חום כמוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חום כמוס מתאר את כמות האנרגיה בצורה של חום הדרושה לחומר מסוים כדי לשנות מצב צבירה. בדרך כלל מתארים שני סוגי חום כמוס: זה הנחוץ לשם התכה וזה הדרוש לשם אידוי.
| חומר | חום כמוס התכה J/g |
טמפ' התכה C° |
חום כמוס רתיחה J/g |
טמפ' רתיחה C° |
|---|---|---|---|---|
| אלכוהול, אתיל | 108 | 114- | 855 | 78.3 |
| אמוניה | 339 | 75- | 1369 | |
| פחמן דו-חמצני | 184 | 574 | ||
| הליום | 21 | |||
| מימן | 58 | 259- | 455 | 253- |
| חנקן | 25.7 | 210- | 200 | 196- |
| חמצן | 13.9 | 219- | 213 | 183- |
| טולואן (מתיל-בנזין) | 351 | |||
| טרפנטין | 293 | |||
| מים | 335 | 0 | 2272 | 100 |
החום הכמוס נחוץ לשם שינוי מצב הצבירה בסדר הבא:
השינוי באנרגיה הוא אנדותרמי במעבר ממוצק לנוזל ולגז, אבל אקסותרמי בכיוון ההפוך.
למשל, כשמולקולת מים מגוף מים כלשהו מתאדה באטמוספירה, מועבר חום ממולקולת המים ליחידת האוויר שהיא קרה ממנה ומכילה יותר אדי מים מאשר סביבתה. כיוון שנדרשת אנרגיה כדי להפוך מים לאדי מים, אזי פליטת אדי מים ("הזעה") היא דרך שבה יכול גוף לשחרר מתוכו אנרגיה. אם אדי המים מתעבים בחזרה לנוזל או קופאים לקרח (מוצק), אז האנרגיה האצורה משתחררת כ-sensible heat למשטח שבו מתרחש העיבוי (או הקפיאה).
