוב הופעות נוסף, וגם הקליט אלבום נוסף בשתי גרסאות: More Songs by Tom Lehrer היה גרסת אולפן, בעוד ש־An Evening Wasted With Tom Lehrer היה הקלטה חיה של הופעה, ובו כל שיר הופיע עם הקדמה קצרה (פחות או יותר) לקהל.

בשנות ה־60 המוקדמות, פרש מסיבובי ההופעות, אותם תיעב, ונשכר ככותב שירים לתוכנית סאטירה בשם That Was The Week That Was. רבים משיריו בתקופה זו היו פוליטיים, ותקפו נושאים שעמדו בראש הפרק כמו זיהום אוויר, גזענות, מיליטנטיות אמריקאית והתחמשות גרעינית, כולם באותה סאטירה חדה ומשעשעת של שיריו עד אותה העת. מגוון שירים מאלו הופיעו באלבומו That Was The Year That Was.

השמועה מספרת כי בהופעתו האחרונה התחיל לשיר את Fight Fiercely, Harvard מהבית השני. הוא הבין את טעותו, הפסיק, והתחיל לנגן שוב. שוב הוא התחיל לשיר מהבית השני. הוא התרגז, וזעף על הקהל, "אתם ממילא יודעים את זה יותר טוב ממני," וביטל את שאר הופעותיו עקב היותו סנילי מדי.

אגדה נוספת מספרת כי הפסיק לכתוב סאטירה פוליטית כשהנרי קיסינג'ר קיבל את פרס נובל לשלום ב־1973. לרר צוטט באומרו כי הענקת הפרס לקיסינג'ר הפכה את הסאטירה הפוליטית לחסרת-רלוונטיות. הוא גם טען כי הפסיק לכתוב סאטירה מספר שנים לפני כן.

[עריכה] השנים שאחרי

בשנות ה־70 ריכז לרר את מאמציו בלימוד בקליפורניה. הוא גם כתב מספר שירים חינוכיים עבור תוכנית הטלוויזיה לילדים The Electric Company.

בתחילת שנות ה־80, מפיק מחזות הזמר קמרון מקינטוש העלה לבמה את ההצגה Tom Foolery בלונדון. Tom Foolery הייתה אוסף של שיריו של לרר, והייתה להצלחה מסחררת. לרר תמך בהצגה, ואף שכתב מספר שירים עבורה.

בשנת 1998, בחגיגת 30 שנה להפקותיו של קמרון מקינטוש, הסכים לרר להופיע באופן חד פעמי ומפתיע ביותר למעריציו עם שירו Poisoning Pigeons in the Park. הוא הוסע אל הבמה על פסנתר נוסע, ודיבר על מקינטוש ויצירת Tom Foolery, בסגנון ההקדמות לשירים מהופעותיו 30 שנה לפני כן. הוא אמר:

בשנת 2000, חברת Rhino Entertainment הוציאה אלבום כפול בשם The Remains of Tom Lehrer. הוא כלל גרסאות מוקלטות וחיות משני אלבומיו הראשונים, That Was The Year That Was, והשירים שכתב עבור The Electric Company, וכן חומרים שלא פורסמו מעולם. האלבום כלל חוברת עם המילים לכל השירים והקדמה על ידי Dr. Demento.

[עריכה] טריוויה נוספת

בזמן הופעותיו נהג לרר לצטט משפטים מהביקורות השליליות על שיריו. דוגמאות אלה הגיעו לעטיפות אלבומיו:

[עריכה] רשימת אלבומים

שירים רבים נוספים שחוברו על ידי לרר מבוצעים על ידי אנשים אחרים ב־That Was "That Was The Week That Was"‎ שיצא ב-1981.